כמה מרענן זה להיתקל במקרה בסרט שחלף בשקט מתחת לרדאר שלך, שאין לך מושג מהו ולקבל בהפתעה סרט מבריק שאפילו משאיר אותך עם כמה תהיות על העולם?

זה בדיוק מה שקרה לי לפני כמה ימים כשחיפשתי מה לראות ונפלתי על הטריילר של "מארס אקספרס" ("Mars Express"), סרט מד"ב/טק-נואר שכולו הפקה צרפתית.
הרגשתי ממש כאילו אני חוזר לימי הילדות שלי, בהם הייתי משוטט במעברים של ספריית הווידאו וממש בטעות מוצא סרט מעולה ולא מוכר רק בגלל שהעטיפה שלו משכה את עיני.

הנה הטריילר (בגרסה האנגלית):

אז במה דברים אמורים? הנה העלילה בקצרה – במאה -23 , האנושות הצליחה ליישב את מאדים וגם כוכבים נוספים מעבר למערכת השמש.
לצד בני האדם חיים גם מגוון רחב מאוד של רובוטים ואנדרואידים שנועדו לשימושים שונים ומשונים, כאשר חוקי רובוטיקה מתוחכמים (כמו אלה של אסימוב) נועדו להגן על בני האדם מהרובוטים. כמובן שגם פה יש עימות בין חלקים בחברה המתנגדים בכלל לקיום הרובוטים לבין אלה שרוצים "לשחרר" אותם.

הבלשית הפרטית אלין רובי (השחקנית ליאה רובי בגרסה הצרפתית בה צפיתי אני) יוצאת למשימה מהעיר נוקטיס במאדים לכדור הארץ כדי לתפוס האקרית שפורצת לרובוטים ו"משחררת" אותם. אל רובי מתלווה השותף שלה קרלוס ריברה (דניאל נג'ו ליבה) , שהוא למעשה רק התודעה של ריברה בגוף של אנדרואיד הפועל בגרסה מיושנת ומלאת תקלות.

עם ביצוע המשימה וחזרתם למאדים, הם מגלים כי צו המעצר שהוצא נגד העבריינית שתפסו בוטל והם נאלצים לשחרר אותה.
רובי וריברה מקבלים משימה חדשה ממנכ"ל חברת הטכנולוגיה כריס רויג'קר (השחקן והבמאי מתיה אמלריק) , חבר וותיק אשר שירת איתם באותה יחידה בצבא- עליהם לאתר סטודנטית לקיברנטיקה בשם ג'ואן צ'ו (ג'נבייב דואנג) שנעלמה מהמגורים שלה.
צמד הבלשים מגלה שההעלמות הזו אוצרת סודות שיש מי שמוכן להרוג כדי שלא יתגלו, לצד גם קשר נסתר למשימה הקודמת שלהם.

עד כאן נשמע כמו עוד מותחן טק-נואר סטנדרטי, אבל "מארס אקספרס" מצליח להתעלות על כל הקלישאות הרגילות של הז'אנר – למרות שכבר חשבתי שראיתי את כל מה שיש לתחום להציע, הסרט מספיק אינטליגנטי ומתוחכם כדי לעורר מחשבה ואפילו להעלות שאלות אתיות בנושאים שכבר נטחנו עייפה, כמו תודעה, מודעות ורצון חופשי – אבל זאת משום שהוא ניגש לנושאים הללו בצורה מרומזת ולפעמים אף חתרנית.

