הבמאי ג'וזף קוזינסקי הפתיע את כולם לפני כשלוש שנים, כאשר החזיר את טום קרוז לתפקיד האייקוני של טייס הצי פיט מיטצ'ל בסרט "טופ גאן: מאבריק". מדוע אני רושם הפתיע? ובכן, בכל זאת מדובר בשחקן מאוד מצליח, אך כזה שחוזר לתפקיד מסרט פעולה מלפני כמעט 4 עשורים, וסרט בתקציב מטורף של כ 170 מיליון דולר, עם עלילה שנשמעת כמו הבדיחה הכי גדולה בתסריטאות. אני מתעקש שוב על המילה "מפתיע" מאחר והרזומה של קוזינסקי כלל כבר 2 סרטים עם תקציב מנופח שהתקשו להחזיר את ההשקעה ("טרון: המורשת" לצד "אובליוויון").
אז הנה קוזינסקי חוזר עם "F1" – סרט בתקציב כפול מהסרט הקודם (דווח על 300 מיליון דולר, אך כנראה הרבה יותר) אשר התסריט שלו נראה כמו ה copy paste של "מאבריק".
סוני הייז (בראד פיט) הוא נהג מרוצים מזדקן שסוחב איתו טראומה, אשר נקרא לדגל ע"י הקולגה מהעבר רובן סרבנטס (חאבייר בארדם) להציל את קבוצת המרוצים הכושלת שלו APXGP.
על הדרך הוא צריך להסתדר ו\או לחנוך את הנהג ה"Rookie" השני של הקבוצה, הבריטי ג'ושוע פירס (דאמסון אידריס). כמובן שהגעתו של הייז נתקלת בחוסר אמון לא רק מצידו של פירס, אלא גם מצד שאר חברי הקבוצה – המנהל קספר סמולינסקי (קים בודניה, הזכור מהסדרה "הגשר"), מהנדס המירוץ ניקלבי (וויל מריק) וגם המנהלת הטכנית קייט (קרי קונדון, גילמה את אלמנת הבן של ארמנטראוט ב"סמוך על סול") שהופכת גם למושא החיזור של סאני, כי הרי שברור שסרט שכולו טסטוסטרון לא יתפקד בלי קצת Amore.
מי שיקרא את התקציר הזה (או ראה את הטריילר) עלול לקבל את הרושם המוטעה שהתסריטאי אהרן קרוגר אכן שכפל את מה שכתב עבור "טופ גאן: מאבריק", סרט בו הקשיש מבצע את העבודה של הצעירים, בניגוד לכל הגיון בריא.
אז לשמחתי, זה לא בדיוק העניין, כי לבצע תעלול כזה במציאות היה נתקל ישר בלעג של מעריצי הספורט המוטורי הנאמנים, וסרט שנעשה בשת"פ צמוד של F1 לא יכול להרשות לעצמו לנכר את הפאנבויז.
הרשו לי להסביר למה כוונתי בחפירה קלה:
בניגוד למה שאפשר להבין מהטריילר, הסרט לא מנסה לגרום לסאני הייז להיות אלוף העולם ב"פורמולה 1", מסיבות ברורות לחלוטין, לכל מי שמכיר את הספורט.
להיות נהג F1 זו חתיכת קריעת תחת – קודם כל צריך להתחרות באלפי נהגים אחרים כדי להוכיח שאתה ראוי למקום בין 20 הנהגים שמתחרים בליגה הזו. סבב האליפות מתפרש על כ 9 חודשים בשנה (פחות או יותר מרץ עד דצמבר) ומורכב מכ-25 מרוצי גרנד פרי נפרדים, כאשר כמעט בכל שבוע מתקיים מירוץ גרנד פרי במקום אחר על הגלובוס. מלבד הג'ט-לאג, הנהגים לא מזנקים ישר למירוץ כדי להתחרות על הגביע אלא נמצאים על מסלול המירוץ במהלך כל הסופ"ש של שישי עד ראשון: הם צריכים לנהוג במכונית ב- 3 סיבובי אימון הכרחיים (כל מסלול הוא שונה ועם יתרונות וחסרונות שיש להכיר), אחר כך להתחרות במרוץ מוקדמות שקובע את סדר ההזנקה, כאשר רק ביום ראשון מתקיים הגרנד פרי עצמו. אחת לכמה זמן משובץ גם מירוץ ספרינט בתוך כל הלו"ז הצפוף הזה.
