אולפני "דרימוורקס" תמיד חיפשו איך להפוך למתחרים העיקריים של האחות הגדולה "דיסני" והתחרות העזה תמיד היתה בתחום סרטי האנימציה הממוחשבת. במיוחד מול התוצרים של "פיקסאר", ניכר הפער ברמת האנימציה והתסריט, אך לפעמים הכמות עדיפה על האיכות ו"דרימוורקס" הצליחו לייצר כמה מותגים חזקים ומרובי המשכים לאורך השנים, כמו "שרק", "מדגסקר" ו"קונג פו פנדה" אם להזכיר חלק. העיבוד לספר הנוער "הדרקון הראשון שלי" שיצא לפני 15 שנה, היה הצלחה כלכלית לצד פרגון המבקרים והוליד עוד 2 המשכים שזכו להצלחה לא פחותה וגרפו במצטבר בקופות מעל למיליארד וחצי דולרים.
אם בוחנים את כל עיבודי הלייב אקשן ש"דיסני" הוציאו בשנים האחרונות, זה היה ממש מפתיע ש"דרימוורקס" לא קפצו מיד על העגלה שמניבה מזומנים קלים. אפשר להניח כי בניגוד ל"דיסני", רוב המותגים שלהם עוד לא "זקנים" מספיק כדי להצדיק פניה לקהל חדש, אבל הנה מגיעה הסנונית הראשונה בדמות דרקון "חי" – גרסת הלייב אקשן לחלק הראשון של "הדרקון הראשון שלי" שגרסת האנימציה שלו יצאה ב-2010.
הבמאי דין דבואה שאחראי על כל הטרילוגיה המצוירת ביקש וקיבל מהאולפנים שליטה מלאה בסרט, וכל זאת עבור העובדה שהוא בעצם מחדש את עצמו עם שחקנים חיים.
להמשיך לקרוא ביקורת, "הדרקון הראשון שלי" (2025) – חידוש חווייתי לקהל חדש