כל הפוסטים מאת גל פלודה

ביקורת, "ג'ון וויק 3: פאראבלום" – מסובך לספור גופות, קל לספור כסף

רוב הסיכויים הם שכולם אוהבים את קיאנו ריבס. הוא כנראה לא השחקן הגדול של דורנו, אבל משהו בשקט שהוא מקרין, ההתנהגות המאוד לא הוליוודית שלו והידיעות הכמעט סדירות על הנדיבות שלו גורמים לחיבה לא מבוטלת כלפי האיש. למרות כל זה, קיאנו אף פעם לא הצליח לשכנע אותי שהוא שחקן עם מנעד הבעות רחב. הוא תמיד היה נראה לי קצת…"עצי". אך פעם בכמה שנים קיאנו מצליח ליפול על תפקיד שתפור בדיוק על מידותיו כשחקן, הסרט הופך ללהיט היסטרי שהופך לסדרת סרטים.

בסוף שנות השמונים למשל זה היה התפקיד של טד "תיאודור" לוגן ב"הרפתקה המצוינת של ביל וטד (שהחלק השלישי שלו מצטלם בימים אלה), בתחילת שנות האלפיים זה היה כמובן ניאו ב"מטריקס" (שאולי ימשיך בלעדיו בעתיד) ולפני 5 שנים סרט האקשן הצנוע "ג'ון וויק" שריסק קופות והפך ללהיט מטורף, בבימויו של הפעלולן לשעבר צ'אד סטלסקי (יחד עם דייויד לייץ'). עכשיו מגיע החלק השלישי בסדרת הסרטים האולטרה אלימה ומנסה לעלות את הרף באקשן חסר מעצורים שהציגו שני החלקים הקודמים.

האם זה מצליח? ובכן, התשובה מורכבת (וכוללת מספר ספויילרים לסרט):

להמשיך לקרוא ביקורת, "ג'ון וויק 3: פאראבלום" – מסובך לספור גופות, קל לספור כסף

ביקורת, "אנחנו" – זה לא אתם, זה אני

מי שעוקב אחרי הבלוג (מקווה שכ-ו-ל-ם) בטח זוכר  שמסרט הבכורה של ג'ורדן פיל "תברח", פשוט נפלתי.  הסרט ההוא היה עבורי ההפתעה הנעימה של 2017, ובפעמיים הנוספות שצפיתי בו מאז, התענוג לא פחת. עדיין מדובר בפרפרזה מדויקת על ז'אנר האימה, שעל הדרך מעבירה מסר חברתי נוקב.

מאז אותה הצלחה, קופתית וביקורתית, הפך ג'ורדן פיל, קומיקאי עם תעודות, לבמאי ומפיק מבוקש מאוד בפרויקטים בעלי פרופיל גבוה בגבולות הז'אנר, כאשר בחודש הקרוב תעלה סדרת האתחול שלו ל"אזור הדמדומים" הוותיקה ועתה מפציע למסכים הסרט השני שלו כבמאי – "אנחנו". כמו לא מעט אנשים שעפו על הסרט הראשון, גם אני ציפיתי בקוצר רוח לראות האם פיל מצליח לספק את הסחורה המבוקשת.

המשך הקריאה כולל מספר ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "אנחנו" – זה לא אתם, זה אני

ביקורת, "אליטה: מלאך קרב" – מלאכים נופלים

אפתח בשני וידויים:
1. בניגוד מוחלט לצפייה בעיבוד האמריקאי (הנוראי) ל"הרוח במעטפת", לא יצא לי לקרוא את המנגה של יוקיטו קישירו  או לצפות באנימה היפנית של "אליטה: מלאך קרב" לפני שצפיתי בסרט עצמו. לכן, לא תראו פה השוואות למקור, אם כי מהמעט שכן נחשפתי אליו, יש דמיון שטחי לפחות.

