לא אשקר. כששמעתי לראשונה על הסרט “קוקו”, תחילה חשבתי שמדובר באחד הקצרים החדשים של דיסני המספר על כלב (כי הכלב היה בפוסטר). אחר כך כשראיתי שהסרט מדבר על דיאה דה-מורטה (יום המתים), חג הזיכרון המקסיקני, הנחתי שדיסני\פיקסאר פשוט גונבים רעיונות מיצירה מופתית אחרת- “ספר החיים” של פוקס.
לא הרבה חושבים כמוני, ש”ספר החיים” הוא אחד מסרטי האנימציה הטובים ביותר של השנים האחרונות, ביננו, סביר להניח שרוב קוראי הביקורת הזו לא שמעו או ראו את הסרט הנפלא הזה מ-2014 בהפקתו של גיירמו דל טורו. לכן כעסתי מאוד על דיסני, אפילו רציתי להחרים את “קוקו”. נמנעתי מטריילרים, התעלמתי מהשיווק, אפילו לא שמתי לב מתי הוא מגיע לארץ. ובכל זאת, הלכתי.
לעזאזל אתכם פיקסאר, לעזאזל אתכם! גרמתם לי להודות שטעיתי לחלוטין:
