כאשר הוכרז על הסרט הראשון בסדרת "וונום", אי שם ב-2018, הייתי מאושר אך מודאג. הרעיון של לקחת דמות מהעולם המורחב של ספיידרמן, הגיבור המזוהה ביותר של מארוול ואחד המזוהים ביותר בכל הזמנים, ולהעמיד אותה במרכז הסיפור, ללא שום קשר לספיידרמן עצמו הרגישה לי כמו משהו מאוד מוזר ומסוכן.
לשמחתי, לגבי הסרט הראשון של וונום לפחות, טעיתי. הסרט הביא לקולנוע דמות שהולכת כמו וונום, נראית כמו וונום, מתנהגת כמו וונום אבל אפשר לקרוא לה לחלוטין ברווז ולהנות ממנה בנפרד. בשניה שאולפני "סוני" החליטו לרכב על החצי הצלחה הזו ולהשיק "יקום קולנועי לספיידרמן", תוך כדי שהדמות עצמה מפזזת עם הגיבורים האחרים "חזרה בבית" אצל "מארוול", זה היה השלב שבוא אמרתי לעצמי "הם הולכים לחרבש את זה".
להמשיך לקרוא ביקורת: "מאדאם ווב" – לא מה שרצינו אבל לגמרי מה שציפינו
