כל הפוסטים מאת Idan Bejerano

ביקורת, Thor #1 – עדיין Unworthy אבל הוא חזר!

כתיבה: ג'ייסון אארון, אומנות: מייק דל מונדו וכריסטיאן וורד, הוצאת: MARVEL

כמו לא מעט כותרים במארוול, גם "ת'ור" עובר מעין ריבוט. אך למרות הרצון לצרוח, הדמעות הבלתי נשלטות וחוסר שליטה על הסוגרים, שמתקבלים אצל כל קוראי הקומיקס שנתקלים בצירוף המילים "מארוול" ו-"ריבוט", כאן אנחנו יכולים לומר תודה לכך שמי שאחראי על כך הוא לא אחר מאשר ג'ייסון אארון, הכותב שליווה את ת'ור ב-6 השנים האחרונות ויצר עולם ומלואו עם המשכיות נדירה במארוול, שלא לדבר על השבחים שלהם זוכה הריצה שלו.

אני קורא לזה ריבוט אך למעשה מדובר בהמשך ישיר של כל הריצה של ת'ור. מדובר בהתחלה חדשה לדמות אך מצד שני מדובר באותה דמות שהופיעה בכל הזמן הזה וסוחבת את אותם המטענים. ת'ור עבר לא מעט בשנים האחרונות: מההתמודדות עם מחסל האלים, דרך הנפילה באירועי ORIGINAL SIN ועד לעובדה שהוא הפך לבלתי ראוי יותר לשאת את הפטיש מיולניר והשם ת'ור (ולכן קרא לעצמו רק אודינסון). אולי על כל אלו עולה העובדה שאת מקומו כת'ור לקחה לעצמה זוגתו לשעבר, ג'יין פוסטר.

להמשיך לקרוא ביקורת, Thor #1 – עדיין Unworthy אבל הוא חזר!

ביקורת, Action Comics #1000 – הוא אל(ו)ף

כותבים: דן ג'ורגנס, פיטר תומאסי, מארב וולפמן, ג'ף ג'ונס, ריצ'ארד דונר, סקוט סניידר, פול דיני, בראד מלצר, לואיז סימונסון, טום קינג ובראיין מייקל בנדיס.

אמנות: דן ג'ורגנס, פטריק גליסון, קורט סוואן, אוליבר קויפל, רפאל אלבקורקי, ג'רי אורדווי, ג'ים לי, חוזה לואיס גרסיה לופז, ג'ון קאסאדי ועוד הרבה אחרים על הכריכות השונות

הוצאה: DC Comics

"מה שהופך את את סופרמן לגיבור זו לא העובדה שיש לו כוח, אלא העובדה שיש לו חוכמה ובגרות להשתמש בכוח הזה כראוי…" – כריסטופר ריב

"כל המטרה של סופרמן, כפי שנוצר במקור, הייתה להיות בעל ברית לאלו שאין להם בעלי ברית. זה שם את כל הכוח הזה, האדם הכי חזק בעולם, בשירותם של אלו שאין להם תקווה…" – ג'יי מייקל סטרזינסקי.

להמשיך לקרוא ביקורת, Action Comics #1000 – הוא אל(ו)ף

ביקורת, "קריפטון", עונה 1, פרקים 1+2 – משחקי הכס בגלימת גיבורי על

היחסים שלי עם דיוויד ס. גוייר ככותב הם דוגמא נפלאה ליחסי אהבה-שנאה. על כל יצירת מופת של כתיבה כמו "עיר אפלה", קיבלנו ממנו איזה המשכון עלום לזוועתוני האימה של "אדון הבובות". על כל "בלייד" וסאגת האביר האפל, קיבלנו את "ג'אמפר" ועל כל סדרה נפלאה כמו "קונסטנטין" או "פלאש-פורוורד" המשובחת (אך נגדעה בדמי ימיה), קיבלנו את ההמשך הנוראי לגוסט ריידר וגם, רחמנא לצלן, את "איש הפלדה".

כך שניתן לומר בוודאות שעולם הקומיקס אינו זר לגוייר וגם שעל כל הצלחה שלו יש נפילה קשה. אפשר להשוות זאת גם לערוץ SyFy שבארסנל שלו ישנן סדרות מד"ב נהדרות כמו "סטארגייט" שעברה מרשת הכבלים Showtime לשם ושאר נגזרותיה, דפאיינס, גאלאקטיקה, פארסקייפ, ולאחרונה Happy! ו- Expanse המשובחת. בעוד שבעשור האחרון הכיוון שלהן קצת התבלבל ונזנח לטובת תוכניות ריאליטי מטופשות והאבקות, לאחרונה אנו רואים ניסיון לחזור לכיוון המקורי לשמו הוקם הערוץ.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לפרקים 1+2:

להמשיך לקרוא ביקורת, "קריפטון", עונה 1, פרקים 1+2 – משחקי הכס בגלימת גיבורי על

ביקורת, "בהיר" (Bright) – נטפליקס מנפחת שרירים

ערוצים ייעודיים כמו נטפליקס, HBO, אמאזון פריים, HULU ועוד הרגילו אותנו בשנים האחרונות לקבל טלוויזיה מסוג אחר, טלוויזיה ברמה גבוהה במיוחד עם סטנדרטים קולנועיים. כדוגמא אנו יכולים לקחת את "משחקי הכס", The Expense, "דברים מוזרים" וכו'.