  1. אני חושב שרוברט רוריגז הוא במאי איום ונורא. כן, הנה אמרתי את זה. אולי הוא היה כיפי וסבבה בתחילת הקריירה שלו, אי שם בימי "מריאצ'י" בואכה "דספרדו", אבל לא הצלחתי להינות מאף סרט שלו מאז, אפילו לא מסרטים שכולם אוהבים כמו "Dusk till Dawn" או "עיר החטאים" שהיה לטעמי לא יותר מניסוי אסתטי ארוך מדי ביכולות של מסך ירוק. מעל לכל, רודריגז בעיני הוא במאי מאוד מאוד ילדותי, שלא מצליח ליצוק שום תוכן ממשי לתסריטים השטחיים והבנליים שלו.

המשך הקריאה כוללת ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "אליטה: מלאך קרב" – מלאכים נופלים

ביקורת, "מראה שחורה: בנדרסנאץ" – זהו יום הבוחר

גם ב"נטפליקס" ידעו כנראה משהו על הקדמת הבחירות ל-2019 ולכן העניקו לצופים הפתעה בדמות פרק חדש בסדרה "מראה שחורה" – פרק מיוחד, אינטראקטיבי ומהפכני בעולם הטלוויזיה, פרק בו הצופה "בוחר את מהלך העלילה". נכון, ענקית הסטרימינג ביצעה ניסיונות בעבר "בצפייה אינטראקטיבית", אך הם לא כוונו לקהל בוגר או קודמו בפרופיל כה גבוה.

"נטפליקס" מתכוונים להעלות את העונה החמישית של "מראה שחורה" כבר בחודשים הקרובים, אולם דף נחיתה לפרק Black Mirror: Bandersnatch צץ בהפתעה בממשק של "נטפליקס" וטריילר עלה יום בלבד לפני בכורת הפרק ב 28 בדצמבר. במובנים רבים, "נטפליקס" והיוצר\כותב של "מראה שחורה", צ'ארלי ברוקר, ניסו להפוך את  "בנדרסנאץ'" למעין "קו פרשת מים" בערוץ הסטרימינג בפרט ובמדיום הטלוויזיוני בכלל. אף האם הניסוי הצליח? ובכן, התשובה מורכבת.

להמשיך לקרוא ביקורת, "מראה שחורה: בנדרסנאץ" – זהו יום הבוחר

ביקורת, Bird Box – ציפורים מתות בסתר

אפתח בדבר הברור מאליו – על אף ש Bird Box מבוסס על ספר שיצא ב-2014, אי אפשר שלא להשוות אותו ללהיט המפתיע של השנה הנוכחית, "מקום שקט" (וגם למרות שהצילומים של הסרטים התרחשו כמעט במקביל). "מקום שקט", שהתבסס על תסריט מקורי, נשען על תצוגת משחק מרשימה של קאסט מצומצם בראשות ג'ון קרסינסקי ואמילי בלאנט, בשילוב עם בכורת בימוי מהודקת ומפתיעה לטובה של קרסינסקי, שחיפה על אי אילו פגמים קלים בתסריט. "מקום שקט" יצא לאקרנים בתחילת 2018 והפך להצלחה מסחררת (כ-340 מיליון דולר בקופות בעולם, מול תקציב צנוע של בערך 20 מיליון דולר) בעיקר עקב ההמלצות מפה לאוזן של קהל הצופים והביקורות המהללות של המבקרים.

אם ראיתם את "מקום שקט" (או אפילו את הטריילר) אתם יודעים שהוא עוסק במשפחה מתבודדת בביתה תוך כדי שמירה על שקט מוחלט, עקב פלישה של מפלצות אשר מתבייתות על גלי קול שהכחידו את רוב האוכלוסייה האנושית. בדומה לכך, Bird Box מתחיל עם קטסטרופה עולמית המתפרצת במפתיע וגורמת לאנשים לאבד את שפיותם ולהפוך לאובדניים, אלא אם הם לא מסתכלים ישירות על אותן ישויות על טבעיות מסתוריות אשר מופיעות משום מקום וגורמות ל"מגפה".

המשך הקריאה כולל ספויילרים (נוספים) לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, Bird Box – ציפורים מתות בסתר