ואם זה נשמע לכם קל למדי , אז קחו בחשבון שבכל אחת מהפעמים האלו כאשר הנהג נכנס לרכב, הוא לא יוצא ממנו במשך כשעה וחצי רצופים. כיף? חוששני שלא:
נהגי F1 מאבדים בכל מירוץ קרוב ל 3 ק"ג ממשקלם בכל מירוץ, הצוואר והגוף שלהם צריכים לעמוד בתאוצות של כ -5 ג'י בסיבובים ולא נזכיר את העובדה שהם "טסים" במהירות של 350 קמ"ש כשנהגים אחרים מנסים לעקוף אותם, גם במהלך גשם שוטף.
הסרט מדגיש מיד את אחד הדברים הכי בסיסיים ב"פורמולה 1", והוא הסממן שדי מייחד אותו מענפים אחרים – ה"פורמולה 1" הוא ספורט סכיזופרני לחלוטין, בו יש לתמרן בין הצטיינות קבוצתית לבין מצוינות יחידנית.
הרשו לי שוב להסביר: בליגה מתחרות 10 קבוצות שונות (רדבול, פרארי, מקלארן, מרצדס וכו'), כל אחת מתחרה עם 2 נהגים על גביע "אליפות היצרנים" שמוענק בסוף העונה לקבוצה עם הרכבים שצברו הכי הרבה נקודות. הנקודות מוענקות עבור רכבים שסיימו ב-10 המקומות הראשונים בלבד בכל אחד מהמירוצים וכך הן נצברות עד סיום העונה. זכיה באליפות פירושה פרס כספי גדול בנוסף לספונסרים שנוהרים לממן את הקבוצות, ומדובר בעשרות עד מאות מיליוני דולרים לעונה, סכום שכל קבוצה זקוקה לו כדי לממן את האופרציות המאוד יקרות., הנדרשות משינוע של ציוד יקר ועשרות אנשים ברחבי הגלובוס במשך חודשים, שלא לדבר על עלויות בנייה ופיתוח של הרכבים (עלות כל רכב שנמצא על המסלול מגיע ל-16 מיליון דולר בערך).
מצד שני, הנקודות האלו מוענקות באופן פרטני גם לכל אחד מהנהגים, ורק אחד מהם יכול לקבל את הגביע הנכסף של "אלוף העולם". הדבר גורם לכך שיש תחרות פנימית בין 2 הנהגים בכל קבוצה, גם כדי לזכות בתואר וגם כדי להוכיח את הערך שלו לקבוצה. "פורמולה 1" ידועה בתור הספורט שבו אתה עלול להיות בלי עבודה בשבוע הבא אם הקבוצה תחליט שאתה בזבוז של מושב יקר.
כמעט כל קבוצה שמתחרה צריכה לאזן בין הרעב שבוער בכל נהג לנצח, לבין הצורך שלה לצבור מספיק ניקוד כקולקטיב, וכמובן שברוב קבוצות הצמרת הדבר גורר מתחים כל הזמן. הסרט מיטיב לתאר את זה ממש במערכה הראשונה, כאשר עימות פנימי כזה גורם להתרסקות של 2 מכוניות מאותה קבוצה, תרחיש שקרה כמעט אחד לאחד במציאות לקבוצת "מקלארן" הבריטית בגרנד פרי האחרון שנערך בקנדה, פחות משבועיים לפני שהסרט עלה למסכים.
עד כאן לגבי החפירה הטכנית, כי בכל זאת יש סרט לסקר:
כמו שציינתי בהתחלה, בניגוד למה שאפשר לצפות מבלוקבאסטר הוליוודי, הסרט לא מנסה לגרום לקבוצה הבדיניות APXGP להיות אלופת העונה, אלא מתארת מאבק של קבוצת תחתית לזכות בנקודות, להגיע לאמצע הטבלה כדי שתוכל לקבל מימון מנותני חסות חדשים.
הדמות של הייז חכמה מספיק כדי ללהטט בין שלל החוקים הנוקשים של הספורט על מנת להציל את הקבוצה מהתרסקות לתחתית הטבלה ופירוק אפשרי.
אל דאגה, גם למי שלא מכיר את החוקים, הסרט יסביר אותם תוך כדי תנועה.
