מאז שהייתי שהייתי ילד קטן, אני זוכר שאבי תמיד דאג שיהיו בבית קונסולות משחק. החל מאטארי (כן, אני זקן, יש לי יומולדת עוד שבועיים תודה), עבור לנינטנדו המקורי, מגה דרייב, גיימבוי לדורותיו וכו'.
אל תשפטו, כן? מדובר על שנות השמונים-תשעים כשלא היה את השפע שיש היום מבחינת פנאי ולא תמיד רציתם או יכלתם לבלות בחוץ.
בשנת 1997 קיבלנו את הקונסולה האחרונה שלנו ממנו, פאר היצירה האנושית עד אז, הפלייסטיישן! כמובן שאחי ואני רבנו בלי סוף על מי משחק ועד היום יש לי בעיה באגודלים אחרי סיבובים אינטנסיביים מולו במשחק "Tekken". אבל אחד הדברים הבאמת מרשימים שיצאו אז היה סימולטור המירוצים "Gran Turismo" -כמובן שהיו משחקי מירוץ עד אז אולם הם היו ברובם מאוד פשוטים וגרפיקה מפוקסלת או באולמות הארקייד הבודדים שהיו בארץ באותו הזמן.
"גראן טוריסמו" הביא משהו חדש, גם מבחינת הגרפיקה וגם מבחינה הריאליזם שהיה אפשרי מבחינה טכנולוגית בשנים אלו. נכון, אם יתנו היום לילד לשחק בפלייסטיישן הראשון בסימולטור הזה הוא יצחק עליכם ויגיד "מה זה הח*א הזה?" אבל יחסית למה שהכרנו אז, זה היה כמו המונוליט באודיסיאה בחלל ואנחנו היינו השימפנזות.
