ארכיון הקטגוריה: ביקורות קולנוע

צפייה מן העבר: 25 שנה ל"מצאת החמה עד צאת הנשמה"

שנת 2021 החלה לא מכבר וכולנו מקווים שזו תהיה שנה טובה יותר מהקודמת ובעיקר, שנשוב לראות את הסרטים באולם הקולנוע. עם זאת, זו הזדמנות מצויינת לחזור אחורה 25 שנים לינואר 1996 או ליתר דיוק  לתאריך ה-17/01/1996, היום בו יצא סרט הערפדים שביים רוברט רודריגז על פי תסריט של קוונטין טרנטינו, ובכיכובם של ג'ורג' קלוני, הארווי קייטל, וטרנטינו בעצמו.

"מצאת החמה עד צאת הנשמה" (From Dusk Till Dawn) הוא סרט פשע ואימה שעלילתו מתארת את בריחתם מה-FBI של שני אחים, אשר מוצאים מקלט זמני בבר המאוכלס, ללא ידיעתם, בערפדים. מי שמכיר אותי, כבר יודע שאני לא רץ לראות כל סרט אימה שקיים, אבל בכל זאת, צפיתי בסרט בניסיון לראות אם 25 שנים אחרי, הוא עדיין עומד במבחן הזמן.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא צפייה מן העבר: 25 שנה ל"מצאת החמה עד צאת הנשמה"

וידאו ישראלי: "וונדר וומן 84'" – גיל גולן (שובר מסך) על סרט ההמשך בכיכובה של גל גדות

אחד הסרטים המדוברים של השנה, או שנה שעברה, "וונדר וומן 1984" דילג (בינתיים) על בתי הקולנוע הסגורים ברחבי העולם, והוקרן ב-HBOMAX וגם במספר מצומצם של בתי קולנוע ברחבי העולם. הגיחה השנייה של גל גדות כאחת משלוש הגיבורות הבולטות של חברת DC היה אמור להיות להיט ענקי ושובר קופות. אולם, מאז שיצא, הוא פילג את הצופים לשניים, כאלה שאמרו שהוא טוב (אם כי שונה מהסרט הראשון) ושווה צפייה וכאלה שהיו מלאי טענות, אכזבות ובאסה כללית עליו.

חבר הכבוד של האתר, גיל גולן, בעל ערוץ היוטיוב "שובר מסך" לא הצליח להחזיק את עצמו וצפה בסרט ומיד יצא לעשות סרטון ביקורת, מופרע, מושחז, שלא חס על הסרט ויוצריו, או כמו שהוא מגדיר אותו, "סרט כאפות".

להמשיך לקרוא וידאו ישראלי: "וונדר וומן 84'" – גיל גולן (שובר מסך) על סרט ההמשך בכיכובה של גל גדות

צפייה מן העבר: 25 שנה ל"ג'ומנג'י"

בשנים האחרונות ראינו שני סרטי "ג'ומנג'י" חדשים, "ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל" (2017) שמאוד אהבתי, ו"ג'ומנג'י: השלב הבא" (2019) שהיה פחות טוב מקודמו אבל עדיין מהנה. שני הסרטים הצליחו יפה מאוד בקופות וכעת, שנייה לפני סוף שנת 2020 הגיע הזמן לחזור 25 שנה אחורה לשנת 1995, השנה בה הגיע לבתי הקולנוע הסרט "ג'ומנג'י" בכיכובו של הקומיקאי רובין וויליאמס, שרק 3 שנים קודם לכן, דיבב את הג'יני בסרט אלאדין של דיסני.

במרכז הסרט, משחק לוח עתיק לילדים, שמטשטש את גבול המשחק עם המציאות, וגורם למשחקים בו להיות מעורבים בסכנות האורבות בג'ונגל. את הסרט ביים ג'ו ג'ונסטון, שביים קודם לכן שני סרטים לדיסני שהפכו למיני קלאסיקות, "מותק הילדים התכווצו" (1989) ו"הרוקטייר" (1991). מאוחר יותר יביים ג'ונסטון את "פארק היורה 3" (2001), ואת "קפטן אמריקה".  בסרט, לצידו של רובין ויליאמס מככבים גם קירסטן דנסט (מרי ג'יין בסרטי ספיידרמן של סם ראימי), בוני האנט (יאן אדג'קומב ב"גרין מייל" 1999, ומדבבת בסרטים רבים של דיסני), בראדלי פירס, שאומנם המשיך לשחק מאז, אבל לא ממש הפך לדמות מוכרת. הוא פיתח קריירה לא רעה בעולם הדיבובים ואפילו יכולנו לשמוע אותו בגרסת דיסני של "היפה והחיה" כצ'יפ, הספל תה השבור.

