כאשר הוכרז על הסרט הראשון בסדרת "וונום", אי שם ב-2018, הייתי מאושר אך מודאג. הרעיון של לקחת דמות מהעולם המורחב של ספיידרמן, הגיבור המזוהה ביותר של מארוול ואחד המזוהים ביותר בכל הזמנים, ולהעמיד אותה במרכז הסיפור, ללא שום קשר לספיידרמן עצמו הרגישה לי כמו משהו מאוד מוזר ומסוכן.
לשמחתי, לגבי הסרט הראשון של וונום לפחות, טעיתי. הסרט הביא לקולנוע דמות שהולכת כמו וונום, נראית כמו וונום, מתנהגת כמו וונום אבל אפשר לקרוא לה לחלוטין ברווז ולהנות ממנה בנפרד. בשניה שאולפני "סוני" החליטו לרכב על החצי הצלחה הזו ולהשיק "יקום קולנועי לספיידרמן", תוך כדי שהדמות עצמה מפזזת עם הגיבורים האחרים "חזרה בבית" אצל "מארוול", זה היה השלב שבוא אמרתי לעצמי "הם הולכים לחרבש את זה".
כבר אז עוד היו דיבורים על החייאת פרויקט "ששת הנבלים" של ספיידרמן, שקרס אחרי הכישלון של "ספיידרמן המופלא 2", והפיכת וונום לעמוד התווך של "הוונום-וורס", יחד עם עוד דמויות כמו מורביוס וקרייבן הצייד. כל העניין הרגיש מאוד מסתורי, מרגש, ואפילו גרם לסוג של ציפייה אחרי שהדיבורים התגברו לכדי מיזוג עולמות אפשרי עם "אולפני מארוול" (כמו מה שדדפול 3 הולך לעשות עבור פוקס). ואז הגיע "מורביוס" וכל התקוות נשטפו לביוב. אה, וקצת קודם לכן הוכרזו סרטים כמו "מאדאם ווב" שאף אחד לא באמת רצה (וסרט על נבל בשם "אל מוארטו" בכיכובו של באד באני, שעוד יותר לא רצינו).
מי זו מאדאם ווב אתם שואלים? ובכן, ילידי שנות ה-90 יגידו לכם שזו זקנה חביבה שהיא גם ישות בין ממדית בדיבובה של ג'ואן לי (אשתו של) שמדריכה את ספיידרמן ברגעי משבר ומכינה אותו לקרב של חייו (אותם ילידי שנות ה-90 גם כועסים עליה שמעולם לא באמת עזרה למצוא את מרי ג'יין אבל אני מתפזר פה). שועלי הקומיקס הוותיקים יותר יגידו בדיוק את אותו הדבר ויוסיפו שפה ושם הדמות עברה כמה שינויים, הפכה לתואר שהוענק לדמויות אחרות וכו' וכו'. וכל זאת, עם מעורבות צמודה של איש העכביש עצמו כחלק ממסלול חייו, קרי- בלי ספיידרמן אין מאדאם ווב. ובכל זאת, מישהו ב"סוני" חשב שזה יהיה רעיון טוב לביים סרט על הדמות המאוד ריקה הזו ולהחזיק את קהל הצופים בני ערובה במשך כמעט שעתיים. למישהו הזה אני מפנה את השאלה: למה?
הסרט עוקב אחר דמותה של קסנדרה ווב (דקוטה ג'ונסון), פרמדיקית צעירה שמגלה שיש לה את היכולת לחזות את העתיד (ולשחק עם הרעיון הזה בצורה מאוד ביזארית ולא מוסברת). כאשר דמות מסתורית מעברה בדמותו של איזיקיאל סים (טהיר רחים) מאיימת לרצוח שלוש נערות רנדומליות לחלוטין, קסנדרה נאלצת להתמודד עם עברה וכוחותיה החדשים על מנת להציל את היום. זה נשמע מבטיח נכון? לא משעמם בכלל. אז לא רק שהסרט מאוד משעמם, כאשר כל מה שתיארתי כאן זה לא פחות ולא יותר ממה שיש בסרט, נמרח לאורך שעתיים עם מינימום אקשן, המון הבהלות פתע, מלא קלישאות מסרטים אחרים בשלל ז'אנרים קשורים, וכמה משפטי מחץ שבמקום להוציא כפיים מהקהל פשוט הוציאו פרצי צחוק. צחוק! בסרט מתח! צחוק!
אז איפה להתחיל? דקוטה ג'ונסון עושה עבודה סבירה לחלוטין בהתחשב במה שנתנו לה, וזה פחות או יותר איפה שהמילים הטובות שלי נגמרות לגבי כלל הסרט. "מסע הגיבור" של ג'ונסון מלא בכל כך הרבה חורים שלחלוטין אפשר לזרוק כאן מטאפורה של "רשת קורי עכביש". הכוחות שלה מופיעים באורח פלא בזמן מסוים בחייה, היא לא באמת לומדת לשלוט בהם (לפחות לא בצורה נראית לעין) הם מוגזמים ומופרחים לרמת הכל יכולה ועל הדרך היא עושה יש של שטויות כמו לברוח באמצע משימת ההצלה שלה לצד השני של היבשת.
