ב-1.6.1990 יצא אחד מסרטי המדע בדיוני האייקונים של תחילת שנות התשעים ואחד הסרטים הטובים בקריירה של ארנולד שווארצנגר, “זיכרון גורלי”, שקיבל אפילו רימייק, בשנת 2012, בכיכובו של קולין פארל, שזכה ללא מעט השמצות. בניה שגיב לוקח אותנו למסע בזמן ולמאדים באחד הסרטים היותר מוטרפים שיצאו במיינסטרים ההוליוודי.
אזהרה: הסקירה על הסרט כוללת ספוילרים!
ב-1.6.1990, לפני 25 שנה, יצא לבתי הקולנוע אחד מסרטי המדע בדיוני הכייפים של שנות התשעים, “זיכרון גורלי”. הבמאי פול וורהובן, שביים גם את הקלאסיקה “רובוקופ”, הביא לעולם סרט מדע בדיוני המבוסס על סיפור קצר של פיליפ ק. דיק (שעל פי כתביו נעשו גם הסרטים “בלייד ראנר” ו”ד’וח מיוחד”) בשם we can remember it for you wholesale. הסרט העמיד בזמנו סטנדרט חדש שעומד עד היום בתור לסרטי מדע בדיוני, לסרטי אקשן של שנות השמונים (למרות שיצא ב-1990 הוא עדיין שמר על הטון של העשור הקודם) וכמובן לסרטי ארנולד שוורצנגר שבאו אחריו.
הסרט מספר על אדם נשוי בשם דאג קוייד שחולם על אישה מסתורית שאינו מכיר, לילה אחר לילה. לאחר שדאג מגלה שירות בשם rekall אשר משתיל לאנשים זיכרונות מזויפים של חופשות (במקום לקחת את הסיכון של חופשה אמיתית) הוא הולך להשתיל זיכרון של חופשה במאדים. ב-rekall מציעים לדאג להשתיל את הזיכרונות ככה שיזכור את החופשה בתור סוכן חשאי שיוצא להרפתקה נגד החברה הרעים ומשיג את הבחורה, בקיצור, חופשה מהסרטים. דאג מסכים אך משהו משתבש וכבר בתחילת התהליך דאג משתגע, מתחיל להשתולל וטוען שהוא באמת סוכן חשאי ושהם הרגע חשפו
את הזהות הסודית שלו. האנשים ב-rekall נלחצים ומוחקים לו את הזיכרון מהפגישה.
אחד מהדברים המעניינים בסרט הוא שאיננו יודעים אם כל מה שאנחנו רואים הוא מה שמתרחש במציאות או החופשה הדמיונית שדאג ביקש… זה אלמנט שנותן לסרט שכבה נוספת וגורם לצופים לחשוב הרבה בזמן הצפייה.
שוורצ’נגר/דאג חוזר לשגרה רק כדי למצוא את החברים שלו ואת אשתו (שרון סטון, שבאותו שלב עדיין ניסתה להוכיח שיש בה קצת יותר מחיצוניות) מנסים להרוג אותו. אשתו טוענת שהיא רק שיחקה את אשתו במסווה ושהוא לא מי שהוא מאמין. בשלב הזה הסרט ניזכר שהוא אחרי הכול סרט של שוורצנגר וארנולד מתחיל לכסח צורות בצורה שרק הוא יודע. אני מזכיר לכם שאלה הם ימיי התהילה של שוורצ’נגר ושהוא היה בשיא של הקריירה. היתרון שלסרט הזה יש על סרטים כמו “קומנדו” ו-“מפגש לוהט”, הוא שלמרות האקשן השוורצנגרי הידוע והאהוב הסרט גם עטוף שכבות פילוסופיות, סיפור מעניין ועוד גורמים שמצילים אותו מלהיות B-Movie.
אחרי עוד כמה ,פניות בעלילה דאג מגלה ששמו האמיתי הוא הואזר ושהוא פעם עבד למען קוהאגן, המושל המושחת של מאדים ולאחר שפגש אישה (האחת מחלומותיו) ששינתה אותו, הוא החליף צדדים ומחק את הזיכרון שלו בגלל שהכיל מידע קריטי לגבי קוהאגן. אבל, לאחר מחיקת הזיכרון קוהאגן תפס אותו, השתיל בו את הזהות המזויפת של דאג והציב את לורי שתתחזה בתור אשתו ותשים עליו עין.
אפקטים זוכי אוסקר: זיכרון גורלי הוא סרט זוכה פרס האוסקר על האפקטים הטובים ביותר. מדובר כאן בשנות ה90 אז רוב האפקטים הם מעשיים (practical effects), דהיינו כאלו שנעשו בזמן הצילומים על הסט ולא לאחר הצילומים על מערכת העריכה, והם ללא ספק נהדרים. מיניאטורות של אזורי נוף, תחפושות מגניבות כמו המוטאנטים של מאדים, הראשים החצי מתפוצצים מחוסר האוויר, ואפילו אישה אחת עם שלוש איברים איפה שאמור להיות שניים…ועוד ועוד.
קטע אחד טוב במיוחד הוא כשדאג צריך להוציא מתוך הראש שלו את מכשיר המעכב שהוא מגלה שהיה בראשו כול הזמן.
עוד אחד מהקטעים המרשימים ביותר הוא שדאג הולך למאדים על מנת למצוא את מנהיג המרד נגד קוהאגן ומשתמש במסכה… מעניינת, כדי לעבור את האבטחה בשלום. צריך בהחלט לראות כדי להתרשם.
דאג נפגש סוף סוף עם האישה המסתורית מהחלומות שלו, והיא מתקשה להאמין לסיפור שלו, ולאחר מכן נפגש עם מנהיג המחתרת המוטאנט קוואטו, שללא ספק הוא הדבר המרשים ביותר בסרט (אבל לא לבעלי קיבה רכה) ואני ממליץ לכם בחום לראות את הסרט גם אם רק בגללו. אני לא אראה אותו כאן כדי לא להרוס (באמת… זה מדהים). יחד הם מצליחים להוציא מדאג את המידע החיוני שהם צריכים כדי להפיל את קוהאגן.
האנשים של קואהגן מוצאים את דאג ואת חבריו וככה מתחיל עוד סצנת אקשן גדולה שכוללת את אחד מרגעי השוורצ’נגר האוהבים עלי.
אההה… זה הסיבה אנחנו אוהבים אותך ארנולד…
כאן אנחנו נכנסים למערכה השלישית ואין טעם שאני אספר לכם מה קורה כאן. יש כמה טוייסטים בעלילה ותגליות מעניינות ולא הייתי רוצה להרוס לכם את הסרט.
לסיכום, הסרט אולי לא חולל שום מהפכה בעולם המדע בדיוני אבל הוא בהחלט תוספת נהדרת לז’אנר. הסרט כולל המון עומק ומקום למחשבה ובנוסף לא שוכח לרצות את מעריצי שווצ’נגר עם הדברים האהובים עליהם, אבל בלי להפחית מרמת החוכמה והעומק של הסרט. יש איזון מוצלח מאוד בין השניים. הסרט גם הצלי מאוד בקופות ונחשב עד היום לקלאסיקה ובגלל סיבות אלה ועוד אני ממליץ לכם לתת לו צ’אנס, אולי זה לא יחדש לכם הרבה אבל אני מבטיח שתיהנו.