כש"ג'ומנג'י" יצא לבתי הקולנוע, הוא זכה לביקורות חלשות, ולהצלחה קופתית לא רעה. הוא גרף 263 מיליון דולר בקופות אל מול תקציב הפקה של 65 מיליון דולר, והיה הסרט העשירי ברשימת שוברי הקופות של שנת 1995. היום, 25 שנה אחרי, ואחרי שקיבל 2 רימיקים שמותאמים לתקופתינו, האם ג'ומנג'י בכיכובו של רובין וויליאמס עומד במבחן הזמן? או שעדיף לוותר עליו?

המשך הקריאה כוללת ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא צפייה מן העבר: 25 שנה ל"ג'ומנג'י"

ביקורת, ביל וטד: בקצב המוזיקה – לכבות את המוח ולצאת למסע

זוכרים איך… לפני כ-8 חודשים, כשרצינו לראות סרטים חדשים, היינו הולכים לקולנוע, מתיישבים באולם ומחכים שהאורות יכבו וקרן האור של המקרנה יציג את הסרט על המסך הגדול? אבל… אנחנו תחת תקופת קורונה שאולי מתחילים לראות את הסוף שלה (קדימה חברות תרופות שעובדות על חיסונים, קדימה) אבל עדיין, בתי הקולנוע רחוקים מלהיות פתוחים וכמעט כל שבוע אנחנו שומעים על עוד שובר קופות פוטנציאלי שמוצא את דרכו לשרותי סטרימינג אלו ואחרים.

הסרט "ביל וטד: בקצב המוזיקה" (או כמו שילידי שנות השמונים מכירים אותו כ"ביל ולטד 3") הוא דוגמא מצוינת. הסרטהיה אמור לעלות לאקרנים באוגוסט 2020, נדחה מספר פעמים, עד שחברת ההפצה החליטה להפיץ אותו ישירות דרך שירות VOD. הסרט הראשון בסדרה יצא אי שם ב-1989 והפך להצלחה מפתיעה, שנתיים מאוחר יותר, ב-1991 יצא סרט ההמשך, וכעת, כ-30 שנה אחרי, אנחנו מקבלים את החלק השלישי. את ביל וטד חוזרים לגלם השחקנים המקוריים, קיאנו ריבס, שהיה אז בן 25 וכבר שיחק בלא מעט דברים, אבל עדיין לא זכה למעמד של כוכב. ואלכס וינטר (שהיום בעיקר הוא "אלכס מי?", שלא כל כך פיתח את קריירת המשחק שלו ועבר אל מאחורי המצלמה כבמאי. ובכן, נקראתי לדגל בימים גשומים אלו כדי לבדוק אם החלק השלישי הוא סרט שיחמם לכם את הלב ואת ימי החורף הקרירים שמגיעים אלינו.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, ביל וטד: בקצב המוזיקה – לכבות את המוח ולצאת למסע

כמו זריקת פנינסולין – ביקורת על "פנינסולה", הידוע בשם "רכבת לבוסאן 2"

בשנת 1978 החליט ג'ורג' רומרו המנוח לחזור לסרט הביכורים שפרסם אותו בכל העולם עשר שנים קודם לכן, "ליל המתים החיים", ויצר (בעזרתו של המאסטרו דריו ארג'נטו) את "שחר המתים" – אולי אחד מסרטי הזומבים הטובים והמוערכים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, הישג מדהים בהתחשב שהסרט הראשון נמצא בראש אותה רשימה די בוודאות.

לכאן כנראה כיוון הבמאי הקוראני  יון סאנג-הו כאשר החליט לחזור לעולם אותו יצר בסרט הזומבים הסופר מצליח "רכבת לבוסאן" (שלהערכת רבים נמצא באותה רשימת סרטי זומבים משובחים), ולכן בחר לכתוב ולביים את "פנינסולה", בקוריאנית 반도 או פשוט "חצי אי" בעברית, שם המתייחס לעובדת היות קוריאה חצי אי המחובר ליבשת אסיה. גם כאן מדובר בסרט שלא ממשיך ישירות את עלילת הסרט הקודם, אלא מתרחש באותו עולם דמיוני שבו מגיפת זומבים התפשטה בחצי האי הקוריאני, דבר שעלול לבלבל במקצת צופים שלא יבינו לשם מה עליהם לצפות בסרט על חצי אי כלשהו, ולכן השיווק האמריקאי המבריק החליט שהכי טוב לכנות אותו Train to Busan Presents: Peninsula, על מנת למנוע אי הבנות כמובן.

