לפעמים התזמון הוא הכל עבור סרט: לי לפחות נראה ש"חברה מושלמת" ("Companion") זוכה לצאת לאקרנים בתזמון מופלא, בדיוק ימים ספורים אחרי שאפליקציה סינית בשם Deepseek הדהימה וטלטלה את העולם.
כאשר הבינה המלאכותית הופכת קרובה יותר ויותר לאותה "נקודת סינגולריות" עליה דיבר העתידן ריי קורצווייל, יוצא סרט שעוסק ממש בעתיד הקרוב הזה – העתיד בו אנדרואידים יהיו חלק אינטגרלי מחיינו ולא נוכל להבחין בין האנושי למלאכותי.
מודה שהייתי מסוקרן כבר מהטריילר עצמו, אך חששתי שהתוצר הסופי יהיה עוד סרט אימה גנרי לא משמעותי, כמו "מייגן" למשל:

אני שמח לבשר לקהל הקוראים שטעות היתה בידי – "חברה מושלמת" הוא אחד מאותם סרטים קטנים שמצליח להפתיע עם תסריט ממזרי המשופע בהמון הומור שחור, קריצות פנימיות ושלל טוויסטים, גם אם חלקם פחות מפתיעים לצופה היותר ביקורתי. זה גם אחד מהסרטים האלה שעדיף לא לראות בכלל את הטריילר שלו, כדי לא לקלקל את ההפתעות, אז אולי לא כדאי שתלחצו על הקישור אליו ששמתי למעלה…

העלילה פותחת עם הזוג הצעיר והמקסים ג'וש (ג'ק קווייד, "הבנים") ואייריס (סופי תאצ'ר, שממש לאחרונה היה אפשר להתרשם ממנה ב"פחד אלוהים") אשר מגיע לחופשה לבית נופש מפואר ומבודד בלב ההרים, מיקום שבד"כ לא מבשר טובות למשתתפים, עיין ערך "אקס מכינה", סרט אחר שעוסק בנושא דומה (ובערך כל סרט אימה אקראי).

הבית שייך לבחור רוסי מסתורי ועשיר בשם סרגיי (השחקן הבריטי רופרט פרנד במבטא קלישאתי), אשר ה"יזיזה" שלו קאט (מייגן סורי) משכנעת אותו להזמין את החברים שלה לחופש – הזוג ג'וש ואייריס יחד עם הזוג הגאה איליי (חאבייר גילן, הלוא הוא גיירמו מ"מה שקורה בצללים") ופטריק (לוקאס גייג', שגם אותו ראינו לאחרונה ב"סמייל 2"). לפחות בדקות הראשונות של הסרט נראה שאין ממש קשר אמיתי והגיוני בין הדמויות השונות בבית, אך כל זה הולך להשתנות במהרה, מאחר וכמעט אף אחת מהן היא לא מה שנראה במצג הראשוני.

בלי לעשות יותר מדי ספויילרים, מהר מאוד מתגלה כי אייריס איננה בת אנוש, אלא אנדרואיד מתוחכם שנועד בעיקר למטרות של פורקן מיני, אם כי היא איננה מודעת לזה ומתוכנתת מראש להתייחס לג'וש כאל אהבת חייה ואיננה מבינה מדוע שאר האנשים מתייחסים אליה בקרירות.
נראה שג'וש אכן מפגין כלפיה רגשות חיבה אמיתיים, אך לא ברור מדוע הוא הביא אותה לחופשה איתו. אל דאגה, מאחר ומדובר בסרט של שעה וחצי (בדיוק האורך החביב עלי), העלילה תטוס קדימה בקצב מסחרר, עם שפע של גילויים מותחים ותפניות עלילתיות בשפע.

הדבר הכי מפתיע הוא שגם אם בטעות נחשפתם לטריילר וחשבתם שאתם יודעים מה תהיה העלילה – "חברה מושלמת" הופך את כל זה על הראש בצורה שובבה וחכמה. אעצור כאן כדי לא לספיילר באופן בלתי הפיך עבורכם)

כן, זה נכון שנושא יחסי אדם ומכונה נטחן כבר מעל למאה שנים בקולנוע, מאז "מטרופוליס", דרך "הכוכב האסור", "בלייד ראנר" והלאה, אבל דווקא סרט קטן לכאורה (תקציב זעום של 10 מיליון דולר בלבד) הצליח להפתיע אותי בגישה השונה שלו. כאן, המכונה אינה עוינת לאדם בשל התפיסה הפנימית שלה כטובה יותר או משופרת יותר מהמין האנושי, אלא שה"מכונה" התמימה במקור "מזדהמת" בשל הטבע האנושי המושחת, כנגד התכנות הטבעי שלה. אי אפשר להתחמק מכך שהסרט מתמקד לא מעט גם ביחסי מרות בין נשים וגברים, ויש סצנות מסוימות שבהן הוא ממש דוחף את האג'נדה באגרסיביות יתרה (סליחה על משחק מילים לא מכוון), אך לשמחתי ההומור הציני ששזור לכל אורכו מצליח להקליל את הסיפור ולא להשאיר מועקה לא נעימה (כמו שקרה לי לצערי לא מזמן ב"צאי מזה")

