קטגוריה: ביקורות קולנוע

ביקורת, "ספיידרמן- מימד העכביש"- יצירת אומנות מודרנית

את "איש העכביש" הכרתי בדרך פחות קונבנציונלית מרבים אחרים, אך כמו רבים נוספים- בשנות ה90 דרך סדרת האנימציה שלו ששודרה ודובבה בארץ. כמובן שהדמות הרבה יותר וותיקה, הן במדיה הטלוויזיונית וכמובן במקורות הקומיקס שנוצרו ע"י צמד הענקים המנוחים סטיב דיטקו ז"ל וסטן לי ז"ל, אך להרבה מבני דורי, ספיידרמן היה הספיידרמן המצחיק, הרגיש, החכם, שתמיד מדבר לעצמו בעיני רוחו, נלחם בקינגפין ושלל עושי דבריו והאויבים הצבעוניים שלו, משם הגיעה האהבה הגדולה לאחד מגיבורי העל הגדולים בהיסטוריה.

ככל שהאהבה גדלה, כך גם גדל עולמה האישי של הדמות. עוד ועוד חברים, אוייבים ודמויות משנה זניחות, בעולמו של פיטר פארקר, קיבלו קווי עלילה אישיים ורחבים. גרסאות שונות ומגוונות של ספיידרמן החלו לצוץ בכל פינה, משינוי מגדרי של הדמות, דרך שינוי מוצא, שפה וצבע עור, אפילו זנים חיים שונים. וכשכל אחת מהדמויות החדשות הללו הפכו לנאהבות ונערצות כל כך, גם להם הוענקו עולמות משלהם ואפילו שולבו עם עולמו של העכביש המקורי. כנראה שמשהו בדמות הפשוטה כל כך, אך מורכבת, של בחור צעיר, עם אירוע טראגי בחייו, כוח גדול ואחריות גדולה, הצליח להתחבר למיליוני לבבות בני אדם. "ספיידרמן- מימד העכביש" לוקח את הליבה של ההשפעה הזו, ומזריק לה עוצמות חדשות.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "ספיידרמן- מימד העכביש"- יצירת אומנות מודרנית

ביקורת, "האיש שהרג את דון קישוט" – סרטו הטוב של טרי גיליאם מזה שנים

אי שם בשנת 2000 יצא הבמאי טרי גיליאם ("שודדי הזמן", "ברזיל" "12 קופים" ועוד) לצלם את פרויקט התשוקה שלו, "האיש שהרג את דון קישוט". כוכב הסרט אז היה ג'וני דפ, בתפקיד הראשי, ובתפקידו של דון קישוט עמד לוהק השחקן הצרפתי ז'אן רושפור (שנפטר בשנה שעברה). ההפקה הפכה לקטסטרופה. היה נדמה כאילו הטבע עצמו התנגד לקיומו של הסרט. בסופו של דבר בוטלה ההפקה וכולם הלכו הביתה. אבל הרעיון עדיין בער בליבו של טרי. תלאות ההפקה מתואר בצורה נהדרת ושוברת לב בסרט התיעודי המאוד מאוד מומלץLost in La Mancha.

ב2016 (לאחר סדרת ניסיונות כושלים) הצליח טרי להחזיר לחיים את הפרויקט והצילומים החלו! הפעם אדם דרייבר כיכב בתפקיד הראשי, וג'ונת'ן פרייס לקח את התפקיד של דון קישוט. היה נראה כי יש אור בקצה המנהרה. ב2017 סוף כל סוף נודע כי הסרט הושלם, אבל אז נכנס טרי לקרבות בעניינים חוקיים עם אחד ממפיקי הסרט, ועתיד ההפצה של הסרט לא היה כל כך מזהיר.

