כל הפוסטים מאת Idan Bejerano

ביקורת, "קריפטון", עונה 1, פרקים 1+2 – משחקי הכס בגלימת גיבורי על

היחסים שלי עם דיוויד ס. גוייר ככותב הם דוגמא נפלאה ליחסי אהבה-שנאה. על כל יצירת מופת של כתיבה כמו "עיר אפלה", קיבלנו ממנו איזה המשכון עלום לזוועתוני האימה של "אדון הבובות". על כל "בלייד" וסאגת האביר האפל, קיבלנו את "ג'אמפר" ועל כל סדרה נפלאה כמו "קונסטנטין" או "פלאש-פורוורד" המשובחת (אך נגדעה בדמי ימיה), קיבלנו את ההמשך הנוראי לגוסט ריידר וגם, רחמנא לצלן, את "איש הפלדה".

כך שניתן לומר בוודאות שעולם הקומיקס אינו זר לגוייר וגם שעל כל הצלחה שלו יש נפילה קשה. אפשר להשוות זאת גם לערוץ SyFy שבארסנל שלו ישנן סדרות מד"ב נהדרות כמו "סטארגייט" שעברה מרשת הכבלים Showtime לשם ושאר נגזרותיה, דפאיינס, גאלאקטיקה, פארסקייפ, ולאחרונה Happy! ו- Expanse המשובחת. בעוד שבעשור האחרון הכיוון שלהן קצת התבלבל ונזנח לטובת תוכניות ריאליטי מטופשות והאבקות, לאחרונה אנו רואים ניסיון לחזור לכיוון המקורי לשמו הוקם הערוץ.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לפרקים 1+2:

להמשיך לקרוא ביקורת, "קריפטון", עונה 1, פרקים 1+2 – משחקי הכס בגלימת גיבורי על

ביקורת, "בהיר" (Bright) – נטפליקס מנפחת שרירים

ערוצים ייעודיים כמו נטפליקס, HBO, אמאזון פריים, HULU ועוד הרגילו אותנו בשנים האחרונות לקבל טלוויזיה מסוג אחר, טלוויזיה ברמה גבוהה במיוחד עם סטנדרטים קולנועיים. כדוגמא אנו יכולים לקחת את "משחקי הכס", The Expense, "דברים מוזרים" וכו'.

הסטנדרט הטלוויזיוני השתנה, איכות ההפקה, הכתיבה והמשחק השתדרגו והדבר גרם להעלאת קרנן של סדרות הטלוויזיה אצל מבקרי הטלוויזיה ואצל הצופים. אם בעבר השאיפה של שחקנים הייתה להגיע לתאטרון ולקולנוע כסממן לאיכות, היום המגמה היא הפוכה ושחקנים שמכבדים עצמם מחפשים מיזמים טלוויזיוניים על מנת להותיר את חותמם.

לאחר ששינו את הרגלי הצפייה ברחבי העולם, שלא לומר השתלטו עליהם, פנו להם אנשי נטפליקס לכבוש יעד נוסף – הקולנוע. נטפליקס החליטו שהוצאת סדרות מקור במרץ רב כבר אינה מספקת אותם ולאחרונה אנו יכולים לראות עוד ועוד סרטים מקוריים שמופקים על ידי החברה. בתחילת השנה זה היה "אוקג'ה" שיצר בלאגן לא קטן בפסטיבל קאן ועכשיו מגיע תורו של הסרט בעל התקציב הגבוה ביותר אי פעם מבית היוצר שלהם (90 מיליון דולרים) – "בהיר" (Bright).

להמשיך לקרוא ביקורת, "בהיר" (Bright) – נטפליקס מנפחת שרירים

ביקורת, "מסע בין כוכבים: דיסקאברי", פרקים 1+2 – אוטופיה אפוקליפטית

לא פעם ולא פעמיים כתבתי על כך ש-"מסע בין כוכבים", אותו חזון אוטופי טלוויזיוני של ג'ין רודנברי משנת 1966, מלווה אותי עוד מאז הייתי בן ארבע בערך וצפיתי בסדרה המקורית, על שידוריה החוזרים, בערוץ הלבנוני. אותו ערוץ שעזר לנו ללמוד אנגלית ואת הברית החדשה במקביל לערוץ הראשון והבודד בישראל של שנות ה-80. במידה רבה הסדרה הזו, על תפאורות הקרטון שכיום נראות לנו כמו הפקת חובבים של מתנ"ס, המשחק המאוד… מוגזם… של-שאטנר! מתובלים במנה הגונה של שובניזם וניצול נשים, פיתחה אצלי את התיאבון למדע בדיוני ולכך שאולי, למרות כל הרוע שיש בעולם, אולי כן יש סיכוי למין האנושי.

