הסרט האחרון, מס' 24, בסדרת ג'יימס בונד הוא הזדמנות טובה להביט לאחור על עידן דניאל קרייג בתפקיד. זהו הסרט הרביעי שלו אחרי תשע שנים מוצלחות, ובכך הוא משתווה לקודמו פירס ברוסנן, שגילם גם הוא את הדמות בכמות זהה של הפקות מ-1995 ועד 2002. אם אתבקש לדרג את השחקנים שגילמו את 007, השלושה שלי הם: שון קונרי, קרייג וברוסנן במקום השלישי.

בונד של קרייג היה שונה מאוד מהתדמית של הסדרה מזה כמה עשורים. הוא היה אלים יותר וציניקן, גבר מחוספס בחליפה מושלמת, חדור מטרה ומדוכדך בעקבות אובדן אהבת חייו, ואף ליברלי ופתוח מינית יחסית. הבדל בולט בסרטים של קרייג הוא שהם נשענו מאוד על ההמשכיות ביניהם. אירועי "קזינו רויאל", הסרט הראשון בכיכוב קרייג והתחלה מצוינת עבורו, היוו את הבסיס לעלילת המסגרת של הסרטים הבאים והמשיכו לרדוף את בונד גם ב"ספקטר". את הסרט השני, "קוואנטום של נחמה", שכחתי כמעט לחלוטין וזה אומר הכל. "סקייפול" היה נקודת השיא של הסדרה – בתקופתנו ובכלל – והתחושה שבונד-קרייג מקדים את הגרסאות האחרות של הדמות, הוכחה כשסיום הסרט שימש כמעין ריבוט והציב סביב בונד דמויות חדשות-ישנות בשמות מוכרים.

נקודת ההתחלה של "ספקטר" היא בונד כסוכן הכי טוב בשירות הוד מלכותה, אבל אחד שעושה ככל העולה על רוחו גם במחיר השעיה. הסיבה לכך היא ביצוע משימה אחת אחרונה לבקשתה של M המנוחה (דיים ג'ודי גנץ'), שמתה בסוף הסרט הקודם והוחלפה ב-M חדש (רייף פיינס) שהוצג לראשונה באותו הסרט. כן, לכך התכוונתי בריבוט, כפי שיודעים צופי הסרטים הישנים: M תמיד היה גבר, לפני שהוצגה M של דנץ' ב"גולדן איי" (95'), סרטו הראשון של ברוסנן. לצד M החדש מגבים את 007 גם מאניפני (נעמי האריס) ו-Q צעיר (בן ווישו), כולם הופיעו כבר ב"סקייפול".

הריבוט מועצם עוד יותר ב"ספקטר", אבל מוביל לסיפור בעייתי ותקווה שהריבוט היה מסתיים בסרט הקודם. לנבל הראשי העומד בראש ארגון הפשע הבינלאומי (כריסטוף וולץ) יש חשיבות גבוהה יותר לבונד מכפי שידוע בתחילה, טוויסט נחמד ברמת הרפרנס לסרטים הקלאסיים, אולם חורה כשהוא כלי עלילתי מרכזי. ספקטר בעצמם מוצגים מחדש לעולם של בונד, אחרי שבעבר הייתה להם נוכחות גדולה בסרטי הסדרה ובספריו המקוריים של איאן פלמינג.

וולץ מגלם נבל מגוחך ברשעותו, וזה נראה כמו מקומו הטבעי. חבל שהוא נופל על סרט בינוני להחריד. שירות רע יותר נעשה לדייב באוטיסטה, אחרי הפריצה המאוחרת ב"שומרי הגלקסיה" בשנה שעברה (בדומה לוולץ עם "ממזרים חסרי כבוד"), שלוהק לתפקיד ביריון מטעם ספקטר. הוא לא מדבר לכל אורך הסרט, ומוכיח את עצמו אך ורק במעשים אלימים וגוף אימתני ובלתי ניתן לעצירה. גם אנדרו סקוט פה, בתפקיד בכיר בשירות החשאי\פוליטיקאי שעומד מצדו השני של המתרס מול M. בדומה לשני השחקנים האחרים, גם סקוט זכה לפופולריות גדולה כשגילם את מוריארטי ב"שרלוק" של ה-BBC, וכאן הוא מבוזבז בדיוק כמותם.

מסורת נערת בונד חוזרת להציג אישה יפהפייה, ד"ר מדלין סוואן (לאה סדו), שניתן לסכם כ"עוד מושא רומנטי נשכח עבור ג'יימס בונד". כמו עבור בונד, כל מי שתגיע אחרי וספר לינד היא חסרת משמעות ותיעלם לפני הסרט הבא כדי להיות מוחלפת באחרת. ואולי זו בדיוק הסיבה שהבנות מתחלפות בסיפורים הישנים\אלה שיגיעו בהמשך? כי האחת והיחידה בלתי ניתנת להחלפה? לא שזה מפריע לבונד לפתוח ברומן משעמם עם סוואן, שבעצמה מהווה קשר לסרטים הקודמים.

יותר מכל, הסרט עצמו מרגיש כמו שריד מימי סרטי בונד המגוחכים, ספציפית עידן רוג'ר מור. אף שסרטי ברוסנן היו נאמנים יותר לרוח הסדרה, בונד שלו היה משובח ומספק. קרייג, לעומתו, יוצא מאיזור הנוחות שלו שנבנה בסרטים הקודמים, ומאבד את החיוניות כבונד. להתראות בונד הסרקסטי והכסחני, שלום בונד הפלקטי והתבניתי. אקשן בהילוך גבוה, קישקושי ריגול ונבלים קריקטוריים – הכל פה, ללא בשר מזין.

לחיוב יש לציין גם את השימוש המרבי בעמיתיו של בונד, ולא רק כדמויות רקע משניות. M יוצא לשטח בעצמו ולא נדבק לכסא במשרד, כפי שגם קודמתו עשתה ב"סקייפול" (כמובן שדנץ' הייתה מאוד פעילה בסרטה האחרון; זה היה הסיפור של M בדיוק כשם שהיה של 007). כבר אז M-פיינס היה מעבר לבכיר בחליפה כששלף אקדח והשתתף בסצנת אקשן.

איב מאניפני, למרות שבהופעתה הראשונה פרשה מעבודת שטח לתפקיד העוזרת של M, מתפקדת פה כיותר ממזכירה, כך שיכולותיה כסוכנת לא הולכות לאיבוד. Q הוא לא רק איש הציוד של בונד, אלא גם מומחה מחשבים שנוסע עד לב אירופה כדי לסייע לעמיתו מקרוב.

"ספקטר" מצליח במקומות אחרים, כמו הצילום והאפקטים הויזואליים, ובסופו של דבר זה סרט כיפי ומבדר, אולם מאוד נשכח בפרנצ'ייז הותיק והארוך בהיסטוריה. סצנת הפתיחה ראויה לציון, אף שהיא נופלת מהפתיחים של "קזינו רויאל" ו"סקייפול". על שיר הנושא המשעמם של סאם סמית' אין להכביר מילים.

אם זהו סרטו האחרון של קרייג, חבל שהוא מזלזל במורשת שהותיר אחריו. היה אפשר לסיים ב"סקייפול" ולתת למישהו חדש ליהנות עם הצעצוע. הקרב האמיתי כנראה עומד להתחיל, על גילום דמותו של בונד.

ציון: 3