יש לציין כי "רכבת לבוסאן" היה הפתעה של ממש גם עבור היוצר והבמאי סאנג-הו, משום שהז'אנר עצמו לא היה ממש מוכר לקהל המקומי, ולכן כולם הופתעו שהסרט, שהופק בתקציב של קצת מעל 8 מיליון דולר, הפך להצלחה מסחררת בדרום קוריאה ובעולם, כאשר הוא גורף הכנסות של כמעט 100 מיליון דולר.
בראיון עימו, סאנג-הו ציין כי הוא שמח על ההזדמנות לחזור חזרה אל העולם של "בוסאן" כדי לחקור אותו יותר (למרות שזו לא הפעם הראשונה. סאנג-הו כבר יצר פריקוול באנימציה בשם "תחנת סיאול" שיצא מעט אחרי הסרט המקורי).

Peninsula

"פנינסולה" לא מבזבז יותר מדי זמן כאשר הוא מציג לנו את הנפשות הפועלות העיקריות: יונג סוק (גאנג דון-וונג, שיחק בתפקיד הראשי גם בעיבוד הקוריאני לאנימה "בריגדת הזאבים") הוא קצין בחיל הנחתים הקוריאני אשר מנסה לחלץ את אחותו ומשפחתה מהתפרצות הזומבים בקוריאה, כאשר הוא מנסה להגיע לאחת מהספינות האחרונות שעוזבות את הנמל לכיוון יפן.
כמובן שכוונות טובות לא עומדות בפני זומבים, וארבע שנים לאחר מכן, סוק הוא פליט חסר כל בהונג קונג, כאשר רק גיסו צ'ול-מין (קים דו-יון) נמצא איתו כדי להזכיר לו על כשלונו. גנגסטר מקומי מציע לשני הגיסים כי יחזרו, בלווית 2 פליטים דרום קוריאנים אחרים, לחצי האי שורץ הזומבים על מנת לחלץ 20 מיליון דולר שיושבים במשאית זנוחה בלב האזור המסוכן ורק מחכים שמישהו יעז להגיע לשם. בתמורה, הניצולים יזכו להחזיק ברשותם חצי מהשלל.

Train To Busan' Sequel 'Peninsula' Scores Highest First Day Moviegoers  Amidst the Pandemic - Entertainment

כמובן שהסתננות למדינה מבודדת שרוב אוכלוסייתה מורכבת מאל-מתים מורעבים היא רעיון לא בטיחותי במקרה הטוב, וסוק וחבורתו מבינים מאוחר מדי עד כמה הם טעו. הם גם מגלים שבקוריאה הסגורה והמבודדת ישנם גם שורדים מועטים שלא הספיקו לצאת בזמן מהסגר הבינלאומי שהוטל על המדינה, ביניהם השרידים של היחידה הצבאית 631, שמונהגת על ידי קפטן סאו המטורף (קו קיו-הוואן) והסמל הוואנג המופרע לא פחות (קים מין-ג'ה) שהקימו להם מבצר של "(אין) לחם אבל יש שעשועים" באמצע זומבילנד, על מנת לשמור על כוח החיילים שהפכו לפושטים\בוזזים, נאמן להם.

Train to Busan Presents: Peninsula' Takes Zombie Movies Nowhere - Rolling  Stone

למזלו של סוק, הוא פוגש בצמד האחיות רבות התושיה ג'ון יי (לי רה) ויו ג'ין (לי יה-וון) שמחלצות אותו ברגע האחרון ומביאות אותו למקלט אותו הם חולקות עם אימן מינג ג'ון (השחקנית וזמרת הפופ לי ג'ונג יון) והסבא קים (קים מין-ג'ה) שמשוכנע שאחרי כל כך הרבה זמן, עדיין מישהו יבוא לחלץ את כולם.
כמובן שסוק וג'ון יאלצו לשתף פעולה על מנת להיחלץ, למרות שסוק מנסה להסתיר סוד איום מג'ון, כאשר הם צריכים להתמודד גם עם עדרי הזומבים השועטים וגם עם חיילי יחידה 631 המופרעת.

