ארכיון הקטגוריה: ביקורות קולנוע

ביקורת, "גלדיאטור II" – כשהגלדיאטור קפץ מעל הכריש

נתחיל בברור מאליו עם השאלה – "מי בדיוק היה צריך את זה?"

זו השאלה שנשאלה בלא מעט מקומות ע"י לא מעט אנשים כאשר נודע שרידלי סקוט מביים המשך ללהיט הענק שלו משנת 2000 "גלדיאטור", הצלחה קופתית ואמנותית מטורפת שבמידה רבה החזירה אותו למרכז הבמה, למרות שמעולם לא הפסיק לעבוד.
השאלה הזו לגמרי לגיטימית, מאחר והסרט ההוא היה סיפור שלם שבו גם הגיבור (ראסל קרואו) מקריב את חייו בסופו (מקווה שלא עשיתי ספוילר למישהו).

אני פחות התפלאתי על ההכרזה – הוליווד היא הוליווד ומפיקים אוהבים רעיונות פשוטים המבוססים על הצלחה מוכחת, ובכל מקרה נראה שסקוט עצמו הפך קצת אובססיבי ברצון שלו לבקר להיטי עבר (הפריקוולים של "הנוסע השמיני" וגם ההמשך ל"בלייד ראנר", אותו בסוף נתן למישהו אחר לביים). האם זה אומר שנזכה לראות גם המשך ל"תלמה ולואיז"? אל תפסלו את הרעיון.

להמשיך לקרוא ביקורת, "גלדיאטור II" – כשהגלדיאטור קפץ מעל הכריש

ביקורת, "מארס אקספרס" (Mars Express) – מדע בדיוני עוצר נשימה

כמה מרענן זה להיתקל במקרה בסרט שחלף בשקט מתחת לרדאר שלך, שאין לך מושג מהו ולקבל בהפתעה סרט מבריק שאפילו משאיר אותך עם כמה תהיות על העולם?

זה בדיוק מה שקרה לי לפני כמה ימים כשחיפשתי מה לראות ונפלתי על הטריילר של "מארס אקספרס" ("Mars Express"), סרט מד"ב/טק-נואר שכולו הפקה צרפתית.
הרגשתי ממש כאילו אני חוזר לימי הילדות שלי, בהם הייתי משוטט במעברים של ספריית הווידאו וממש בטעות מוצא סרט מעולה ולא מוכר רק בגלל שהעטיפה שלו משכה את עיני.

להמשיך לקרוא ביקורת, "מארס אקספרס" (Mars Express) – מדע בדיוני עוצר נשימה

ביקורת, "ונום- הריקוד האחרון" – טוב שפטרנו מזה

כמה מילים אישיות לפני שנתחיל לדבר על "וונום- הריקוד האחרון". בתור גיק יליד שנות ה-80 שגדל בשנות ה-90, לספיידרמן היה חלק עצום בחיים שלי ודרכו גם ליקום הרחב יותר של מארוול. לא רק בין דפי הקומיקס, אלא בעיקר בסדרות האנימציה, משחקי מחשב וסרטי הקולנוע. רוב הדמויות שאני מעריץ מהעולם הזה הם דמויות כמו דוקטור דום, איירון-מן, בטא ריי ביל (למי שמכיר, מהיקום של ת'ור), קרייבן הצייד, הלטאה, אולטרון וכמובן- וונום. חלק מהדמויות הללו מרכזיות יותר וחלקן ממש בשוליים, אבל במשך כל הילדות שלי, מה שאפיין את הדמויות הללו (וכנראה גם אותי) היא העובדה שאף אחת מהן לא הייתה במיינסטרים.

היית אומר לכולם "איזה כיף! הולך לצאת סרט של איירון מן!" והיו מצביעים עליך וצוחקים. מתרגש לקראת "ספיידרמן 3" כי "הספיידרמן השחור עם השיניים" יהיה שם, ואף אחד לא יודע על מה אתה מדבר. מלהק לך את ראסל קרו כליהוק חלומות לקרייבן הצייד שירוץ אחרי ספיידרמן בספיידרמן 4, וכולם צועקים עלייך "לא!". הרבה מאוד זמן הרגשתי לבד, בתוך עולם משלי ורק רציתי לחלוק אותו עם אחרים. מן הסתם כש"הנוקמים" התפוצצו על המסך, המשאלה שלי חצי התגשמה. למה חצי? את זה אספר לכם אחרי שנדבר על הסרט.

להמשיך לקרוא ביקורת, "ונום- הריקוד האחרון" – טוב שפטרנו מזה

ביקורת, "הג'וקר: טירוף בשניים" – ליצן קטן שלי אולי תשיר ותרקוד איתי?

כשיצא "הג'וקר", אי שם בפרהיסטוריה שלפני 5 שנים, הסרט היה אתגר לצופים שציפו לעוד סרט קומיקס וקיבלו במקום דרמת פשע פסיכולוגית המתכתבת עם הקולנוע האמריקאי פורץ הדרך של שנות השבעים. לכאורה, ללא סיוע של גיבור על אמיתי, לא היה סיכוי לסרט כזה להצליח, אבל בתקציב צנוע יחסית, "הג'וקר" הפך למגה הצלחה שהכניס פי 20 מתקציבו בקופות.

עתה מגיע חלק ההמשך בעלילות הליצן הפסיכוטי, "ג'וקר: טירוף בשניים" עם חיזוק לחואקין פניקס כג'וקר בדמות ליידי גאגא כהארלי קווינזל, אהובת ליבו של הג'וקר מהקומיקס. נראה כי הבמאי והכותב טוד פיליפס החליט לאתגר עוד יותר את הצופים – כבר בשלבי הפקה מוקדמים הוכרז כי הסרט יהיה לא פחות ממחזמר, שיציג את הדמויות המוכרות שרות ורוקדות.

להמשיך לקרוא ביקורת, "הג'וקר: טירוף בשניים" – ליצן קטן שלי אולי תשיר ותרקוד איתי?

ביקורת, "רצח ממבט ראשון" – פוגע במטרה

הטרנד הדי מרגיז העכשווי שמגיע מהוליווד בחודשים האחרונים עבור כל מיני סרטים שנופלים תחת ההגדרה "מותחן", הוא להכתיר בערך כל סרט שני בתור "המותחן הכי מפתיע של השנה"- זה קרה ב"לונגלגס" (שלא בצדק לטעמי) וגם ב"צאי מזה" ואני בטוח ששכחתי כמה אחרים. עבורי, כאחד שצפה באיזה מותחן או שניים בימי חייו, כותרת כזו היא כמובן הזמנה פתוחה לנחש את ההפתעה, או הטוויסט היישר על ההתחלה ולפחות במקרה של אלה שהזכרתי – זה לא היה קשה במיוחד.

על כן, כאשר הוזמנתי לצפות במותחן האימה החדש "רצח ממבט ראשון" (במקור "Strange Darling") וכבר על הפוסטר נכתבו מילים כמו "מפתיע" וגם "בלי ספוילרים" – הגעתי כבר דרוך להתאכזב.

להמשיך לקרוא ביקורת, "רצח ממבט ראשון" – פוגע במטרה