ביקורת, "טרולים" – דליים של אופטימיות

מהרגע שראיתי את הטריילר לסרט האנימציה החדש של "דרימוורקס", "טרולים", הרגשתי שאני הולך לשנוא את הסרט, לתעב אותו, לגעור בחבריי לא לטרוח! ישבתי ואמרתי לעצמי: "אבל כבר יש את הדרדסים! כבר יש את המיניונים! כבר יש טחינה ועמבה ועוד מלא דברים ששמים בפיתה שאני לא אוהב! אז למה עוד!?".

עיצובי הדמויות נראו כל כך ילדותיים, אפילו עבור בני 5 ומעלה. הרעיון הסיפורי על יצורים קטנים שנטרפים ע"י יצור גדול ומפחיד כבר כל כך חרוש שבא לי לצרוח (דרדסים…טובטוב הגמד… הגומונים…אה רגע…שנות התשעים. נכון. סליחה) והשירים… השירים בטריילר כל כך…לחנוק את הילד עם כרית אחר כך. אבל בכל זאת לקחתי על עצמי לראות את הזוועתון העתידי הזה, וגיליתי שגם ציפיות גרועות יכולות להתנפץ לפעמים.

את בובות הטרול החמודות, שילדי שנות ה90 מאוד אהבו לסרק ו…לעשות איתם עוד דברים שאין לי מושג מה הם, הבמאי מייק מיצ'ל, שביים את החלק הרביעי בסדרת סרטי "שרק" ואת קומדיית הנעורים/גיבורי על "תיכון בהיי" הפך בעזרתם של וואלט דוראן, שביים לצידו ועבד על "שרק השלישי" והתסריטאים ג'ונתן אייבל וגלן ברגר שכתבו את שלושת סרטי "קונג פו פנדה", את הטרנד לסרט עלילתי בעל מוסר השכל ודמויות צבעוניות.

במרכז הסרט נמצאים, איך לא, הטרולים- יצורים עליזים וקטנים שבשל שמחתם הבלתי נגמרת, הפכו למעדן עבור הבורגנים (גיחי גיחי) חסרי השמחה והיכולת לטיפוח עצמי. כאשר הטרולים מצליחים להימלט לחופשי מידי הבורגנים, נסיכתם החדשה פופי (אנה קנדריק) הופכת את כפר הטרולים למסיבה בלתי פוסקת של אורות, צבעים, ריקודים, חיבוקים והמון המון המון נצנצים (שיוצאים לכולם מכל מיני חורים). עד מהרה ההמולה מושכת את השפית הבורגנית הראשית (קריסטין ברנסקי) שלוכדת כמה מחבריה של פופי שמחליטה לצאת למסע ולחלץ את חבריה, בעזרתו של ברנץ' (ג'סטין טימברלייק) הטרול היחיד שוויתר על השמחה האין סופית בשביל להיות תמיד מוכן לגרוע מכל.

trolls-movie-review-01

לצד הסגנון העיצובי (שבאופן אישי לא סבלתי) הילדותי והמופרע (ומלא הלבד והנצנצים) מודבק לנו גם סיפור הצלה נדוש וידוע מראש. איך נמנע שעמום נלווה לסיפור כזה אתם שואלים? אז בדיוק כמו שפופי אוהבת לעשות ספרי הדבקות, כך גם אנחנו נדביק חלקים מכל מיני סיפורים וסרטים וניצור עניין (צוחק בלב).

הסרט נפתח ב"היו היה" מתוך ספר (כמו ב"שרק"), יש בו יצורים קטנים שנאכלים ע"י יצורים גדולים (כמו בדרדסים) במהלך הסרט יש סיפור אהבה שמאוד מאוד מאוד (!!!!) מזכיר את סינדרלה. כך ש.. כן, לסרט אין באמת קו עלילתי ייחודי.

Trolls

"אוקי אוקי, יש לי!" חשבו להם במאי הסרט, "שירים! נכניס שירים! המון שירים!", כן…כפי שהובטח בטריילר, הטרולים אוהבים לשיר ולרקוד ומעבר לשניים שלושה שירים מקוריים עבור הסרט, הפסקול שלו עמוס עד אפס מקום בשירי תרבות הפופ שנעשו בבחירה הכי לא מקורית שיש (ישבתי בקהל, ובכל סיטואציה לשיר התחלתי לשיר עוד לפני שידעתי שהשיר עצמו הולך להתנגן!). כמובן שבשביל לחזק את אלמנט הליריקה בסרט הובאו מדובבים עם זיקה לתחום כמו טימברלייק וקנדריק, לצד זואי דשאנל וגוון סטפאני (בעברית שמעתי שהביאו את נועה קירל לדובב. זה דיי מגניב…).

לצד כל המישמש והבלאגן, לסרט יש צד אחד שהצליח להעלות את רף ההנאה שלי ממנו- הקומדיה.  צחקתי המון על הסרט אבל גם יחד עם הסרט. ההומור שלו אומנם גובל המון בבדיחות "בית שימוש" אך מצליח לעשות את העבודה מספיק טוב כדי לגרום לצופה כמוני לומר "זה לא היה כל כך גרוע נכון?"

trolls-movie-review-03

אם לסכם את החוויה שעברתי בצפייה ב"טרולים" אפשר לומר שלילדים, הסרט יהווה הנאה לא קטנה. למבוגרים, סרט חביב ותו לו. תחכום יצירתי לא קיים בו ולא לחצי שנייה, אפילו לא במוסר ההשכל הפשוט אך רחב בטירוף- "חייבים להיות שמח". בעשור שנכבש ע"י דמויות קטנות וצבעוניות, ל"טרולים" בהחלט יש מקום בדמיונם של ילדים. השאלה הנשאלת היא האם זה הכיוון שאנחנו רוצים שהדמיון ייתקע בו?

ציון: 2.5

ratings-film-2-half

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s