הדמויות עצמן הן החלק שמושך את הצופה לסיפור – נכון שריברה הוא אנדרואיד מקולקל, אבל גם רובי מקולקלת- מדובר באלכוהליסטית לשעבר שנאבקת לא ליפול חזרה לטיפה המרה וגם בבדידות שלה.
ריברה הוא דמות אפילו יותר מעניינת – תודעה של חייל אנושי שנהרג בקרב, אשר כלוא בגוף סינטתי כל כך מיושן שאינו מצליח לקבל עדכוני גרסה. מעבר לכך, הוא לא מצליח להשלים עם העובדה שאשתו המשיכה בחייה, התחתנה מחדש ומסרבת לתת לו לראות את בתם המשותפת. האלימות הכלואה בו נעצרת ע"י תכנות האנדרואיד שבו הוא נמצא. האינטראקציה המאוד אנושית ומשכנעת בין שתי הדמויות האלו הן הכוח המניע האמיתי של הסרט המרהיב הזה.
תוסיפו לכך בניית עולם שלמה ונהדרת, ששואבת אותך אל תוך עתיד מדע בידיוני בלי טרחנות מיותרת ובלי להאכיל את הצופה בכפית במידע. החלק הזה עשוי בצורה מושלמת מבחינתי, במיוחד בסרט כה "קצר" – 89 דקות בדיוק.

ההשפעות וההשוואות הברורות על העלילה לקוחות מכל המנעד של התרבות הפופולרית של המאה האחרונה: מסרטי פילם נואר כמו "הנץ ממלטה" או "צ'יינהטאון" לממשיכי דרכם הרוחניים בקלאסיקות מד"ב כמו "בלייד ראנר" או "הרוח במעטפת" וגם יצירות ספרותיות כמו "ניורומנסר" וכמובן סדרת "הרובוטים" של אסימוב.
ההשוואה הברורה ביותר היא כמובן לסרט האנימה הענק של מאמורו אושיי "הרוח במעטפת", כולל סצינת קרב לקראת סיום הסרט שמזכירה כמעט אחד לאחד סצינה דומה בקלאסיקה של אושיי.
אבל ממש חבל לעשות השוואה כזו במקום לקבל את "מארס אקספרס" כממשיך דרך רוחני עדכני שממשיך את אותן הרעיונות שחקר הסרט ההוא. סצינה אחרת מוקדמת יותר בסרט שואבת השראה ישירה מאחד מקטעי האקשן הכי זכורים של "שליחות קטלנית: יום הדין", אבל זה נעשה בצורה נהדרת שרק מוסיפה כבוד לשניהם.
ב"מארס אקספרס" יש כמה סצינות אקשן נפלאות אבל הדגש העיקרי בו הוא על העלילה, שאמנם ההישענות שלה על נושא ה"פילם נואר" קצת חושפת מראש את הקלפים שלה, אבל עדיין מסקרן לראות איך היא מתפתחת.

הסרט אמנם נעשה כולו באנימציה ממוחשבת אבל הוא עבר רינדור כך שיראה כאילו נעשה באנימציה קלאסית דו מימדית, דבר שנותן לו גם את הלוק של סרטי האנימה הגדולים של שנות התשעים, אך עם אסתטיקה אירופאית.

עיצוב הדמויות והרקעים ב"מארס אקספרס" מלא דמיון, עם המון פרטים קטנים שמשתמשים באופן חדשני ומקורי ברעיונות על איך יראה העתיד הקרוב, מה שמעלה את הסרט רמה אחת מעל המקבילים שלו.

את הסרט ביים ג'רמי פרין, אנימטור שזה סרטו הראשון באורך מלא, על פי תסריט שכתב עם לורן צרפתי. להפקה הצרפתית היה תקציב של 9 מיליון אירו צנועים, אך התוצאה נראית מרשימה לגמרי.
הסרט הוצג בפסטיבל קאן ב-2023 ויצא לאולמות בצרפת בנובמבר לפני שנה. בארה"ב הוא נרכש להפצה במאי 2024 ע"י אותו מפיץ של "הילד והאנפה" של מיאזאקי, אך למרבה הצער לא השאיר חותם על הקהל האמריקאי (כמה לא מפתיע אך עדיין מצער).

אני רק יכול להמליץ לכם לא לעשות את אותה הטעות ולראות את הסרט.
מבחינתי "מארס אקספרס" הוא יצירת אמנות קטנה וסרט שלחלוטין אצפה בו שוב בעתיד הקרוב.