כל הפוסטים מאת גל פלודה

ביקורת, "זה, חלק 2" – זה לא זה

שנתיים לאחר ש"זה" הפך לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של עיבוד לספרי קינג, גרף שבחים מרוב המבקרים ועל הדרך קטף גם את התואר "סרט בדרוג R המצליח ביותר אי פעם", מגיע אלינו החלק השני. העיכוב בין שני החלקים נראה ממש תמוה ולא ברור מדוע 2 חלקי הסרט לא צולמו בבת אחת, אך אולי זו עוד אחת משרשרת ההחלטות התמוהות של אולפני "וורנר" בשנים האחרונות.

יותר מכך, הזמן שחלף הצריך שימוש בטכניקת "הצערה" דיגיטלית עבור השחקנים הצעירים של "מועדון הלוזרים", הטכניקה שכבר ראינו את אולפני "מארוול" משתמשים בה בסרטי ה MCU מספר פעמים (בעיקר ב"קפטן מארוול") ונראה אותה מבשילה לחלוטין (לפי הדיווחים) בסרט המתקרב של סקורסזה, בו נזכה לראות את דה נירו, פאצינו ופשי צעירים שוב.

להמשיך לקרוא ביקורת, "זה, חלק 2" – זה לא זה

ביקורת, "היו זמנים בהוליווד" – הסרט שאתם חייבים לראות

"היו זמנים בהוליווד" – הסרט שאתם חייבים לראות!… במקרה שממש משעמם לכם ויש לכם שעתיים ושלושת רבעי לשרוף ללא תכלית. או אם אתם מעריצים שרופים של טרנטינו. או שניהם. למעשה, כמו כל סרט של החתן של צביקה פיק, גם "היו זמנים בהוליווד" סובל מהייפ מטורף הנובע מהיותו הסרט של החתן של צביקה פיק, שלא מפסיק לפמפם אותו בתור "הסרט הלפני האחרון שלי תחזיקו אותי חזק כי אני אוטוטו מפסיק לעשות סרטים".

רגע של רצינות. בניגוד לרוב הסינפילים, אני כבר קרוב לעשור חושב שטרנטינו הוא חתיכת שרלטן שגמר מזמן להגיד את מה שיש לו להגיד ומבזבז על הכלום. שנשארו לו יותר מדי דקות מסך. עבורי, כבר בסרט הקודם שלו זה היה בלתי נסבל.

להמשיך לקרוא ביקורת, "היו זמנים בהוליווד" – הסרט שאתם חייבים לראות

ביקורת, "צעצוע של סיפור 4" – אל הטרילוגיה ומעבר לה

מכירים את סרט ההמשך הזה שהייתם בטוחים שאתם ממש לא צריכים בחיים שלכם? שלום לך, "גברים בשחור: אינטרנשיונל". מכירים את התוספת החדשה והמיותרת לטרילוגיה שהייתם לגמרי מרוצים מאיך שהיא הסתיימה לפני אי אלו שנים? שלום שוב לך, "גברים בשחור: אינטרנשיונל". והאם אתם מכירים את הסרט החדש במותג שממש לא היה לכם ברור למה היו צריכים לעשות אותו אבל הוא מתגלה כתענוג אמיתי מהתחלה ועד הסיום?! שלום רב לך "צעצוע של סיפור 4"!

בדיוק כך עושים את זה. בדיוק נמרץ. פעם, כאשר הם היו עוד אולפן צעיר, כל סרט של "פיקסאר" היה מבחינתי סיבה למסיבה – הוויזואליות המהממת שלא היה אולפן שהצליח להגיע קרוב אליה מבחינת האנימציה התלת מימדית, התסריטים המושחזים והעובדה שהסרטים לא ירדו למכנה המשותף הנמוך ביותר האפשרי, כמקובל בתחום. אולם, בשנים האחרונות לא כל סרט שיש בו את הלוגו של "פיקסאר" הוא בול פגיעה מבחינתי. אמנם, הרמה הטכנית הגבוהה נשמרה והם עדיין מתגאים באנימציה הטובה ביותר שקיימת, אבל התסריטים כבר לא הכי מושחזים ומותג נחות כמו "מכוניות" מטיל צל כבד על כל התוצרת של האולפן.

המשך הקריאה אינו! מכיל ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "צעצוע של סיפור 4" – אל הטרילוגיה ומעבר לה

ביקורת, "מראה שחורה" עונה 5 – היו צריכים לעצור בעונה 4

בימים האחרונים התבשרנו כי הממשלה הסינית החליטה להעלות הילוך במערכת שלה ל"דירוג" אזרחים שלה ברשתות החברתיות בצורה המשפיעה באופן ישיר על השירותים שהם מקבלים מהממשלה. משמע, אזרח שתורם לחברה מקבל יותר, אזרח שתורם פחות, מקבל פחות. כן, בדיוק כמו בפרק "Nosedive"  שפתח את העונה השלישית של "מראה שחורה". בתזמון כמעט מושלם עלתה החודש גם העונה החמישית של הסדרה לנטפליקס ולפחות על פניה, שמחתי לגלות כי היא החליטה "לצמצם היקפים" ולחזור למראה הרזה של 3 פרקים, ממש כפי שהיה בפורמט המקורי ב-BBC, בעיקר לאחר העונה הרביעית בעלת 12 הפרקים, בה לטעמי הכמות באה על חשבון האיכות.

נכון, לפני כמה חודשים גם זכינו לפרק הספיישל האינטראקטיבי "באנדרסנץ" שהיה אמור להראות לכולנו את העתיד של פורמט הסטרימינג הביתי, אך לדעתי האישית היה לא יותר מגימיק שמיצה את עצמו במהירות. ובכן, לאחר בינג' קצרצר צר לי לבשר לכולכם בכאב כי הסדרה איבדה את הטאץ' לגמרי – צמד המילים "עייפות החומר" צריך היה להיות כותרת המשנה של העונה הזו. זה כנראה מה שקורה כשלא יודעים לחתוך בזמן.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לעונה:

להמשיך לקרוא ביקורת, "מראה שחורה" עונה 5 – היו צריכים לעצור בעונה 4

ביקורת, "גברים בשחור: אינטרנשיונל" -גוונים דהויים של שחור

לפני 22 שנים (1997 למתקשים במתמטיקה) עלה לאקרנים "גברים בשחור" של בארי זוננפלד בכיכובם של וויל סמית', אז כוכב עולה ב"סוגת" שוברי קופות מצליחים וטומי לי ג'ונס הוותיק והמוערך. נכון, לא היה מדובר ביצירת מופת קולנועית, אך כן היה מדובר בסרט פופקורן מצוין שהצטיין ברעיון חמוד, תסריט שנון ומקורי, קטעי פעולה קצביים, הומור במינון נכון ובעיקר כימיה ברורה וסוחפת בין צמד השחקנים המקוריים.

השבוע מגיע לקולנועים, אחרי שלושה סרטים בכיכובם של סמית' ולי ג'ונס, סרט ההמשך\אתחול (תקראו לזה איך שתרצו) שנקרא "גברים בשחור: אינטרנשיונל" ובצורה מפוקפקת ביותר מצליח לאבד כל אחת ואחת מנקודות הזכות של הסרט המקורי ההוא.

להמשיך לקרוא ביקורת, "גברים בשחור: אינטרנשיונל" -גוונים דהויים של שחור