כל הפוסטים מאת hadarperry93

ביקורת, "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" – האן ישיר לנו סולו

"סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" (מעתה רק "סולו" בשבילכם) הוא הסרט השני בסדרת האנתולוגיה של מלחמת הכוכבים, אחרי הביקורות היחסית צוננות של קודמו "רוג אחת", הציפיות מסרט המקור לדמות הכי מגניבה ביקום הסדרה (בסדר, אחרי ויידר) היו גבוהות בהתחלה, בעיקר כי לא היה ברור האם יש אדם שיכול למלא את נעליו הענקיות של האריסון פורד.

לתפקיד האייקוני נבחר שחקן צעיר בשם אלדן ארנרייך, שאמנם משחק כבר עשור בסרטים, אבל אם אתם לא חובבי הקולנוע הנישתי (זה שבארץ קרוי, "איכותי") ולא ראיתם סרטים כמו "טטרו" של פרנסיס פורד קופולה, "יסמין הכחולה" של וודי אלן או "יחי הקיסר" של האחים כהן, כנראה שלא ראיתם אותו קודם לכן (יש מצב שאם אתם חובבי סרטי YA אולי תפסתם אותו בסרט "יצורים יפהפיים" מ-2013).

להמשיך לקרוא ביקורת, "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" – האן ישיר לנו סולו

ביקורת, "דדפול 2" – יותר דד ועם הרבה פול

בפברואר 2016 אולפני פוקס עשו היסטוריה קולנועית כאשר לקחו את סרטי גיבורי העל, שעד אז הורגלו להיות סרטים שבעיקר מתאימים לבני נוער צעירים ומשפחות (או מקסימום מוגבלים לגיל 13 ומעלה) והרימו את הרמה שלהם עם "דדפול" – סרט גיבורי העל הראשון שלא פחד להתעסק במיניות ואלימות ועדיין להשתמש בדמויות מוכרות מעולם הקומיקס, לזכות לרייטינג של R ולאפשר כניסה לקולנוע מגילאי 16 ומעלה, משהו, שחלק גדול מהאולפנים נמנעים ממנו, מכיוון שזה משפיע מאוד בקופות. סרטים המדורגים R אינם זוכים לאותה הצלחה כלכלית כמו סרטים המדורגים PG13, אפילו חלק גדול מסרטי האימה, שהיום הם מייצרי הרווחים הגדולים בהוליווד, מנסים לשמור על מסגרת של PG13 ולא לקבל דירוג R.

"דדפול" הראשון היה מהפכני, ואת התחושה שאפיינה את הסרט הראשון אפשר לתאר באמצעות אחת הסצנות הפותחות את הסרט השני: כאשר דופינדר (קארן סוני שמשחזר את דמות נהג המונית האהוב מהסרט הראשון) מדבר עם דדפול במהלך נסיעה ומרצה לו על כך שהוא רוצה להיות מתנקש כמו דדפול, כי אחרי שהוא הרג את בן הדוד הממזר שלו בסרט הראשון הוא צמא לעוד (עם אנלוגיה מאוד משעשעת לסרט ״ראיון עם ערפד״) וכמו דופינדר, גם אני רציתי עוד מדדפול וכמה שיותר, וoh boy – קיבלתי הרבה יותר ממה שציפיתי.

המשך הקריאה לא כולל הרבה ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "דדפול 2" – יותר דד ועם הרבה פול

ביקורת, "הפלאש", עונה 4, פרקים 12 ו-13 – מותק גיבורי העל ברחו מהכלא

לפעמים יש בי רצון עז להיות הפלאש, או לפחות להיות מישהו שלא בתקופת מבחנים כרגע. במהלך תקופת המבחנים שלי (הולך בסדר ותכף נגמר, תודה ששאלתם) שודרו שני פרקים ב"הפלאש" אך לפני שתוכלו להמשיך לקרוא מה חשבתי עליהם, אזהרת ספויילרים קצרה, וטריילר.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרקים 12 ו-13:

להמשיך לקרוא ביקורת, "הפלאש", עונה 4, פרקים 12 ו-13 – מותק גיבורי העל ברחו מהכלא

ביקורת, "הפלאש" עונה 4, פרק 11 – עלייתו של האביר המתארך

הביקורת לפרק 11 של "הפלאש" בחסות – הביקורת לפרק 10 של "הפלאש" ותקופת המבחנים שלא באמת אפשרה לי לכתוב עליו, אבל בואו נהיה כנים לרגע – לא היה ממש מה לכתוב, זה היה פרק שהיה אמור להיות פרק קתרזיס לקליף האנגר שאיתה יצאה הסדרה לפגרה (פרק סיום העונה, בארי נתפס על "הרצח" של דה וו, זוכרים? זה לא היה כלכך מזמן), אך כשל.

קיבלנו פרק יחסית משעמם עם שפ בומבסטי, שאם היה מופיע על כריכה של חוברת קומיקס כנראה היה מוכר עשרות אלפי עותקים, "הפלאש עומד למשפט", שמתרחש ברובו בבית המשפט ודיי ברור איך הוא יגמר. נקודות זכות לדרך החדשה שבה הארי וסיסקו מעוררים את קילר פרוסט (מוטיב שממשיך גם לפרק הנוכחי) – Moving on.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:

להמשיך לקרוא ביקורת, "הפלאש" עונה 4, פרק 11 – עלייתו של האביר המתארך

ראנט: עולם של ספוילרים – מעריצים, אתרים וכעת, גם האולפנים?!!

אני אוהב את היקום של "מלחמת הכוכבים", וזה לא מס שפתיים, אלא מס שנכתב בעור (או לפחות בדיו, בשני קעקועים תואמים של tie fighter ו x-wing על שתי הידיים שלי). את ״אחרוני הג׳דיי״ ראיתי פעמיים בקולנוע ונהניתי, אך עדיין, אני לא מקבל את כל מה שעושים עם הפרנצ'ייז הזה בהנה או ככסיל שאין לו יכולת חשיבה עצמית וכן בל יש לי בעיה עם דברים מסוימים שקורים עם הפרנצ׳ייז – וזה אפילו לא קשור לסרטים.

כדי להדגים עד כמה המצב היום הוא בעייתי אני חייב להשתמש בדוגמה, ודוגמה, זה ספוילר, מה שאומר שהמשך הקריאה כולל ספוילרים לאחרוני הג׳דיי:

להמשיך לקרוא ראנט: עולם של ספוילרים – מעריצים, אתרים וכעת, גם האולפנים?!!