כל הפוסטים מאת Tal_Michels

ביקורת, "הטורף"- תהיו מאוד שקטים, אנחנו צדים מבקרים

הייתי בן 10 כשראיתי לראשונה את "הטורף" של ג'ון מקטירנן (1987) בלי ידע מקדים, כך שהטוויסט של "זה חייזר" הגיע אלי בהפתעה מוחלטת. כילד, התעלמתי לחלוטין מדיאלוגים מגוחכים, כתיבה מגוחכת ומשחק מגוחך והתעמקתי עד אימה במפלצת של הסרט- בריון ענקי, דמוי לטאה, חייזרי, רצחני או במילה אחת- מגניב!

מאותו רגע, "הטורף" הפך להיות אחת הדמויות האהובות עלי בקולנוע, ואחד הסרטים שעד היום אגן עליו מכל מבקר קולנוע הדורש איכות. כי בואו נודה באמת, הסרט נועד לבדר, גם אם לא בצורה אינטלקטואלית.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "הטורף"- תהיו מאוד שקטים, אנחנו צדים מבקרים

ביקורת, "איירון-פיסט" עונה 2- הרפתקאות דני אגרופני

אחרי שקיבלנו עונה שנייה חביבה ל"דרדוויל", עונה שנייה בנאלית ל"ג'סיקה ג'ונס" ועונה שנייה עצלה ל"לוק קייג'", הגיע תורו של דני ראנד (פין ג'ונס) לסיבוב שני. בניגוד לעונות הנטפליקס הקודמות, נראה שנלמד איזשהו לקח מאורך הסיפור, והעונה קוצרה ל-10 פרקים במקום 13. חבל מאוד שהעובדה הזו לא עזרה ולו במעט לסדרה.

העונה הקודמת של "איירון פיסט" ליוותה את סיפור חייו של המיליארדר הצעיר דני ראנד, שלאחר תאונת מטוס, גודל ע"י כת נזירים סודית וקיבל כוחות מיוחדים מהדרקון הזקן שאו לאו. כשחזר דני לניו יורק כדי לרשת את זכותו הטבעית ולהשמיד את ארגון "היד" האכזרי, הוא פוגש בקולין וינג (ג'סיקה הנוויק) ומתמודד עם האחים מיצ'ם (טום פלפרי וג'סיקה סטרופ) על השליטה בתאגיד של הוריו. מיותר לציין שהעונה הראשונה הייתה אחת מנקודות החולשה הגדולות ביותר של אולפני מארוול ויקום נטפליקס שיצרו לעצמם. עם עלילה נמרחת ומשעממת, משחק לא רציני עד מזעזע של חלק מהדמויות וקצב כללי של צב עייף.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לעונה השנייה:

להמשיך לקרוא ביקורת, "איירון-פיסט" עונה 2- הרפתקאות דני אגרופני

ביקורת, "אימה במצולות" – הגודל לפעמים כן קובע

כבר שנים שאני רואה ביוטיוב סרטי חובבים, טריילרים לסרטים דלי תקציב ושלל רעיונות סביב המגלדון. אותו כריש ענקי פרה-היסטורי שהיה מסוגל ללעוס להנאתו דינוזאורים שהיו הולכים לשחות באמצע הלילה. אחרי שהוליווד ידעה את מנת חלקה בסרטי כרישים רצחניים ("ים כחול עמוק" "מים לא שקטים" וכמובן "מלתעות") חשבתי לעצמי "מה הסיכוי שמישהו ייקח על עצמו רעיון כל כך טפשי ויביים סביבו סרט?".

על השאלה הזו ענה לי לא אחר מאשר ג'ון טורטאלטוב ("שוליית המכשף", "אוצר לאומי") אשר לקח פיקוד על "המג" (או "אימה במצולות" כפי שכונה בישראל כי השם כנראה היה מאוד מצחיק). ואיך אפשר לגחך יותר על פרויקט שמערב כריש באורך 22 מטר? נכניס פנימה שחקן אקשן כבד ונשאב המון רפרנסים מסרטי כרישים אחרים. אבל דה-רוק היה עסוק עם השטויות שלו, אז לקחו את ג'ייסון סטיית'האם. המשך הקריאה כולל ספוילרים:

להמשיך לקרוא ביקורת, "אימה במצולות" – הגודל לפעמים כן קובע

ביקורת, "לוק קייג'" עונה 2 – שחור חזק

אחרי איחוד הכוחות של "הדיפנדרז" , ואחרי חזרתה של ג'סיקה ג'ונס לעונה שנייה ואיכותית קצת פחות מהמקור, מגיע תורו של לוק קייג' (ונטפליקס) להכות שנית במסכי הטלוויזיה. מייקל קולטר חוזר לגלם את הגיבור השחור השכונתי חסין הכדורים, שלאחר שעזר לנקות את העיר מאיום "היד" יחד עם חבריו, ממשיך את המאבק למען הארלם נקייה מפשע.

לצידו חוזרות גם רוסארו דוסון כקלייר, "הקולסון של הטלוויזיה", טמפל, וסימון מיסק כמיסטי נייט, הפעם בצורת גיבורת העל כפי שהיא מיוצגת בקומיקס, יד ביונית והכל! אל "כוחות הרשע" של השכונה חוזרים הנבלים השורדים מהעונה הקודמת, אלפרה וודרד כבלאק-מאריה דילרד, ותיאו רוסי כשיידס אלוורז. אליהם מצטרף נבל חדש ומאיים יותר העונה לשם "בושמאסטר" (מוסטאפה שאקיר) שמגיע לשכונה ומחמם את העניינים.

להמשיך לקרוא ביקורת, "לוק קייג'" עונה 2 – שחור חזק

ביקורת, "מותו של סופרמן"- אז מה אם היינו שם?

אומרים שסוס מנצח לא מחליפים, גם אם הסוס הזה הוא בן 80 (השנה) וכל סיפור אפשרי שלו נטחן עד דק. אבל היי, סופרמן הוא הארכיטיפ של גיבורי העל באשר הם ואת זה אי אפשר לקחת ממנו. מה שכן אפשר לקחת ממנו, זה את המקוריות בסיפורים שלו.

הארק הסיפורי "מותו של סופרמן" (the death of superman) נכתב אי שם בשנות ה90 והציג לראשונה את הרעיון שהאיש הבלתי מנוצח, ינוצח סופית. מאז כבר הספקנו לראות את אלמנט הגיבור המקריב עצמו אצל שלל גיבורים, גם לא מעולם הקומיקס, אך אצל סופרמן העניין שונה לחלוטין. שוב ושוב יוצרי הסיפור, הדמויות, הקומיקס והסרטים מנסים להעביר את המסר של "מות התקווה" שכן סופרמן הוא לא רק גיבור על, אלא גם מה שמסמל את ההאחזות בעתיד וורוד יותר.

להמשיך לקרוא ביקורת, "מותו של סופרמן"- אז מה אם היינו שם?