טאהיר רחים לעומת זאת נותן לנו נבל כל כך מעפן שאני אפילו לא מצליח לראות איפה עבר הגבול שהוא חצה. אזקיאל הוא אחד הנבלים היותר סדיסטים ו"דמויי נבלי בטמן" שיש לספיידרמן וכאן הוא מוצג כסתם איזה אהבל בתלבושת ספיידרמן ללא קורים שרוצה לרצוח שלוש בנות כי הוא חולם שהן ירצחו אותו… זה הכל! זה כל המניע, זה כל מה שהוא עושה. איך הוא בנה "אמפריה" כמו שהוא מתאר בסרט? לא מוסבר. במה האמפריה הזו עוסקת? לא מוסבר. למה הוא רצה את כוחות העכביש שלו? כי הוא אהב את הסיפור שאמא הייתה מקריאה לו לפני השינה על "אנשי העכביש בדרום אמריקה". אבל היי, יש לו טרריום מגניב באמצע הלופט שלו! עם עכביש קטנטן. זה משהו בטח…לא?
לשלוש הבנות אני אפילו לא הלך להתייחס מעבר לעובדה ששוב הוליווד עושה לנו "בייט אנד סוויץ'" וזה כבר מתחיל להיות פתטי. השלוש הוצגו כגרסאות של הדמות "ספיידרוומן" (וכמו ספיידר-מן, יש הרבה מהן בקומיקס) בכל פריט שיווקי של הסרט, כאשר בפועל הן מופיעות כגיבורות על בשני סיקוונסים קצרצרים של "פלאש פורוורד". זהו. ללא אקשן אמיתי, רק כחלום סיקוונס סגירה "מגניב" לסוף הסרט. מעריצי ספיידרוומן שהיו איתי בקהל התאכזבו מאוד בלשון המעטה. שלא לדבר על העובדה שהתסריט הלביש את סיפור המקור של ספיידרוומן המקורית, ג'סיקה דרו, על סיפור המקור של ווב עצמה, ובכך ביזבז הסרט הזה לא אחת, לא שלוש אלא 4 ספיידרווימניות שונות בעלות פוטנציאל גדול!
אדם סקוט ואמה רוברטס מגלמים בסרט את בן ומרי פארקר (דוד של ואמא של) אבל הנוכחות שלהם בסרט רק מבליטה את עומק הבעיה של סרטי "הוונום-וורס"\"לייב ספיידרוורס" או איך שלא יקראו להם- בלי פיטר פארקר- ספיידרמן הסיפור פשוט חסר משמעות. לא מאמינים לי? ספויילר לסוף הסרט: אין פוסט קרדיט! הסרט הזה לא מתחבר לשום יקום קולנועי אחר!
העלילה שלו מתרחשת ב2003! מה שאומר שספיידר הולנד יהיה פה בן 13, ספיידר גארפילד יהיה בן 7 וספיידר מגוואיר יהיה בן מינוס 2! כלומר אם יש ספיידרמן ביקום הזה, הוא אחר לחלוטין (וזה "אם" ענקי כי לא פה ולא ב"וונום" מכירים בקיומו של העכביש (אבל איכשהו ב"מורביוס"…כן?). להוסיף מלח על הפצעים כל הזמן רומזים את הנוכחות של פיטר אבל בלי להשתמש אפילו בשם שלו! הוא פשוט "הילד". (גם דודה מאי סובלת מאותה בעיה כאן). היינו אומרים שזה סרט "מקור" לדוד בן אבל מי בכלל רוצה לראות את זה!? זה כמו להגיד "הינה סרט על אמא של בטמן" או "הינה סרט על ג'ון קנט" (אבא של). את מי זה יעניין!?
בתוספת כל העלבונות הללו לאינטילגנציה של הצופה, תוסיפו העדר אפקטים, תלבושות שנשלפו מהסט של "סמולוויל" פסקול מעצבן עם בריטני ספירס בפנים, עלילה שמרגישה כמו כל סרטי "יעד סופי" הכל כך "נהדרים" בשילוב עם "אישה חתול" של פיטוף (ההוא עם האלי ברי) ותקבלו סרט שהרבה יותר גרוע מ"מורביוס" או "אישה חתול". לא שקשה לצפות את זה, בהתחשב בעובדה שמישהו שם בסוני החליט להפקיד את כתיבת התסריט בידי התסריטאים של "מורביוס" ואת מלאכת הבימוי בידיה של ס. ג'יי. קלארקסון, בימאית טלוויזיה שהנגיעה שלה למרוול הייתה בבימוי שני פרקים של "ג'סיקה ג'ונס" ושני פרקים של The Defenders..
אנחנו לא ביקשנו ולא ציפינו לסרט הזה והתוצאה היא גלונים של כסף זמן, שחקנים מוכשרים, דמויות עם פוטנציאל סיפורי להמשך, שהלכו ישר לתחתית החבית, עשו בה חור ופשוט נשפכו לביוב של "סוני", "מארוול" וז'אנר גיבורי העל בכללי. כפיים!
עכשיו רק לקוות ש"קרייבן הצייד" לא יסבול מעין הרע. וזה עוד אחרי שהסרט הגמור נדחה בשנה שלמה סתם.
ציון סופי: 1 (וגם זה בקושי)