Peninsula' Sets 2020 Korea Opening Day High; At $4M+ In 2 Days, 3 Markets –  Deadline

כפי שאפשר לראות מהתקציר הזה, יש ב"פנינסולה" מוטיבים שהופיעו כבר ב"יום המתים" וגם "ארץ המתים" (מי חושב שעוד אפשר לחדש רעיונות בסרטי זומבים אחרי המורשת הפילמוגרפית המכובדת של רומרו?),אבל חלק ניכר מקטעי האקשן שהסרט הזה מתברך בהם, שואבים את הרעיונות הפוסט-אפוקליפטיים שלהם היישר מ"כיפת הרעם" ו"דרך הזעם" לבית "מקס הזועם". גם פה מדובר במורשת שהועתקה בעבר, אבל אם כבר עדיף להעתיק מהטובים ביותר, לא?

Train to Busan 2 - Peninsula 2020 (22) - L'Officiel Thailand

"פנינסולה" מתכבד לו בלפחות שני סיקוונסים ארוכים של מרדפי מכוניות מטורללים לגמרי, אשר היו יכולים להיות ממש מעולים אלמלא התבססו בעיקרם על שימוש במסך ירוק ואפקטים ממוחשבים ולא על הדבר האמיתי, וזה קצת צורם בעין ומפחית מעוצמת החוויה. הדבר בעיקר ניכר כשהמרדפים מנסים ללכת פול-און "מהיר ועצבני" ולבחור להתעלם מאותם חוקי פיזיקה מעצבנים שיכולים לחרב מרדף הגון.

אני כבר רואה אתכם עם השאלה הבלתי נמנעת: "הכל טוב ויפה, אבל האם ההמשך/ספינאוף/מה שזה לא יהיה הנוכחי משתווה לקודמו?!".
הו. אני מניח שהתשובה הפשוטה תהיה לא, ואני בספק אם "פנינסולה" אפילו יכנס לאותה רשימה מכובדת שהוזכרה בתחילה.
אך אולי זו טעות להסתכל עליו כעל סרט אימה – ספק אם המחוג הווירטואלי שמטרתו למדוד כמות איברים מרוטשים ודם המשפריץ יגיע לגבהים שצופה הז'אנר המודרני רגיל אליהם, והייתי מגדיר אותו כסרט אימה "פרווה" למדי, אפילו בהשוואה לקודמו. אז למעשה "פנינסולה" הוא אחלה סרט אקשן, שדוהר קדימה ללא ברקסים כמעט מהדקה הראשונה שלו, ולמי שמחפש בידור בכיף כדי לשרוף כמעט שעתיים זה אחלה פתרון. אני מודה שאין בסרט תובנות גדולות, אין הפתעות עלילתיות לא צפויות במיוחד, הביקורת החברתית המועטה שלו מתפוגגת אי שם בדקות הראשונות (דבר שהסרט המקורי הצליח לשמר לאורך זמן), וגם הסיום רווי השמאלץ פלוס "דאוס אקס מכינה" השקוף מראש לא הצליחו לקלקל לי את הסרט.
יכול להיות שפשוט הגעתי אליו עם הציפיות הנכונות בהתאם להנחת היסוד שלו.

כמה החיים יכולים להיות אירוניים, הוא שסרט על התפרצות של מגיפה שהבכורה העולמית שלו הייתה אמורה להתקיים בפסטיבל קאן במאי 2020, לא הוקרן שם לבסוף עקב ביטול הפסטיבל בשל מגיפה אמיתית. הסרט כן זכה להפצה במדינות אסיה ולהגיע שם להכנסות נאות, אך הקורונה מנעה ממנו להפצה רחבה במערב שקיבל את הסרט הקודם בהתלהבות.

עם תקציב כפול בגודלו מהסרט הקודם, "פנינסולה" לא הצליח נכון לרגעים אלו לשחזר את הצלחת הסרט הראשון – לא מבחינת ההכנסות ובטח לא מבחינת הביקורות שהיו פושרות במקרה הטוב.

עדיין, מדובר בסרט אקשן יעיל למדי מבחינתי ועל כן יקבל "פנינסולה" את מלוא 3 הכוכבים שאני יכול להעניק לו, בעיקר על דבקות במשימה לאור פני האויב המתפוררים והנרקבים.

ratings-film-3