הסרט נשען לגמרי על הכריזמה הבלתי נגמרת של בראד פיט, משהו שמגיע לו באותה קלות שהוא נושם, ואני חייב לציין שהכריזמה הזו משפיעה על כל הסביבה – האינטראקציה עם כל שחקני המשנה נהדרת, במיוחד מול קרי קונדון .
מבחינה טכנית הסרט עשוי לעילא ולעילא, כאשר התמונות ממצלמות הרכב המיוחדות מכניסות אותך אל תוך עולמם של הנהגים, ועבור מי שיצפה בסרט באולם IMAX צפויה חוויה ייחודית ממש. הצלם הצ'יליאני קלאודיו מירנדה שעבד על כל הסרטים הקודמים של קוזינסקי לא מאכזב גם הפעם וגורם לצופה להרגיש שהוא בתוך מסלול המירוצים.
חשוב לציין שרוב מה שרואים על המסך הוא אמיתי – הצילומים נערכו במהלך חלק מעונת המירוצים 2023 וחלק מעונת 2024, כאשר מוסך מתפקד של APXGP נבנה לצד המוסכים של החברות האמיתיות, כאשר ההפקה "משחילה" את הצילומים לפני או בסיום המירוצים האמיתיים. כך התאפשר להפקה להכניס לצילומים גם חלק מהנהגים האליפות עצמה ביניהם אלוף העולם המכהן מקס וורסטאפן מ"רדבול", פרננדו אלונסו מ"אסטון מרטין" וכמובן לואיס המילטון, אלוף עולם 7 פעמים שהפך למפיק ויועץ טכני ראשי של הסרט (הוא למשל העיר להפקה שבאחת מהסצנות הנהג אמור להיות בהילוך שלישי, אך הסאונד של המנוע ברקע לא מתאים להילוך…)
המוזיקה של האנס זימר סוחפת כמתבקש מהמלחין העסוק ביותר של ימינו, כאשר הסגנון המוזיקלי שלו יותר מלודי ופופי מהרגיל, אבל בומבסטי כיאה לסרט כזה. יש לציין כי זה כבר סרט המרוצים השני שזימר מלחין, אחרי "Rush" הדי נשכח של רון הווארד.
אני משער לתומי שהסרט הזה נוצר על מנת לצרף את הקהל האמריקאי לקהל מעריצי "פורמולה 1" , ספורט שזוכה להצלחה מטורפת כמעט בכל יבשת אחרת (כ-800 מיליון צופים ברחבי העולם) בעוד שבאמריקה מעריצי הספורט המוטורי עדיין נאמנים למרוצי האינדי והנאסקר המקומיים שמכניסים סכומים נאים מאוד למארגנים, סכומים שהנהלת F1 מצפה להזרים לכיוונה.
בהקשר הזה יש לציין כי בסרט מתחרות 11 קבוצות מרוצים ולא 10, דבר שאכן יקרה החל מהשנה הבאה – עוד חלק מהניסיון של הנהלת F1 לקרוץ לקהל האמריקאי כאשר תיכנס קבוצה חדשה תחת הטייטל של "קאדילאק", מותג אמריקאי בעל שם.
כשהכתוביות עלו אחרי כשעתיים וחצי, חשבתי שלא הרגשתי איך הזמן עבר – "F1" מצליח להיות דרמת אקשן סוחפת, ומצליח להכניס גם את מי שלא מכיר את כל החוקים הפתלתלים של הספורט בסוד העניינים בלי בעיות.
מדובר באחד מסרטי המירוצים המבדרים ביותר שנוצרו, גם אם התסריט לא סובל מתחכום יתר. הערת אגב – למי שהסרט יסחף אותו יותר מהרגיל, אני חייב להמליץ לרוץ ולראות את הסדרה התיעודית המצוינת Drive to Survive ב"נטפליקס", סדרה שמצליחה להנגיש את העולם של "פורמולה 1" באופן פנטסטי ואולי בדיעבד תרמה גם היא להפקת הסרט.
עכשיו תצטרכו לסלוח לי – יש עוד סוף שבוע של מירוצי "פורמולה 1" שמתרחש ממש כרגע, אז אני צריך לחזור למציאות.
הציון למעריצים:
הציון לאנשים מהישוב שמחפשים סרט מבדר לקיץ החם:
