אי שם בשנת 2014 החל לו מסע קולנועי אל תוך יקום משותף של סיפורים העוסקים בגיבורי העל של DC. המתחרה, מארוול, כבר ביססה את יסודות היקום הקולנועי שלה והחלה לשעות אל קו הסיום של הסאגה שהחלה ב2008. החברים בוורנר אמרו לעצמם "היי! גם אנחנו יכולים" והדיבורים על יקום קולנועי מורחב (DCEU) הביאו לעולם את "איש הפלדה" החביב, שסיפר מחדש את סיפורו של האב טיפוס לגיבורי על, סופרמן, בצורה "בוגרת" "קודרת" "אפלה" ועוד שלל תיאורים חדשניים ו"מהפכנים".
שנתיים לאחר מכן הכל קרס לתוך עצמו עם "בטמן נגד סופרמן" השאפתני אך… המגוחך, וכמובן "ליגת הצדק" והסיפור מאחורי הפיאסקו הזה. רואים? בדיוק כמו אצל מארוול! רק…הפוך. הפוך לחלוטין. אבל לא כל החלקים ביקום הקולנועי של DC היו אשפה מלווה בבוז ונהירות של עדר הכבשים "גרוע! גרוע!". "וונדרוומן" הראשון היה נחמד והביא קצת גאווה ישראלית, "יחידת המתאבדים" (של גאן! לא של אייר למען השם) היה מהנה מאוד, וכמובן "אקוומן" הראשון (2018) שהיה לסרט הרווחי ביותר, אם לא בין הרווחיים ביותר, של כל היקום הקולנועי הזה.
להמשיך לקרוא ביקורת: אקוומן 2 הממלכה האבודה – רבותיי היה לי לעונג
