כל הפוסטים של Idan Bejerano

ביקורת סרט: "לשחרר את גאי" – המופע של טרומן 2.0

לפני כ-23 שנה, פיטר וויר ביים את ג'ים קארי בסרט, שכאשר יצא לאקרנים, שינה את העולם. אני מדבר כמובן על "המופע של טרומן" (1998). בזמנו הסרט נחשב לפורץ דרך ולמראה עגומה, עלינו כחברה, עם תחילת הפריחה של תוכניות הריאלטי, בכך שהוא לא התבייש לצאת כנגד המדיום המצולם וכנגד הצופה ולהציב כתב אישום על כך שאנו כצופים תמיד נחפש את הגירוי הבא ולדחוק את הגבולות (המוסריים) הלאה מאיתנו. כמובן שהיו סרטים שעשו זאת לפני כן כמו "הנרדף" (1987) עם ארנולד שוורצנגר אבל לטרומן היה קסם מאוד תמים ונגיש שגרם ללא מעט צופים להתחבר. כחלק מאותו הקסם גם ניתן היה לקחת את ג'ים קארי, שלאחר התבססות כשחקן מאוד פיזי בקומדיות, הצליח להפגין את היכולות הדרמטיות שלו כשחקן וכיצד הוא מצליח לצמוח ולהתפתח ולא להשאר כשחקן של סגנון אחד בלבד.

באותו הסרט אנו פוגשים בטרומן, איש שחי את החיים השלווים והמושלמים, אך תמיד מדגדג לו בקצה הראש שהוא רוצה יותר, עד שהוא פוגש בזרה מסתורית שפותחת לו את הראייה לכך שהוא חי בעצם באולפן טלוויזיה וחייו מנוהלים על ידי צוות כותבים ובמאי חסר מעצורים. כאן אנו מתחילים את החפיפה עם הסרט החדש של שון לוי ורייאן ריינולדס – "לשחרר את גאי", סרט שעוד מהטריילרים היה ברור שבמינימום הוא ישאב השראה מטרומן.

המשך הקריאה כוללת ספויילרים מועטים:

להמשיך לקרוא ביקורת סרט: "לשחרר את גאי" – המופע של טרומן 2.0

ביקורת: "יחידת המתאבדים" – מופע מרהיב של מוזיקה, רעש, פיצוצים, דם וצחוק

השבוע יצא לאקרנים הסרט החדש ביקום הקולנועי המורחב של DC – "יחידת המתאבדים" שיש כאלה שיקראו לו "יחידת המתאבדים 2", רק שהוא לא באמת חלק 2. כלומר, כן, אבל לא באמת. באנגלית פשוט קראו לסרט "The Suicide Squad" כדי להבדיל אותו מהסרט הקודם שיצא ב-2016, “Suicide Squad” רק שבעברית קצת יותר בעייתי לתרגם את הניואנס הקטן הזה. הסרט הזה הוא לא בדיוק סיקוול אבל קצת כן והוא גם לא בדיוק ריבוט אבל קצת כן. כדי לעשות קצת סדר צריך ללכת 5 שנים אחורה, לפיצוץ הגדול של סרטי DC ויצירת סרטי הצד שהיו אמורים להרחיב את היקום לפני שליגת הצדק של אחד, זאק סניידר, דפקה את כל העסק.

אולפני וורנר, האחראים על הפרנצ'ייז של DC, ראו כי הסרט "שומרי הגלקסיה" של ג'יימס גאן ואולפני מארוול הצליח למרות שאף אחד לא הכיר את הדמויות לפני כן ולא ממש היה קשר ליקום הקולנועי דאז. וורנר החליטו שגם הם רוצים מוצר כזה והפקידו את עיבוד הקומיקס של "יחידת המתאבדים" בידיו של דיוויד אייר, עד אז בעיקר תסריטאי של סרטים טובים יותר (למשל "זעם" בכיכובו של בראד פיט) ובעיקר טובים פחות ("חבלה" בכיכובו של שווארצנגר). "יחידת המתאבדים" של אייר היה כישלון חרוץ ביקורתית אם לא קופתית (אבל הוא זכה בפסלון האוסקר על איפור!). כל מה שיכל לא לעבוד בסרט הזה לא עבד: המשחק, הבימוי, הסיפור, הבנה של חומר המקור, האפלוליות של הסרט שנלקחה הישר מסרטי סניידר ושלא נדבר על הדרמה שהיא ג'ארד ליטו בתור הג'וקר. אישית לא הצלחתי לסיים את הצפייה בסרט.