מאז עברו הרבה נוזלי פלאזמה במנוע הוורפ ("עיוות" אם תתעקשו) וקיבלנו עוד 4 סדרות המשך (5 אם מחשיבים את המצויירת, אבל אני מתעלם ממנה):
1987 – הדור הבא – TNG – שסיפרה את סיפורם של ממשיכי דרכם של הצוות המקורי, כמאה שנים בעתיד, ונחשבת לפורצת דרך בתחומה עד היום;
1993 – חלל עמוק 9 – DS9 – שהביאה את סיפורם של צוות תחנת חלל סטטית, במקום חללית, ועסקה בנושאים יותר כבדים כמו כיבוש, דת, גזענות ומלחמה.
1995 – וויאג'ר – VOY – סיפורם של צוות שהחללית שלהם נתקעת עמוק ברביע הדלתא ולפניהם מסע של מעל 70 שנה בדרך חזרה לכדור הארץ. הייתה פחות מוצלחת לטעמי.
2001 – אנטרפרייז – ENT – הניסיון האחרון להביא סדרה חדשה של סטאר טרק עם סיומה של וויאג'ר. הפעם זה לא צלח והסדרה לא שרדה מעבר ל-4 עונות. ייתכן והבחירה שלהם בסדרת פריקוול ולא המשך הביאה לכך, תוסיפו איכות כתיבה די ירודה בשתיים וחצי העונות הראשונות ואתם מקבלים ביטול.

להמשיך לקרוא ביקורת, "מסע בין כוכבים: דיסקאברי", פרקים 1+2 – אוטופיה אפוקליפטית

ביקורת, "זה" – אפקטיבי אבל חלול

לעולם לא אשכח את הלילה ההוא, לפני 25 שנה בערך. זה היה יום הולדתי ה-9 או ה-10 ולראשונה הזמנתי חברים למסיבת שינה עם סרטי אימה. בחוץ ירד גשם זלעפות והרוחות דפקו על החלונות… סתם, היה חום אימים, אמצע אוגוסט בתל-אביב… אבל יותר טוב לאווירה מאשר "המזגן הזיע והרעיש".

להמשיך לקרוא ביקורת, "זה" – אפקטיבי אבל חלול

ביקורת, The Orville, עונה 1, פרק 1 – קומדיה זה לא (וטוב שכך)

בשנים האחרונות אנו חווים עדנה מחודשת בתחום המד"ב בכללותו ובפרנצ'ייזים של "מלחמת הכוכבים" על המשכיה ו"מסע בין כוכבים" על סרטי הריבוט שלה, שעל איכותם אמנם אפשר להתווכח אך לא עם העובדה שהסרטים הוציאו את הפרנצ'ייז מקיפאון של כמה שנים טובות בהן לא היה זכר לסדרה או לסרטים.

ההתחדשות הזו הובילה גם להצפה של לא מעט סדרות וסרטים הקשורים לחלל ולעתיד אך חלקן לא שרד וחלקן לא צבר קהל גדול ונשארו נישתיות. והנה, לפני כשנתיים, הוכרזה סדרת סטאר טרק חדשה! "דיסקברי" שמה. מאז ההכרזה, המעריצים האדוקים נאחזים בכל שביב מידע כמוצאי שלל. הכל היה טוב ויפה עד שהתבהר שהסדרה תהיה מעין פריקוול וגם, בהתאם לרוח התקופה, תהיה אפלה וקודרת. הטענה הכי גדולה של המעריצים, לפני שצפו אפילו בטריילרים, הייתה שהסדרה החדשה היא לא ממש… "מסע בין כוכבים". עלו זעקות שבר שהיא לא תהיה נאמנה לרוח המקור ולכוונתו של המשורר ג'ין רודנברי.

להמשיך לקרוא ביקורת, The Orville, עונה 1, פרק 1 – קומדיה זה לא (וטוב שכך)