עלילות פרקים 4 ו-5 משתלבות להן יחדיו כאשר דייזי עומדת להימכר לעבדות, פיץ מופיע בדמות שכיר חרב ידוע לשמצה ומשכנע את קאסאייס להפגין את יכולותיה של “מחרבת העולמות” בקרב עד המוות מול יריב ראוי.

אבל לפני שניכנס לקרב הענקים ולתיאור הפרק המדמם הזה, אנקדוטה מגניבה (וגיקית). את הפרק ביים לא אחר מאשר הסוכן קולסון. כן, כן, קלארק גרג, שמגלם את הסוכן קלסון בסדרה מביים לראשונה בחייו פרק בסדרת טלוויזיה. אני מציין במיוחד את העובדה כי זו היא עבודתו הטלוויזיונית הראשונה, מכיון שקלארק גרג ביים כבר שני סרטי קולנוע! “עמוק בגרון” (2008), דרמה קומית עם סם רוקוול ואנג’ליקה יוסטון והקומדיה הרומנטית משנת 2013, Trust Me, שם גם שיחק בתפקיד הראשי לצד אליסון ג’יני, פליסיטי הופמן, אמנדה פיט ועוד.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:

הפרק השבוע היה כל כך עמוס וכל כך מורכב שקשה לדעת מהיכן להתחיל. אם נסתכל בראיה אופטימית תחילה, כמובן שנפנה זרקור לכימיה המופלאה בין פיץ וסימנס. הראשונה לראות את פיץ היא דייזי, אבל כשפיץ מבחין בסימנס, המשרתת את קאסאייס, אנחנו מוצאים את עצמנו מתנתקים מעלילת הפרק ונשאבים שוב אל הטלנובלה רבת תהפוכות של ליאו וג’מה.

במשך דקה מופלאה פיץ מסביר לג’מה (שאינה שומעת אותו וגבה מופנה אליו) איך לא מדובר בקללה הרובצת על הקשר בינהם, אלה בהוכחה שלא משנה מה יקרה הם יועדו להיות יחד, והוא כמובן, מציע לה נישואין. בשנייה שג’מה מסתובבת ללא כל קשר לנאמר ומבחינה בפיץ, זה כאילו פוצצה בועה ענקית סביב שתי הדמויות וההלם פשוט לא ניתן לביטוי.

בינתיים, ברוח מעמסת הדמויות העונה, מוצג לפנינו פלינט- נער בודד שנבחר לעבור טרה-ג’נסיס ולהפוך לאינהיומן. יו-יו, מאק וקולסון, יחד עם טס, צופים בטקס ההמרה של פלינט, אך יו-יו מסרבת לראות כיצד מוכרים ילדים לעבדות. פליט עובר את הטרה-ג’נסיס ובשנייה שבוקע מהגולם, יו-יו חוטפת אותו למקום מבטחים. החבורה מאתרת את השניים ומנסה לשכנע את פלינט להצטרף אליהם, בדיוק כשגריל מגלה אותם מתחבאים במחסן.

חזרה למכירה הפומבית. נשבח שוב את איאן דה-קאסטאקר על משחק מצוין בסצינה בה פיץ מתחזה כשכיר חרב חסר הפחד והרחמים. קאסאייס אוכל מידיו של פיץ את הבלוף בקלי קלות ומהר מאוד מתחבב הסוכן הביישן והקטן שלנו על הקרי הנבזי. קאסאייס בעצמו מקבל פיתוח דמות כשאנו למדים על אביו הגנרל ואחיו המפקד בצבאו של אביו. כל מה שקאסאייס רוצה זה לספק לאבא חייל איכותי מספיק. ממש מקסים.

את הדו קרב הראשון מנהלים בן, הטלפאת שסייע לדייזי, והפתעת הפרק הראשונה- מאי! ששרדה את הקרב שלה עם סנרייה. השניים לא מרפים זה מול זה בקרב מאוד יפה מבחינה כוראוגרפית. פיץ משתמש בקשריו החדשים עם קאסאייס כדי למנוע מהשניים להרוג זה את זה ולהתקדם לאירוע המרכזי- הקרב של דייזי.

זוכרים שדיברנו על ריבוי דמויות העונה? טס, דיק, גריל, קאסאייס וכו’? ובכן אל חשש, מיד נאזן. פלינט חושף את כוחותיו כססמופט (מזיז סלעים) והורג בשוגג את גריל. טס מוצאת להורג כי הסתירה את פלינט. בן מוצא להורג מול האורחים מאחר ושיקר לגבי היות דייזי וג’מה היחידות שבאו מהעבר. בעקבות הגעתו של אחיו של קאסאייס נראה שהגיע הזמן להחליף נבל, כך שבזמן הקרב בין דייזי וסנרייה פיץ וג’מה מצליחים להימלט ותוך מה שנראה כמו חיסולו של קאסאייס בידי ג’מה (אני לא יודע זה קרה מהר כל כך!) בקיצור, הרבה מתו, חלקם סתם, חלקם באופן עצל וחלקם לא בוודאות. אבל בהחלט עומס רב.

מדובר כאמור באחד הפרקים היותר עמוסים ויזואלית וסיפורית עד כה העונה. בעוד שהעומס כן יוצר רצף של עניין, במיוחד כשמדובר ביחסי דמויות כמו פיץ-סימנס או בן- דייזי או אפילו פיץ-קאסאייס וכו’, בלי לקרוא סיכומי פרקים או לראות שוב ושוב את הפרק, אין שום סיכוי לזכור כל כך הרבה פרטים קטנים של עלילה שעשויים להפוך חשובים (כמו הכנסת רובין לסיפור בפרק הקודם. רובין או משפחתה לא הוזכרו בכלל בעונה 4).

נחמד לראות שעדיין יש הצמדות למקורות הכתובים כמו המעורבות של פלינט, כמו גם אזכורים קטנטנים לסרטים של מארוול (מנת השבלול הזנדארי בסצנת ארוחת הערב של קאסאייס). כאמור, עמוס ומעניין לכאן ולכאן.

ציון: 4