במאים: ג’ארד סטרן; סם לוין
קולות (אנגלית): דוויין ג’ונסון (בלאק אדם), קווין הארט (ג’ומנג’י), קיאנו ריבס (ג’ון וויק), קייט מק’קינון (SNL), ג’ון קראסינסקי (ד”ר סטריינג’ במימדי הטירוף), נטשה ליון (אמריקן פאי), ונסה באייר (ברוקלין 99), דייגו לונה (מלחמת הכוכבים: אנדור), אוליביה ווילד (האוס) וג’מיין קלמנט (מה אנו עושים בצללים).
קולות (עברית): מורן סופר (קריפטו), יובל בינדר (אייס), שרון שחל (לולו), אלונה אלכסנדר, הדר שחף, גיא זיידמן, מאיה מיטלפונקט, עדי ארד, גדי לוי.
בשנת 2019, בזמן שאולפני וורנר מנסים להבין מה לעשות עם הזיכיון על דמויות DC שברשותם ולאחר הכישלון הקופתי המהדהד של סרט “ליגת הצדק” של זק סניידר, האנשים בהנהלה שמו לב לשני דברים: הסרטים המצוירים שלהם די טובים ושהסרטים שאינם משויכים ליקום הרחב יותר מצליחים גם הם. אחרת אין דרך להסביר את השילוב של השניים ליצירת הסרט שמתמקד בבעלי החיים של גיבורי העל.
לצורך המשימה נבחרו שני במאים די אלמוניים: סם לוין שעסק בעיקר בעבודה במחלקת אנימציה ולא ממש בבימוי מלבד כמה פרקים לטלוויזיה. לוין גם כתב את “מרד החיות”, סרט האנימציה הארוך האחרון שאולפני דיסני הפיקו באנימציה קלאסית (מה שאנחנו קוראים אנימציה ידנית), וג’ארד סטרן שכתסריטאי החל בקומדיות סטייל “לדפוק התמחות” ו-“הפינגווינים של מר פופר” (קומדיה משפחתית עם ג’ים קארי שלא זכתה לתהודה). סטרן גם כתב את “לגו באטמן” משנת 2017. בגזרת הבימוי, סטרן הצליח לביים קומדיה רומנטית אחת לנטפליקס, Happy Anniversary בכיכובו של בן שוורץ, אבל זהו. היה הגיון גם בהשקעה במחלקת האנימציה שכן הצלחה של סרטים “משפחתיים” יותר כמו שהאזאם ומצוירים כמו טין טייטנס גו הראתה שבהחלט יש קהל יעד (אגב, מסתבר שהטין טייטנס צדקו, אפילו הכלב של בטמן קיבל סרט לפני רובין.
העלילה בקצרה (עם ספויילרים): סופרמן (קרסינסקי) גדל כל חייו עם כלבו קריפטו (ג’ונסון) שברח אתו בחללית מכוכב הבית שלהם – קריפטון. אך הזמן עושה את שלו וסופרמן רוצה להתחתן עם אהובתו – לויס ליין (ווילד). קריפטו, כמו כל כלב בערך, מקנא וחושש מכך שהוא יוחלף ולכן סופרמן מנסה למצוא לו חבר חדש במקלט החיות. באותו מקלט אנו מכירים את הכלב אייס (הארט), החזירה PB (באייר), הצבה מרטון (ליון), הסנאי צ’יפ (לונה) והשרקנית המטורללת לולו (מק’קינון) בעלת המראה של מיו-טו מפוקימון.
בינתיים ליגת הצדק נלחמת – שוב – בלקס לות’ר שמנסה למשוך לכדור הארץ מטאור עשוי מקריפטונייט כתום. למי שלא יודעים, קריפטונייט אלו חתיכות סלע מכוכב הבית של סופרמן שספגו קרינה בעת שהתפוצץ. הן מגיעות במגוון צבעים כאשר לכל צבע יש השפעה אחרת, בעוד הירוק קטלני לאנשים (וכלבים) שהגיעו מקריפטון, הכתום אמור לתת כוחות למי שאין להם ולכן לות’ור, אויבו הנצחי של סופרמן מנסה להשיג אותו. גיבורי ליגת הצדק, כמובן, מצליחים לעצור את המזימה של לות’ר אך מסתבר שבסתר, לולו, אותה שרקנית ממקלט החיות, בנתה מכשיר שמושך את אותו מטאור ונותן לכל החיות שם כוחות על. לולו (שעכשיו גם יש לה כוחות של מיו-טו), מסתבר, הייתה חיית ניסויים במעבדות של לות’ור ועכשיו היא רוצה לשחרר אותו מהכלא ולשם כך היא לוכדת את כל חברי ליגת הצדק. באופן די צפוי, שאר החיות מהמקלט עוזרות לקריפטו להגיע לחברי ליגת הצדק ולסופרמן במיוחד.
מדובר בסופו של דבר בסרט לא מאוד מתוחכם שמיועד בעיקר לקהל הצעיר שבא ללמוד על חברות, אהבה ושיתוף פעולה. לא תמצאו שם בדיחות ורגעי צחוק ברמה ובכמות שיש בסרטי המיניונים ומלבד כמה קטעים משעשעים רוב הזמן הסתפקתי בגיחוכים, בעיקר מכמה בדיחות על חשבון אולפני מארוול. היו שם כמה גאגים שחזרו על עצמם והיה אפשר למנן קצת יותר.
החלק שעבד הכי טוב, וכבר הוכיח את עצמו בסרטים אחרים, הוא שיתוף הפעולה בין ג’ונסון להארט שאמנם כאן הם חולקים דמויות אנימציה אבל הכימיה ביניהם עדיין זורמת לאורך כל הסרט. וכמובן, קיאנו ריבס שעושה חיקוי כל כך טוב של בטמן רק בלדבר רגיל עד שאתה מצטער שפטינסון היה זה שקיבל בסוף את התפקיד בסרט הלייב-אקשן האחרון ולא הוא.
הבנות שלי (בנות 11 ו-7) מאוד מאוד התלהבו מהסרט ולא הפסיקו לצחוק לכל אורכו. הן אמרו שזה אחד הסרטים הטובים שהן ראו! אז להורים אני ממליץ עליו מאוד בתור אחד הסרטים לראות הקיץ! שימו לב שיש שם רגעים עצובים, בכל זאת חיות שמגיעות למקלט, אבל בתור אחד שגדל על גן עדן לכלבים זה באמת שיא התמימות.
סתם לידע כללי, קריפטו הוא אכן דמות מהקומיקס של סופרמן, או יותר נכון מקומיקס בכיכובו של סופרבוי והופיע לראשונה בחוברות של חברת DC בשנת 1955. גם אייס אכן היה כלבו של בטמן והופיע ב-1955 לראשונה לאחר שראו כי הייתה ביקורת טובה לקריפטו. שניהם הופיעו גם בסדרות טלוויזיה שונות וסרטים.
הציון שלי: 3 מתוך 5
הציון של הבנות שלי: 5 מתוך 5