להמשיך לקרוא ביקורת: "יחידת המתאבדים" – מופע מרהיב של מוזיקה, רעש, פיצוצים, דם וצחוק

ביקורת: "לוקי"' עונה 1 פרק 6 – For all time. Always

הפרק האחרון בסדרה "לוקי" ההו כל כך טובה, הגיע והביא איתו די הרבה, כולל סגירת קצוות ופתיחת לא מעט חוטים פרומים חדשים שבחלקם עושים לא מעט כאב ראש וברובם פותחים לנו עולם חדש ומופלא. פרק לכשעצמו היה פרק מאוד רגוע מבחינת אקשן. גם כאן, כמו במרבית הפרקים העונה, האקשן היה החלק הפחות מרכזי ואני חייב לומר שזה היה גם מרענן וגם מאוד מתאים. אני יכול להתחבר לדמות של לוקי שמתמודדת עם שאלות פילוסופיות / קיומיות מאשר לוקי בסצנות אקשן ברמת "הפלקון וחייל החורף". הרי זו דמותו של לוקי לאורך המיתולוגיה הנורדית. האל שכולם באסגרד גיחכו עליו כחלשלוש לעומת אחיו למחצה, ת'ור, אך בסופו של יום גם זה שהצליח להערים על כולם בזכות חוכמתו וערמומיותו.

כל הפרק, מתחילתו עד סופו, הצטייר כסיום של העולם הסינמטי של מארוול עד כה, בעיקר בפתיח שבמקום המנגינה הרגילה לווה במשפטים שנאמרו הן ע"י דמויות מארוול לאורך הסרטים והן ע"י אישים / נשים מפורסמים/ות לאורך ההיסטוריה האנושית ועבור לכך שכל כולו היה אקספוזיציה מצוינת ומבלבלת לשלב הבא בו נהיה עדים להיווצרות המולטיוורס של מארוול.

מכיל ספויילרים כמובן לפרק סיום העונה:

להמשיך לקרוא ביקורת: "לוקי"' עונה 1 פרק 6 – For all time. Always

ביקורת "לוקי" – עונה 1 פרק 5: Journey Into Mystery

שבוע נוסף עבר, פרק חדש של לוקי הגיע (לא מאמין שאנחנו אוטוטו לפני פרק הסיום). כמו תמיד, הסדרה שומרת על רמה מאוד גבוהה של כתיבה, הפקה ובעיקר, ביצי פסחא רבות שמפוזרות להם בכל המולטיוורס והזמן.

לפני שנתחיל, אני מסמן אזהרת ספויילרים חמורה! כבר לפסקה הראשונה אחרי הטריילר של הפרק. ראו הוזהרתם אם לא ראיתם?

להמשיך לקרוא ביקורת "לוקי" – עונה 1 פרק 5: Journey Into Mystery

ביקורת: "לוקי"' עונה 1 פרק 4 – The Nexus Event, או – וואו, וואו, וואו

וואוו…

וואוו…

וואוו…

אחרי שהפרק האחרון היה קצת חלש מבחינת התקדמות עלילתית אך חזק מבחינת התרחשויות מתחת לפני השטח וסאבטקסט, פרק שהגדיר מחדש את הכיוון שגם היה ברור שמארוול הולכים אליו וגם את השינויים שעוברים על ה- Mouse House עם האמירה הברורה על העדפותיו המיניות של לוקי, הפרק הרביעי מביא לפתחנו כל כך, כל כך הרבה.

ראשית, פרק 4 השאיר אותי במתח עד הרגע האחרון (וברגע האחרון אני מתכוון לסצינה אחרי הקרדיטים, אל תפספסו!!!) והבנייה הלא-במיוחד איטית בשלושת הפרקים הראשונים בהחלט הייתה שווה לפיי-אוף שבפרק הזה. מעניין מאוד לאן עוד נגיע בשני הפרקים שנשארו. קיבלנו לא מעט תשובות לשאלות שעלו קודם כמו: מי הם שומרי הזמן? האם רנסלייר היא מהרעים? האם סילבי היא באמת לוקי? למרות שבתורן, התשובות לשאלות הללו העלו לא מעט שאלות נוספות…

המשך הקריאה כולל ספויילרים לפרק:

להמשיך לקרוא ביקורת: "לוקי"' עונה 1 פרק 4 – The Nexus Event, או – וואו, וואו, וואו