להמשיך לקרוא ביקורת, "האיש שהרג את דון קישוט" – סרטו הטוב של טרי גיליאם מזה שנים

ביקורת, "ראלף שובר את האינטרנט"- דיסני מעל הפופיק

קרוס-אובר, איסטר-אג, או בעברית- הופעות אורח ואזכורים חבויים. נראה שלאחרונה (ובמיוחד בזכות אפקט "היקום הקולנועי") רבים מסרטי הקולנוע בימינו דורשים מהצופה להתמקד ביותר מאשר בדמות והסיפור. "שחקן מספר אחד" לדוגמא, שהגיע לאקרנים בתחילת השנה, הכיל כל כך הרבה איזכורים והפתעות, משלל עולמות מדיה שונים, שהיה קשה מאוד להתמקד בדמויות המרכזיות בלי למלמל "היי! הינה פרדי קרוגר!" או "ואוו! הם הכניסו את צבי הנינג'ה לזה?!". אם נפרק את האפקט הזה לגורמים נבין שמדובר בגימיק למשיכת סוגי קהל שונים. אתה מוצא עצמך יורה לכל כך הרבה כיוונים, כך שאין סיכוי שתפספס. מצד שני, נוצר עומס יתר על המערכת.

"ראלף ההורס" שיצא אי שם בשנת 2012, השתמש בכלי המקסים הזה אך בקנה מידה מאוד קטן- משחקי מחשב, ואם להיות הרבה יותר מדויק- משחקי ארקייד (קלאסיקות). וכמובן שדיסני לא חסכו בהוצאות. נינטנדו, סגה, אטארי ועוד מחברות המשחקים הגדולות בשוק, השכירו רישיונות לדיסני לשימוש בדמויות כמו סוניק הקיפוד, זנגיף מ"סטריט פייטר", פאקמן ואפילו האחים סופר מאריו. כל אלו היו רקע מרהיב ומושך עבור סיפור דיסני קליל ופשוט, אודות הנבל של המשחק, שהופך עורו והופך לגיבור. קלאסי, מסוגנן, מדויק וכמובן מלא "ביצי הפתעה" צבעוניות למעריצים.

להמשיך לקרוא ביקורת, "ראלף שובר את האינטרנט"- דיסני מעל הפופיק

ביקורת, "הגרינץ'" – עיבוד שאיבד את זה

הייתי כותב את הביקורת הזו בחרוזים, אבל מאחר ולא בא לי, הם יהיו במעט האחוזים (אוייש נו!). תודות ללא מעט עיבודים לספריו של דוקטור סוס, קולנועיים, טלוויזיוניים ואחרים, קשה לי לדמיין אדם אחד, בשלושת או ארבעת הדורות האחרונים, שלא שמע את סיפורו של "הגרינץ' שגנב את חג המולד".

מפלצת ירוקה ומרושעת, המתגוררת במערה בסמוך לעיירה מלאת נופי צופים ועושי טוב חסרי תקנה. בהגיעו של חג המולד, הלו הוא "חג הצביעות והכאילו" האולטימטיבי, סובל הגרינץ' (בנדיקט קאמברבאץ') מהאושר הכביכול מזויף של "המי" (לא הלהקה) תושבי העיר. יום אחד, מחליט הגרינץ' כי הסבל חייב להיפסק, והוא מחליט "לגנוב" את חג המולד, ולהפסיק את אושרם של אחרים. כפי שאתם בוודאי יכולים לנחש, תמימות של ילדה קטנה המאמינה שהחג הוא יותר ממתנות, גורמת למפלץ לשנות דעתו ורוחו והוא הופך טוב ומחזיר את החג שגנב.

להמשיך לקרוא ביקורת, "הגרינץ'" – עיבוד שאיבד את זה

ביקורת וידאו: גיל גולן שובר את האינטרנט… אה סליחה, ראלף שובר את האינטרנט

הוא מטורף, הוא סקסי, הוא מצחיק והוא ילד בגוף של גבר. אה, והוא גם בגיל של גל גדות (לפחות על פי עדותו).

גיל גולן עם ביקורת הוידאו המטורפת ביותר שייצא לכם לראות (אם תמצאו ביקורת וידאו מטורפת יותר מזו, אתם מוזמנים לדווח) על אחד ההמשכונים הכי מצופים של השנה, "ראלף שובר את אינטרנט".

להמשיך לקרוא ביקורת וידאו: גיל גולן שובר את האינטרנט… אה סליחה, ראלף שובר את האינטרנט