יש האומרים שאולפני "מארוול" לא בשיאם. יש מי שאומרים שהם "מתים" ולא הצליחו להתרומם מאז "הנוקמים סוף המשחק". ויש מי שכמוני, נאחזים בתקווה שעוד נחזור להנות מהתוכן של קווין פייגי ועושי דברו. פרוייקטים כמו "איירונהרט" יורים לתקווה הזו כדור ברקה.

דומיניק ת'רון חוזרת לגלם את רירי וויליאמס, אותה תלמידת קולג' מכוננת שראינו ב"ווקנדה לנצח", העוטה חליפת שריות זהה לזו של איירון מן המנוח.
כשהדמות קיבלה הכרזה על סדרה משלה לפני כמה שנים, אמרתי לעצמי "לא יועיל, אך בטח לא יזיק". ישבתי לצפות ואז ראיתי את הנזק מתהווה לי מול העיניים.
יש לציין: הסדרה הזו היתה מוכנה לשידור כבר מאז 2023, ולא שוחררה עקב ארגון מחדש של לוחות זמנים ופרוייקטים, אך למרות העיכוב לא נערכה או צולמה מחדש בעקבות השינויים המסיביים באולפני "מארוול". . בנוסף לכל זאת, ראיין קוגלר (במאי סרטי "הפנתר השחור") חתום על הסדרה הזו כמפיק ויוצר.
אז כמה גרוע זה כבר יכול להיות?!

הנה תקציר עלילת ששת פרקי הסדרה (ששוחררו כמעט כמו בינג'):
אחרי ההרפתקה של רירי בוואקנדה (שם הוחרמה החליפה שלה) היא נזרקת ממכון MIT באשמת "בזבוז משאבי המוסד על מיזם לא יעיל" (מאחר והמשיכה לנסות לבנות חליפת איירון מן). רירי המתוסכלת, חוזרת הביתה לשיקאגו ואנו מגלים אירוע מכונן בחייה בדמות מותם של אביה המאמץ וחברתה הטובה ביותר נטלי (ליריק רוז). רירי, המונעת מרצון לבנות חליפה טובה וחזקה יותר אפילו מזו המקורית של טוני סטארק מחליטה להשיג כסף ע"י הצטרפות לכנופייה השודדת את העשירים. כך בדיוק, הילדה הגאונה שיכולה להקים סטארטאפ משלה, בוחרת להתדרדר לפשע רק בגלל שאלה החיים שהיא מכירה. תראו, אני לא גזען, אבל אשכרה נכתבה הסדרה- הילדה השחורה תצמח רק דרך אלימות ופשע (אפילו שקיבלה מילגה מטוני סטארק).

הכנופייה אליה מצטרפת רירי מנהיג פארקר רובינס (אנטוני ראמוס) המכונה גם "הברדס" (או "הוד"). לרובינס יש ברדס (מכאן השם) המעניק לו כוחות מיוחדים כמו העלמות וקימור קליעים. בצוותו של רובינס ניתן למצוא דמויות מעט עלומות של מארוול כמו "האחים בלאד", שבקומיקס הם צמד ענקים אדומים מהחלל ובסדרה הם אח\אחות חסרי מגדר המשוחקים ע"י צמד בני אדם חסרי מגדר, סלאג שבקומיקס הוא בריון שמן וענק ובסדרה הוא\היא\הם דראג קווין והאקר מופלא, קלאון (שאין לי מושג מה המקור בקומיקס לדמות הזו) אחראית הפירוטכניקה של הצוות, והדודן ג'ו, שהוא יד ימינו של הברדס – הייתי מפרט על שמות השחקנים, אבל לא בא לי. שוב, לא כי אני גזען ומרושע, אלא כי הם כלום ושום דבר. גלי השנאה שהקאסט הזה מקבל ברשת אינם מוצדקים: . אל תשנאו אותם מאחר ושינו את הדמויות כדי לקדם אג'נדות. תכעסו עליהם שהם שם בגלל אג'נדות ולא יכולת משחק (שחסרה להם).

נוסף על הכנופייה ישנה עוד דמות אחת מרכזית בסיפור והיא איזיקיאל סטיין (אלדן ארנרייך). בדיוק, זה ההוא מ"סולו" ששיחק את סולו (ההתחלה של הסוף עבור "סטאר וורס", עוד מותג דיסני שקרס). במידה שהשם "סטיין" מוכר לכם, אז לא טעיתם מאחר ואיזיקיאל הוא לא אחר מהבן של עובדיה סטיין (ג'ף ברידג'ס ב"איירון מן" הראשון). סטיין נמצא בסדרה הזו על תקן החבר שהופך אוייב (ולא ספויילר בכלל… זה ברור כשמש מהרגע הראשון).

החשיבות האחרת היא עובדת היותו אחת משתי הדמויות המעניינות היחידות בסדרה הזו, והראשונה היא לא הגיבורה או אפילו הנבל הראשי. בנוסף, בסצנה אחת קצרה של פחות מ-3 דקות, הוא מבהיר לנו הצופים שכל הסדרה הזו סובבת סביב אג'נדות ולא סביב בידור.