הסטנדרט הטלוויזיוני השתנה, איכות ההפקה, הכתיבה והמשחק השתדרגו והדבר גרם להעלאת קרנן של סדרות הטלוויזיה אצל מבקרי הטלוויזיה ואצל הצופים. אם בעבר השאיפה של שחקנים הייתה להגיע לתאטרון ולקולנוע כסממן לאיכות, היום המגמה היא הפוכה ושחקנים שמכבדים עצמם מחפשים מיזמים טלוויזיוניים על מנת להותיר את חותמם.

לאחר ששינו את הרגלי הצפייה ברחבי העולם, שלא לומר השתלטו עליהם, פנו להם אנשי נטפליקס לכבוש יעד נוסף – הקולנוע. נטפליקס החליטו שהוצאת סדרות מקור במרץ רב כבר אינה מספקת אותם ולאחרונה אנו יכולים לראות עוד ועוד סרטים מקוריים שמופקים על ידי החברה. בתחילת השנה זה היה "אוקג'ה" שיצר בלאגן לא קטן בפסטיבל קאן ועכשיו מגיע תורו של הסרט בעל התקציב הגבוה ביותר אי פעם מבית היוצר שלהם (90 מיליון דולרים) – "בהיר" (Bright).

להמשיך לקרוא ביקורת, "בהיר" (Bright) – נטפליקס מנפחת שרירים

ביקורת, "מסע בין כוכבים: דיסקאברי", פרקים 1+2 – אוטופיה אפוקליפטית

לא פעם ולא פעמיים כתבתי על כך ש-"מסע בין כוכבים", אותו חזון אוטופי טלוויזיוני של ג'ין רודנברי משנת 1966, מלווה אותי עוד מאז הייתי בן ארבע בערך וצפיתי בסדרה המקורית, על שידוריה החוזרים, בערוץ הלבנוני. אותו ערוץ שעזר לנו ללמוד אנגלית ואת הברית החדשה במקביל לערוץ הראשון והבודד בישראל של שנות ה-80. במידה רבה הסדרה הזו, על תפאורות הקרטון שכיום נראות לנו כמו הפקת חובבים של מתנ"ס, המשחק המאוד… מוגזם… של-שאטנר! מתובלים במנה הגונה של שובניזם וניצול נשים, פיתחה אצלי את התיאבון למדע בדיוני ולכך שאולי, למרות כל הרוע שיש בעולם, אולי כן יש סיכוי למין האנושי.

מאז עברו הרבה נוזלי פלאזמה במנוע הוורפ ("עיוות" אם תתעקשו) וקיבלנו עוד 4 סדרות המשך (5 אם מחשיבים את המצויירת, אבל אני מתעלם ממנה):
1987 – הדור הבא – TNG – שסיפרה את סיפורם של ממשיכי דרכם של הצוות המקורי, כמאה שנים בעתיד, ונחשבת לפורצת דרך בתחומה עד היום;
1993 – חלל עמוק 9 – DS9 – שהביאה את סיפורם של צוות תחנת חלל סטטית, במקום חללית, ועסקה בנושאים יותר כבדים כמו כיבוש, דת, גזענות ומלחמה.
1995 – וויאג'ר – VOY – סיפורם של צוות שהחללית שלהם נתקעת עמוק ברביע הדלתא ולפניהם מסע של מעל 70 שנה בדרך חזרה לכדור הארץ. הייתה פחות מוצלחת לטעמי.
2001 – אנטרפרייז – ENT – הניסיון האחרון להביא סדרה חדשה של סטאר טרק עם סיומה של וויאג'ר. הפעם זה לא צלח והסדרה לא שרדה מעבר ל-4 עונות. ייתכן והבחירה שלהם בסדרת פריקוול ולא המשך הביאה לכך, תוסיפו איכות כתיבה די ירודה בשתיים וחצי העונות הראשונות ואתם מקבלים ביטול.

להמשיך לקרוא ביקורת, "מסע בין כוכבים: דיסקאברי", פרקים 1+2 – אוטופיה אפוקליפטית