קטגוריה: ביקורות קולנוע

ביקורת, "דוקטור סליפ" – לשמור על הניצוץ 

נקודת ההתחלה של "דוקטור סליפ"  היא בעייתית במיוחד – איך עושים סרט המבוסס על ספר של סטיבן קינג, שהוא המשך לספר "הניצוץ", כאשר במקביל הסרט צריך להתייחס לקלאסיקה קולנועית ("הניצוץ" של קובריק כמובן), שלקח את הספר המקורי, שינה בו חלקים משמעותיים ובסופו של דבר הפך אותו ליצירה עצמאית שרוב האנשים מכירים אתה ולא את הספר (כאשר קינג עצמו הביע את עוינותו העמוקה כלפי הסרט של קובריק במשך שנים ארוכות).

סרט כזה יהיה חייב לגשר על הפערים שבין הספר לסרט כדי להיות רלוונטי לקהל הרחב. למשימה הלא קלה הזו נבחר כנראה האדם המתאים ביותר – הבמאי והתסריטאי מייק פלאנגן, אשר הוכיח כבר כי הוא "שולט בחומר" כאשר עיבד למסך הקטן את "המשחקים של ג'ראלד" – אחד הספרים שהאמנתי כי אין אפשרות להעביר אותו לפורמט אחר באופן נאמן למקור, אך פלאנגן הצליח לבצע את השינויים הדרושים בלי לפגוע בליבת הסיפור. בנוסף, פלאנגן יצר את הסדרה המעולה "מי מתגורר בבית היל" שאמנם לא נכתבה ע"י קינג, אך לכל אורכה נותנת הרגשה שהיא "דוברת קינג ברמת שפת אם".

המשך הקריאה כולל ספויילרים קלים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "דוקטור סליפ" – לשמור על הניצוץ 

ביקורת, "שליחות קטלנית: גורל אפל" – לחץ כאן לאתחול    

נתחיל הפעם דווקא מהסוף – "גורל אפל" הוא כנראה ההמשך המוצלח ביותר של מותג "שליחות קטלנית" מאז החלק השני המפורסם "שליחות קטלנית יום הדין" משנת 1991, אשר לקוראי הדף אין צורך להזכיר כמה אני אוהב אותו. מצד שני, זאת לא חוכמה כזו גדולה, מהחלק השלישי והלאה, המותג עבר שלל ידיים, שאף אחד מהן לא הצליחה להשאיר עליו חותם, אלא רק לחרב את מה שהיה. הדבר נכון כפליים לגב פיסת האשפה מלפני 4 שנים בשם "ג'נסיס". אחריה היה אפשר רק לעלות.

אז מה טוב ב"גורל אפל"? ובכן, הוא מספק את הטוויסט הכי טוב כבר ב 5 דקות הראשונות לתוך הסרט. אני מאמין שלא היה צופה אחד באולם שנשאר אדיש. כמו כן, חברי "איגוד השחקנים הקשישים" של הוליווד, דהיינו ארנולד שוורצנגר ולינדה המילטון, עושים כאן עבודה מצוינת וקאמבק מרשים (במקרה של המילטון לפחות). ארני מוכיח שוב שאין לכריזמה ולקוליות שלו תחליף אמיתי והוא לוקח בנינוחות מדהימה את תפקיד של "זקן השבט", בעוד שהמילטון מוכיחה שגם בגילה היא יכולה להיות חתיכת Bad Ass.

המשך הקריאה כולל מספר ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "שליחות קטלנית: גורל אפל" – לחץ כאן לאתחול    

ביקורת, "מליפיסנט: אדונית הרשע"- כי לדיסני מותר

אמרתי זאת פעם, אמרתי זאת כמה פעמים, אומר זאת שוב: דיסני עשו זאת פעם נוספת. בעבר הייתי אומר זאת על הצלחות שנידונו לכישלון עוד מהידיעה הראשונה, כמו "היפה והחיה" החדש או "ספר הג'ונגל" החדש, אך הפעם הכוונה היא לחציית גבולות. 

דיסני שוב חצו גבול, והפעם מדובר במשהו שיהיה מאוד קשה למחוק, בעידן המודרני (בפעם האחרונה שהגבול הזה נחצה, זה קרה בשנות ה40 עם דונלד דאק). אך מיד נגיע לזה.

המשך הקריאה כוללת ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "מליפיסנט: אדונית הרשע"- כי לדיסני מותר

ביקורת, "ג'וקר" – הליצנים באים, וזה לא מצחיק

שבועות ספורים לאחר שצפינו בליצן פסיכוטי אחד מתוצרת אולפני "וורנר" שובר את הקופות ברחבי העולם, מגיע סרט נוסף בו מככב ליצן פסיכוטי. האם "ג'וקר" יעמוד בציפיות הקהל ויכניס גם הוא משאיות של כסף בשערי אולפני "וורנר"? (בינתיים, נראה כי התשובה לשאלה הטכנית הזו, היא "כן, בהחלט"). הרשו לי לציין לשבח את המנהלים שאישרו את ההרפתקה הזו בוורנר\DC – ללא ספק אחד האולפנים המושמצים של השנים האחרונות, לאור התוצרים הממש לא אחידים שהאולפן הזה מספק, בוודאי כאשר מתמקדים במה שמכונה ה DCEU, או "היקום הקולנועי המורחב של DC" (הכניסו כאן כל קטילה אפשרית על "יחידת המתאבדים", "ליגת הצדק" או "באטמן נגד סופרמן").

כאשר הפיאסקואים הקולנועיים של וורנר\DC מוצגים באור התחרות הכמעט בלתי אפשרית מול ה-MCU המצליח של מפלצת דיסני/מארוול, זה נראה כאילו החליטו בוורנר\DC  לבצע חרקירי עסקי ו"לזרוק על קיר" כל כיוון אפשרי לרעיון, בתקווה שאחד מהם "ידבק". כלומר, הם מייצרים טון לא אחיד של סרטים שאמורים להיות חלק משלם גדול יותר (לדוגמא: "שהאזאם" מול "אקווהמן" מול מה שאפשר לצפות מ"ציפורי טרף" המתקרב) .ובכן, לאחר הצפייה ב "ג'וקר" אני מוריד את הכובע בפני המנהל האחראי בעל ביצי השור (כפי הנראה) שאישר את החזון הקיצוני של הבמאי טוד פיליפס, ועוד יותר את פיליפס עצמו.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "ג'וקר" – הליצנים באים, וזה לא מצחיק

ביקורת, "אד אסטרה"- מסע מעייף, אך מרהיב

"בראד פיט בחלל", זה מה שהבנתי מהטריילר של "אד אסטרה". בהיותי בור ועם הארץ בכל הקשור ללטינית, חשבתי שהסרט יעסוק בגיבור ומסע הגיבור בצורה הפשוט ביותר: מטרה- דרך- הגשמה.

רק כאשר התיישבתי בקולנוע, והבנתי שמשמעות השם היא "אל הכוכבים" או "מסע אל הכוכבים", נפל לי האסימון שכנראה מדובר בניסיון להרשמת האקדמיה (או במילים אחרות "לקטוף אוסקר").

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "אד אסטרה"- מסע מעייף, אך מרהיב