*הנה הספוילר* – סטיין ורירי נלחמים בקרב הלפני אחרון, ורירי אומרת לו "אני אבעט לך ב#%צים כדי להציל אותך" ואז בועטת לו לך ב#%צים ומנצחת. רושם שוב: הילדה השחורה בועטת לגבר הלבן לך ב#%צים, אחרי שהיא מצהירה על כך, ומנצחת אותו. וכל זה בפחות מ3 דקות!(אין מספיק סימני קריאה שאפשר לשים כאן).

כל כך כואב לי להודות שזה לא הסיבה היחידה שהסדרה הזו היא זבל עופות חם ומסריח: תר'ון שחקנית מזעזעת. היא הדמות הראשית והיא שחקנית מזעזעת. הדמות שלה צועקת שהיא מבטלת דמויות כמו סטיב ג'ובס, וביל גייטס, והאנק פים וטוני סטארק, ולאחר מכן בוכה שהיא לא עשירה כמו סטארק ואין לה אמצעים להיות טובה יותר ממנו (לא נכון עובדתית – סטארק בנה את החליפה הראשונה הוא כשהוא שבוי במערה מערימת גרוטאות). גם השחקנית וגם התסריט מנסים להנציח את סבל השחורים במקום להתעלות מעל העוול ההיסטורי ולנצח. לטעמי זו התבכיינות על גבי התבכיינות , כשיש לך מוח מבריק ומשאבים ואת זורקת אותם לפח כי האופי תקוע 400 שנים בעבר!

ראמוס מגלם כאן נבל שבלוני עם סיפור מעט מעניין עד שמבינים שהוא הפך לפושע כי "אבא לא אהב אותו". בנוסף, אבא לא אהב אותו כל כך עד שהאבא מודה "לא רציתי בך". מצד אחד סוחט דמעות מצד שני מרתיח אותן! מדובר ב"הברדס"!  הוא דמות נהדרת בקומיקס של מארוול. מה לעזאזל עשיתם!

העניין ממשיך עם זיק סטיין. באמת דמות נהדרת שעוברת כאן קשת סיפורית מצויינת: לא רוצה להיות כמו אבא שלו, יודע את האמת על אבא שלו, ובסוף נדחף ע"י הילדה הגיבורה המטומטמת להיות בדיוק כמו אבא שלו. קשת סיפורית מעולה שנגמרת  בבעיטה ב#%צים תרתי משמע!

הדובדבן שבקצפת שמרתי לסוף, כפי שיוצרי הסדרה חשבו שהם שומרים אותה לסוף: מאחר והברדס הוא נבל עם כוחות על קסומים, רירי פונה לחברה של אמא שלה, שמתגלה כמכשפה שלמדה בקאמאר טאג' ("לא שמעתם על דוקטור סטריינג'?").
קסם ומדע מתערבבים להם יחדיו בצורה כל כך לא אורגנית ובריאה, וזה עוד אחרי שרירי יוצרת מתוך שינה בינה מלאכותית בדמות החברה המתה שלה (אל תשאלו) . רירי מביסה גם את הברדס בעזרת כל המישמש הזה (וגם תוך פחות מ-3 דקות), משאירה אותו להתבוסס בכאב (מאוד הירואי), ואז מגלה מי עומד מאחורי הברדס עצמו. מי היא הישות הזדונית שהפעילה את רובינס. "

דורמאמו?! הוא לא ראוי אפילו לנגב לי את הטוסיק"- היא שורה גאונית ומהנה שמוגשת לנו ע"י לא אחר מאשר סשה ברון- כהן שמגלם את לא אחר מאשר…….מאפיסטו!
זה נכון חברות וחברים! "השטן" של מארוול בכבודו ובעצמו, מי שדמיינו אותו עוד מתקופת "וונדה וויז'ן" והיו לו אינספור הזדמנויות לפרוץ למסך במלא שטניותו, נזרק ל- 15 דקות מסך בסיום הסדרה . הביצוע הזה כל כך לא קשור וסוגר את העלילה עם סוג של "המשך יבוא" שלא יגיע, וכנראה שלא נראה את הדמות הבומבסטית הזו אי פעם ביקום הזה (אולי, רק אולי באיזו אינטראקציה עם דוקטור דום וגם כאן מדובר בסיכוי קלוש.)

מה לכל הרוחות והשדים קווין פייגי?! מה נסגר איתך ראיין קוגלר?! מה עבר לכם בראש שלא גנזתם את זה ופרקתם את "איירונהרט" לחלקי חילוף?! לא הספיק לכם "מיס מארוול"? לא הספיק לכם "שי-הולק"? לא למדתם שא'גנדות חברתיות זה רעל?! אני מרגיש שהסדרה הזו רוקדת בעליזות על הקבר של איירון-מן (מי יתן שיקום כדוקטור דום במהרה בימינו ויגמור את היקום הקולנועי הזה אמן),
ואם הזכרנו את רוברט דאוני ג'וניור, אני לא מצליח להבין מדוע הוא מפרגן מרים לשחקנית ולכל המיזם העלוב הזה. מארוול, אני מתחנן – תחזרו לספר סיפורים טובים. תחזרו לאקשן טוב, תחזרו לעולם של גיבורי על שיש בו צל של היגיון.

* וגם רק בשל מאפיסטו וסטיין, בקושי רב.