כל הפוסטים מאת גל פלודה

ביקורת, "צורת המים" – בחזרה אל הלגונה השחורה

"למצוא יופי ביומיומי. לרומם את הבנאלי. להתרגש על ידי ז'אנר. אלו הדברים שאני מוצא כחיוניים לסיפור שלי". זהו ציטוט של גיירמו דל טורו, אחד הבמאים היחידים שעבורי כל סרט חדש שלהם הוא מקור לחגיגה.

דל טורו הוא במאי בעל חזון ייחודי אשר תמיד מתורגם לעושר ויזואלי מהמם על מסך הקולנוע.  אולם, הסרטים עתירי התקציב שאותם הוא מייצר בהוליווד, מרשימים ככל שיהיו, תמיד יעמדו בצל הסרטים האישיים והקטנים יותר שהוא עשה במסגרת עצמאית מחוץ לאולפנים הגדולים כמו "ילדים של אף אחד" וכמובן יצירת המופת שהיא "המבוך של פאן".

זו הסיבה שהידיעה על סרט חדש ועצמאי (תקציב של פחות מ-20 מיליון דולר וללא אולפן גדול) גרמה לי להתרגש – עוד סרט תקופתי שדל טורו מכנה "אגדה למבוגרים" ומתייחס אליו כפרויקט מאוד אישי. האם אזכה לראות ביצירה שתאפיל על "המבוך של פאן"?

להמשיך לקרוא ביקורת, "צורת המים" – בחזרה אל הלגונה השחורה

ביקורת, "פרדוקס קלוברפילד" – ג'יי ג'יי, יש לנו בעיה

"בראשית ברא הג'יי ג'יי אברהמס את ה"קלוברפילד" וירא כי טוב, ויאמר – "יהי קלוברפילד 10" והיה גם הוא מעולה. והיה יום והיה לילה והנה יקום קולנועי חדש ושמו "קלוברפילד" וסרטיו פרו ורבו בתבל".
(הבשורה על פי אברהמס, פרק 1, פסוק 1).

אולי זהו תיאור שקרוב למציאות ואולי קצת פחות, אבל עם העובדות אי אפשר להתווכח – "קלוברפילד" שיצא ב- 2008 בתקציב צנוע של 25 מיליון היה סרט הבכורה של מאט ריבס (לימים מי שביים את שני הסרטים האחרונים בטרילוגיית "כוכב הקופים" המחודשת) והתהדר בתסריט של דרו גודארד ("בקתת הפחד", "דרדוויל" של נטפליקס ו"להציל את מארק וואטני") ובחסות של לא אחר מג'יי ג'יי אברהמס, חבר ילדות של ריבס שלקח על עצמו את תפקיד המפיק. סרט המפלצות בעל הקאסט הדי אנונימי (שממנו, להוציא טי.ג'יי מילר, "דדפול", "סיליקון וואלי", שזה היה סרטו הראשון, נשאר די אנונימי) הצליח לייצר הפתעה אצל הקהל והמבקרים, בעיקר עקב קמפיין ויראלי אפקטיבי, כאשר הוא גורף הכנסות של פי 7 מתקציבו.

להמשיך לקרוא ביקורת, "פרדוקס קלוברפילד" – ג'יי ג'יי, יש לנו בעיה

ביקורת, "מר רובוט" עונה 3 – זמן אתחול

אחרי שהעונה השנייה ספגה ביקורת רבה על היותה מפותלת ומורכבת מדי, דבר שגרם ללא מעט צופים לנטוש אותה, היוצר סאם איסמעיל החליט לקחת  את המושכות באופן מוחלט כשהוא אחראי על כתיבת חמישה פרקים ובימוי של כל עשרת פרקי העונה השלישית שהסתיימה לא מכבר. בעונה הזו יש לא מעט סגירות מעגל, השלמות מידע והיפטרות מקווי עלילה משניים וכל זה כדי להדק את הסדרה לטון אחיד יותר.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לעונה:

להמשיך לקרוא ביקורת, "מר רובוט" עונה 3 – זמן אתחול

"אילם" – סרטו של דאנקן ג'ונס ("קוד מקור") מתחדש בתמונות ותאריך יציאה בנטפליקס

בהתחלה חשבנו שמדובר בטפטוף, אך עכשיו זה כבר הופך למבול (או לפחות לגשם) – הסייברפאנק משתלט על המדיה המצולמת ב-2018 עם שתי הפקות ענק ב"נטפליקס", אחת מהן היא הסדרה Altered Carbon שעליה כבר כתבנו והשנייה היא הסרט "אילם" (Mute) שיעלה לענקית הסטרימינג ב-23 בפברואר.

להמשיך לקרוא "אילם" – סרטו של דאנקן ג'ונס ("קוד מקור") מתחדש בתמונות ותאריך יציאה בנטפליקס

ביקורת, "מראה שחורה" עונה 4 – תן לי קצת מהשחור שחור הזה

Burn down the disco
Hang the blessed DJ
because the music that they constantly play
it says nothing to me about my life

 "Panic" (1986) – The Smiths
(מהאלבום The World Won't Listen)

מילות הפזמון של השיר הידוע של הסמית'ס, שגם מופיע בסיום הפרק הרביעי בעונה החדשה של סדרת המופת "מראה שחורה", מיטיבות לתאר את הגישה הבלתי מתפשרת של יוצר הסדרה, צ'ארלי ברוקר, כלפי הסדרה שלו – החובה של האמן היא לתאר את העולם שבו הוא והקהל שלו חיים, על כל המגרעות, הפגמים והאימה שבו, אחרת אין טעם במעשה היצירה.

העונה הנוכחית היא העונה השנייה ברציפות אותה מפיקה חברת "נטפליקס" ( שתי העונות הראשונות, שמונות רק 3 פרקים כל אחת, הופקו על ידי ערוץ 4 הבריטי) וכמצופה, ערכי ההפקה רק עולים (כמו כן, המעבר הכפיל את כמות הפרקים בעונה משלושה לשישה). בזמן שחלף מאז שידור העונה השלישית, ניסו לקום לה מתחרים, כמו הסדרה "חלומות חשמליים" שעלתה בערוץ הסטרימינג Hulu, אך אותי לא הצליחה להרשים.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרקי העונה, ועל כן, במידה ולא ראיתם אותה עדיין, מומלץ מאוד לדחות את הקריאה לאחרי הצפייה:

להמשיך לקרוא ביקורת, "מראה שחורה" עונה 4 – תן לי קצת מהשחור שחור הזה