אם חשבתי ששיא ההתלהבות שלי מסרטי מפלצות ענק הגיע עם "גודזילה נגד קונג" (2021), לא היה לי מושג שאגיב לטריילר של סרט ההמשך "גודזילה קונג- האימפריה החדשה" אפילו ביותר התלהבות. כן, אני לא רק אוהב סרטי מפלצות, אני סוג של סוגד להם ומאחל כמו חלק מאיתנו שיום אחד יקום מהים דינוזאור ענק וימחץ את כולנו בדרכו לגרד באף.
האם ציפיתי למשהו מ"אימפריה חדשה"? לא יותר ממה שציפיתי מ"גודזילה נגד קונג", "מלך המפלצות" (2019), "אי הגולגלות" (2017) או "גודזילה" (2014). זה סרט על מפלצות ענק שנלחמות זו בזו. זה כל מה שתקבלו. חשבתי לעצמי שבדו קרב האחרון של מלך המפלצות והפלא השמיני של העולם נגיע לשיא שיש לז'אנר הזה להציע, ואז לבמאי אדם ווינגראד, האיש והזקן (כמו שקווין פייגי הוא האיש והכובע), נהיה תאבון לקצת "יקומיזם קולנועיזם", והוא חשב לעצמו "לאן אני יכול לקחת את זה?". עוד קופים ענקיים? עוד לטאה ענקית? עוד מפלצות של "טוהו"? למה לא בעצם.
בקצרה על העלילה. מפלצות ענק! הולכות מכות! מה לא הבנתם?!
בהרחבה על ה"עלילה": לאחר הקרב האחרון של גודזילה וקונג, השניים הגיעו להסכם ג'נטלמני שגודזילה ישאר על פני השטח, וקונג יזכה בבית חדש ב"ארץ החלולה", אותו עולם תת קרקעי\ בין מימדי\ נטול היגיון שנחשפנו אליו בסרט הקודם וקצת מעבר בסדרה "מונרך" (מומלצת ביותר). כשקונג מגלה שהוא לא הקוף היחיד בארץ החלולה, הוא חושף איום גלובאלי חדש בדמותו של "סקאר קינג". ניחשתם נכון! מדובר בקוף גדול ומרושע.
הנוכחות של "סקאר קינג" מטמטמת לגודזילה את המוח כרגיל, והוא חובר לקונג כדי להביס אותו ואת צבא הקופים שלו וגם את המפלצת הענקית שלו "שימו" (רשמתי לכם בכותרת שזה מטומטם). אה כן, יש לנו בני אדם רגילים עם קו עלילה משלהם. רבקה הול חוזרת, וגם בראיין טיירי הנרי, וגם קיילי הוטלי (הילדה החרשת) והסיפור שלהם כל כך זניח ומיותר שאפשר להתעלם ממנו לחלוטין.
ופה אני מסיים לכתוב מילים שליליות על הסרט הזה כי נהנתי מכל רגע! מבחינה ויזואלית הסרט הזה עובד ועובד חזק! במהלך הסרט קונג נתקל בקופיף קטן (הממותג תחת השם "סוקו" אך שמו לא מוזכר בסרט) והדינמיקה בין השניים פשוט מקסימה! כל שניה שהם על המסך מנהלים יחסי אהבה שנאה\ אב ובן\ מעתיקים ישר ממשחקי GOD OF WAR החדשים, פשוט כיף לראות את זה.
קצת כמו "כוכב הקופים" רק שיש רק קופים, בלי מילים והם בגובה של הר. ולמרות שאני תמיד בצד של גודזילה, וביאס אותי שהוא הרגיש כאן כמו שחקן חיזוק בלבד, שאגתי ביחד איתו באולם! (היה חושך ואף אחד לא ראה אותי. לא שאכפת לי). מלך המפלצות לא רק שומר על התואר שלו בסרט הזה, הוא קצת סופג מהאופי של הגרסא החדשה שלו ב"מינוס אחד", הוא פשוט לא שם קצוץ על אף אחד.
הסאונד בסרט הוא גם נקודה חזקה (אם כי הפעם, המערכות של אולם הIMAX לא עשו פה חסד). למרות שיש חריקה מרגיזה פעם או פעמיים מעומס של שאגות על רקע שלל להיטי אייטיז וניינטיז, הוויב שוינגרד ניסה להעביר, עבר לחלוטין! כמובן שהייתי מעדיף שרון ווסרמן (האיש מאחורי המוזיקה של "פאוור ריינג'רס") ישרבב כמה ג'ימג'ומים לתוך הפסקול, אבל "מושלם" זה רק אלוהים יכול לעשות.
מה שבאמת עושה את הסרט זה המפלצות. בין אם זה סוקו וקונג באינטראקציה, גודזילה מפרק לחלוטין מפלצות אחרות או אפילו הנבל התורן "סקאר קינג" והתנועתיות התאטראלית שלו, זה הכיף הטהור של אותם סרטים ישנים של אולפני "טוהו"- פשוט ערמה של יצורים ענקיים שמשחקים על המסך. בלי עלילה מטורפת ומורכבת. בלי דרמה מיותרת. בלי פרשנות.
עכשיו תנו לי עוד! עוד! אני רוצה עוד!
ציון סופי: 4/5