לא נחשפתי לעבודות קודמות של הבמאי והכותב דרו הנקוק (בדיקה זריזה גילתה לי שעבד בעיקר בטלוויזיה) אבל במידה וזה אכן הסרט הראשון שלו, אז מגיע לו שאפו גדול. שאפו קודם כל בשל התסריט המפתיע – בעידן בו רוב התסריטים נראים כאילו הם נכתבו ע"י AI לא מתוחכם במיוחד, גודרד מספק תסריט מתוחכם על AI. מעבר לזה, שבח נוסף מגיע לו על הבחירה והדיוק של השחקנים: כל הקאסט הצעיר עושה פה עבודה מעולה, ובראש ובראשונה סופי תאצ'ר.

השחקנית הזו, הידועה כ Scream queen (בד"כ כינוי די מזלזל לשחקנית שמתמקדת בסרטי אימה) נבלעת כולה בתוך התפקיד של אייריס – עדינה, מופנמת, פגיעה ורק מחפשת אהבה מהסובבים אותה. עבורי, המשחק שלה היה תגלית אמיתית ואני מקווה שהיא תמשיך לקבל עוד תפקידים לא פחות איכותיים גם מחוץ לז'אנר.
ג'ק קווייד אמנם מתחיל בתפקיד שנראה כמו הטייפ-קאסט הקבוע שלו כחנון הנבוך אך ככל שהסרט מתקדם הוא מוכיח שהוא ירש יותר ממראה חיצוני מההורים דניס קווייד ומג ראיין. המהפך שהדמות שלו עוברת היא אפילו יותר משכנעת מזו של יואי ב"הבנים".
גם חאבייר גילן מצליח לספק את אותם ניוואנסים קטנים של גבר גיי רגיש שהפכו את הדמות שלו לאהובה כל כך ב"מה שקורה בצללים" וגם שאר הקאסט המאוד קטן מצליח להציג תפקידים שאינם קריקטורה מוגזמת (טוב, אולי חוץ מרופרט פרנד כסרגיי, אך אולי זה מכוון).

מילה טובה מגיעה גם לצלם אלי בורן, שבגוף העבודות הקודמות שלו יש סרטי אימה כמו "הבוגימן" והחידוש ל"הלרייזר", אך בסרט הזה הוא מספק בעיקר לוק מאוד "טבעי" ונקי, שלכאורה מתנגש עם האופי המאוד מקברי של הסיפור, אך דווקא הדיכוטומיה הזו מתבררת כמאוד מוצלחת בתוצאה הסופית.

הפסקול גם הוא שובב במידה ומלווה את ההתרחשויות בשירי פופ שונים ואקלקטיים, אשר בד"כ השיר עצמו מרמז על מה שמתרחש על המסך, בונוס קטן למי ששם לב לדברים מהסוג הזה. ויש עוד בונוס קטן נוסף לאנשים שאוהבים קולנוע: החלק האחרון של הסרט מספק לא אחד, אלא שני רפרנסים שונים לקלאסיקת המד"ב "שליחות קטלנית 2", אחד מהם שקוף לחלוטין בעוד שהשני שבהם יעשה מעין רגע של "איך לא שמתי לב לזה קודם?", אך נסתפק ברמזים האלה לעת עתה.

הכי חשוב, "חברה מושלמת" הוא לא סרט אימה "גורי" הארדקור שירתיע את הצופים ו\או הצופות החששנים יותר. יש בו כמה קטעים בודדים של דם, אבל פרק ממוצע של "משחקי הכס" אלים פי 10 ממנו, בטח ובטח ש"יופי מסוכן" קיצוני עשרות מונים ממנו.
"חברה מושלמת" מצליח לזגזג יפה בין שלל ז'אנרים – קומדיה רומנטית, סאטירה שחורה, נגיעות של מד"ב קל, קצת אימה ומעל הכל מותחן אפקטיבי מאוד.
הייתי אפילו מגדיר את "חברה מושלמת" כפרק הטוב ביותר של "מראה שחורה" שמעולם לא קרה.

אל תחששו לקחת את בת הזוג שלכם לדייט בקולנוע עם "חברה מושלמת" – אתם תהנו ממנו ביחד, באחד הסרטים המוצדקים הראשונים של שנת 2025.