ארכיון הקטגוריה: ביקורות קולנוע

ביקורת, "הקוף" – צעצוע של כיפור

כדי ליישר הדורים כבר בהתחלה, אפשר להגיד בבטחון שלא עפתי על הסרט הקודם של הבמאי אוסגור פרקינס, למרות שכולם התייחסו ל"לונגלגס" כאילו מדובר בבשורה החדשה של ז'אנר האימה. לכן שאלתי את עצמי – האם הסרט החדש של פרקינס יהיה סוג של כפרה עבורי? (כי הרי ברור שפרקינס קרא את הביקורת שלי ומשתוקק לפצות אותי…).

אני שמח לבשר שלפחות עבורי מדובר בפיצוי הולם: "הקוף" הוא קומדית סלפסטיק מטורללת משולבת בהמון ליטרים של דם ואיברים שלא מחוברים למקומם, עם רוטב של ניהיליזם וקורט דטרמיניזם. "הקוף" הוא הדבר הכי רחוק מ"לונגלגס" הקודר וחסר ההומור.

להמשיך לקרוא ביקורת, "הקוף" – צעצוע של כיפור

ביקורת, "קפטן אמריקה – עולם חדש מופלא" – מהנה אך לא מייצר "וואו"

מי היה מאמין שהיקום הקולנועי של מארוול כבר בן 17? עם קצת יותר מ-40 סרטים וסדרות, המקושרים יחדיו בעולם משותף, דיסני ומארוול יצרו מפלצת סיפורית סופר רווחית שרק ממשיכה לדהור ללא מעצורים. טבעי שכל סרט תחת השם "היקום הקולנועי של מארוול" יהיה מפוצץ, נכון? ובכן… לא בהכרח.

קצת אחרי "סוף המשחק" ב-2019, שררה בקרב המעריצים תחושה של רף שאי אפשר לחצות אותו. שלא יוכלו להתעלות על השלמות שהיא "סאגת האינסוף". סרטים כמו "ספיידרמן- אין דרך הביתה", "ווקנדה לנצח" ואפילו "דוקטור סטריינג' במימדי הטירוף" הצליחו במידה מסויימת לרכך את התחושה הזו. הציבור עדיין האמין באותו יקום משותף, גם אם העוצמה של הסיפור התבססה יותר על הישענות נוסטלגית או התרפקות רגשית מוגברת ולא על תסריט עמוק וטוב.

אבל אחרי כמה נפילות קלות כמו "ת'ור אהבה ורעם" והתרסקויות כואבות כמו "קוונטומניה", עם מכות לא נעימות גם במסך הקטן כמו "מיס מארוול", "פלישה סודית" ו…"שי-הולק", נראה שהקטר הדוהר של מארוול החל להשתעל ופספס כמה תחנות.

להמשיך לקרוא ביקורת, "קפטן אמריקה – עולם חדש מופלא" – מהנה אך לא מייצר "וואו"

ביקורת, "חברה מושלמת" – מחווטת לאהבה

לפעמים התזמון הוא הכל עבור סרט: לי לפחות נראה ש"חברה מושלמת" ("Companion") זוכה לצאת לאקרנים בתזמון מופלא, בדיוק ימים ספורים אחרי שאפליקציה סינית בשם Deepseek הדהימה וטלטלה את העולם.
כאשר הבינה המלאכותית הופכת קרובה יותר ויותר לאותה "נקודת סינגולריות" עליה דיבר העתידן ריי קורצווייל, יוצא סרט שעוסק ממש בעתיד הקרוב הזה – העתיד בו אנדרואידים יהיו חלק אינטגרלי מחיינו ולא נוכל להבחין בין האנושי למלאכותי.
מודה שהייתי מסוקרן כבר מהטריילר עצמו, אך חששתי שהתוצר הסופי יהיה עוד סרט אימה גנרי לא משמעותי, כמו "מייגן" למשל:

להמשיך לקרוא ביקורת, "חברה מושלמת" – מחווטת לאהבה

ביקורת, "איש הזאב" (2025) – זהירות! הוא נושך!

אני מאוד מחבב את הסרטים של לי וואנל. הנה, רשמתי את זה.
"המסור" המקורי שהוא כתב היה אחד מסרטי האימה המפתיעים שראיתי ׁ(אם כי מההמשכים כבר פחות), ואת "משודרג" ו"האיש הבלתי נראה" כתב וגם ביים מאוד חיבבתי. בשני המקרים היה מדובר בסרטי אימה צנועים אך אפקטיביים, אשר וואנל הצליח לגרום להם לעבוד בעיקר בשל תצוגות משחק לא רעות ועבודת מצלמה בעלת תנופה.

הסרט החדש שלו, "איש הזאב", ממשיך את "סרטי המפלצות" שחברת ההפקה "בלומהאוס" ממשיכה ליצור בהסכם מול אולפני "יוניברסל", שכשלו בעצמם ביצירת "יקום מפלצות" משותף שהם בעלי הזכויות עליו (הכולל כמובן את פרנקשטיין, דרקולה, המומיה, איש הזאב, ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, פנטום האופרה, היצור מהלגונה השחורה ועוד כמה) . "בלומהאוס" מתמחים בלייצר להיטי ענק בתקציב זעיר, והדבר בלט במיוחד עם "האיש הבלתי נראה" שגרף מעל 144 מיליון דולר בקופות מול תקציב זעיר של 7 מיליון, אך בנוסף קצר שבחים על התסריט המקורי ובעיקר תצוגת המשחק של אליזבת מוס.

להמשיך לקרוא ביקורת, "איש הזאב" (2025) – זהירות! הוא נושך!

ביקורת, "יופי מסוכן" – מסתרי החומר האפל

ב21.11 יוצא להקרנות מסודרות בישראל הסרט (או כפי שנקרא במקור – "החומר", "The Substance"), שהו אחד הסרטים המדוברים של שנת 2024, אחרי סיבוב בלא מעט פסטיבלים, שם גרף לא מעט שבחים. אם אתם זריזים מספיק ותספיקו לשריין כרטיסים, תוכלו גם לצפות בו בהקרנת בכורה בסינמטק חולון ב-14.11.

להמשיך לקרוא ביקורת, "יופי מסוכן" – מסתרי החומר האפל