ביקורת, “סאנדמן” עונה 1 – לא פחות מהתגשמות חלום

הסופר והתסריטאי הבריטי ניל גיימן נחשב לאחד מגדולי הדור בכל הקשור לפנטזיה, מיתולוגיה ועיבודן לעת המודרנית. לא מדובר בעוד סתם סופר ותסריטאי, מדובר גם בכותב קומיקס, בימאי סרטים ומחזאי עם זיקה אדירה לתרבות הגיקית.

חלק מעבודותיו הטלוויזיוניות והקולנועיות: כתב פרקים “לדוקטור הו”, עזר בכתיבת התסריט לסרטיו של דל טורו כמו “הלבוי 2”, תרגם וכתב את הדיאלוגים לגרסה האנגלית של “הנסיכה מונונוקי”, כתב את התסריט ל”בייוולף” של רוברט זמקיס, כתב שלל סיפורים לדמויות של DC, וכמובן כתב את הספר “אלים אמריקנים” שזכה לעיבוד טלוויזיוני מאוד מוערך.

להמשיך לקרוא ביקורת, “סאנדמן” עונה 1 – לא פחות מהתגשמות חלום

זוהי תמונת המצב -ביקורת על “אין מצב”

לפני שאתם נכנסים לאולם הקולנוע כדי לצפות ב“אין מצב” , או “Nope” בשמו המקורי, כדאי שתפנימו דבר אחד: הסרט שאתם הולכים לראות הוא לא הסרט שאתם חשבתם שאתם הולכים לראות, גם לא אם ראיתם את כל הטריילרים שלו (אלא אם כן עשו לכם ספוילרים).
אז איך כותבים ביקורת על סרט כזה בלי לעשות ספוילרים? משימה קשה בעליל, וגם אחרי שעברו 4 ימים מזמן הצפייה בו ואני עדיין לא בטוח אם הבנתי או הספקתי לעכל את כל מה שראיתי (מייק סמית’ מ”גר בארץ נוכריה” של היינלין היה שואל אם גרקתי במלואו את מה שראיתי, אבל בואו לא נסטה מהנושא).

להמשיך לקרוא זוהי תמונת המצב -ביקורת על “אין מצב”

ביקורת, “טרף” – כשבדיחה הופכת לרצינית

ב-1987 ישבו להם כמה יוצרים הוליוודיים וחשבו לעצמם “נכון שזה יהיה מגניב להפגיש את רוקי עם חייזרים?”. במקום סטלון הכניסו את שוורצנגר, ובמקום איגרוף קיבלנו לחימת גרילה בג’ונגל, אבל גם קיבלנו את אחת מדמויות המד”ב ומפלצות האימה האיקוניות ביותר בקולנוע: “הטורף”.

לאורך כמעט ארבעה עשורים, הצייד החייזרי חזר בארבעה סרטי סולו, שני סרטי קרוס אובר עם “הנוסע השמיני”, שלל סיפורי קומיקס וכמה משחקי מחשב משעשעים, אך כמעט תמיד, הסיפור הסתיים בבדיחה אחת גדולה.

הבדיחה הגיעה לשיאה עם הסרט הרביעי שיצא ב2018, ולא רק שהיה מדובר בשבירה מסוימת של קו העלילה שנבנה לאורך 3 סרטי ו2 סרטי קרוס אובר (שכבר לא נחשבים קאנון בכלל), הסרט היה על גבול קומדיית האקשן. מבדיחות בית השימוש של החיילים, דרך העלילה בה הטורף הכל יכול רוצה לצוד ילד עם אספרגר. חשבנו ש2018 תקבור את המותג לנצח בבית קברות לליצנים. אז חשבנו…

להמשיך לקרוא ביקורת, “טרף” – כשבדיחה הופכת לרצינית

תומס הקטר וחבריו הרצחניים -ביקורת על “רכבת הקליע”

אז הבמאי דיוויד לייץ’ אוהב רוצחים שכירים. מאוד אוהב. כל כך אוהב שכל סרט שהוא ביים ו\או הפיק עד עכשיו עסק ברוצחים שכירים.
לא מאמינים לי? בבקשה: רוצח שכיר שמאוד קשור לכלב שלו (“ג’ון וויק”, שלייץ’ ביים יחד עם השותף צ’אד סטלסקי), רוצחת שכירה-מרגלת בלונדינית (“פצצה אטומית”), רוצח שכיר עם פה גדול (“דדפול 2”), רוצח שכיר לשעבר שהחבר הכי טוב שלו הוא צייד ראשים (“מהיר ועצבני: הובס ושו”), סתם רוצח שכיר בפנסיה (“סתם אחד”) ורוצחת שכירה עם מצפון (“קייט”)
עכשיו קחו את כל האהבה הזו לרוצחים שכירים, תכפילו באינסוף וקיבלתם את “רכבת הקליע” – סרט שמורכב כולו ממלאנ’תלפים רוצחים שכירים שמנסים להרוג אחד את השני, בדרכים מקוריות ככל האפשר. אה. והם על רכבת מהירה בלי יכולת לרדת.
לייץ’ היה בעברו פעלולן ומתאם פעלולים באינספור סרטים והסרט הזה הוא אולי הכלי האולטימטיבי עבורו להראות מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – לשסות שחקנים ופעלולנים אחד בשני כדי שיפליאו במכותיהם בצורה המרהיבה ביותר האפשרית.

להמשיך לקרוא תומס הקטר וחבריו הרצחניים -ביקורת על “רכבת הקליע”