קטגוריה: ביקורות קולנוע

וידאו ישראלי: גיל גולן על הלהיט של נטפליקס, "קופסת הציפורים" (Bird Box)

לפני כחודש עלה בנטפליקס סרט המדע בדיוני/אימה Bird Box ("קופסת הציפורים" בשמו העברי) בכיכובה של סנדרה בולוק. כמעט בין לילה, עם ביקורות טובות ולא מעט הייפ, הפך הסרט להיות אחד הסרטים הכי נצפים של נטפליקס עם דיווחים על כ-80 מיליון אנשים שראו את הסרט.

להמשיך לקרוא וידאו ישראלי: גיל גולן על הלהיט של נטפליקס, "קופסת הציפורים" (Bird Box)

ביקורת, "מיסטר גלאס" – תפנית בעלילה

מנוג' נאליאטו שאמלאן (מ. נייט בפי חבריו) הוא אמן ייחודי בדורנו. בעולם של שוברי קופות "חסרי נשמה" או "דלי עומק", כפי שמבקרים אחדים נוטים לומר, שאמלאן עדיין מנסה להראות את הפן האמנותי של עולם הקולנוע, תוך היצמדות אל הז'אנר האהוב עליו- המותחן הפסיכולוגי. אני הכרתי לראשונה את שtמלאן כשצפיתי ב"סיינס", מותחן המד"ב של האיש שהפגיש אותי איתו לראשונה. אומנם מדובר באחד הסרטים המטומטמים ביותר שאי פעם נכתבו (חייזרים אלרגים למים שלא פותחים דלתות), אבל הסאונד, בשילוב עם הבימוי, העריכה ולפעמים המשחק, הביאו ילד בן 13 כמוני למצב שהוא לא יכול לישון בלילה.

מכאן והלאה שמו הטוב של שאמלאן רק הלך והפך לבדיחה. "הכפר", "היום בו הכל קרה", "הנערה במים" שלא זכה להפצה בישראל, "העולם אחרי" והעיבוד המזעזע ל"אווטאר- כשף האוויר האחרון", כל אלו ועוד הפכו לרפרטואר של איש עם חזון, וחיבה בלתי מוסברת לדחוף תפנית עלילתית בכל יצירה. והנה קרה מקרה, שאחרי רצף של זבל קולנועי, האיש מביא לנו את "ספליט". סרט על רוצח חייתי בעל 24 אישיויות שונות, עם משחק מהנה ביותר מצד ג'יימס מקאבוי, ויותר מזה, מדובר בסרט המשך לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר: "בלתי שביר"! שנתיים לאחר מכן, "מיסטר גלאס" מגיע כדי לחתום את טרילוגיית גיבורי העל שהוותה את אחת ההצלחות היחידות של שאמאלאן. ציפינו ציפינו, ראינו ראינו, חטפנו עצבים בסוף.

להמשיך לקרוא ביקורת, "מיסטר גלאס" – תפנית בעלילה

ביקורת, "אקוואמן" – הטוב, הרע והמרהיב

"כשסניידר התקשר אלי חשבתי שהוא רוצה שאגלם סתם איזה נבל קטן, כמו לובו אולי. כשהוא אמר לי "אקוואמן" השבתי ב"סליחה?" ומיד לאחר מכן ב"סבבה!"" זה מה שג'ייסון ממואה אמר בראיון לאחת הרשתות, לקראת צאת הסרט "ליגת הצדק". כבר אז ידעתי שיש משהו בשחקן האנרגטי הזה שעשוי להציל את סרטי היקום הקולנועי הצולע של DC. מעבר לשתיים שלוש שורות של דיאלוג משעשע, אקוואמן לא הצליח להרים את "ליגת הצדק" לגבהים שציפו ממנו. התקווה הופנתה לכיוון סרט הסולו "אקוואמן", בבימויו של ג'יימס וואן ("המסור", "מהיר ועצבני 7").

כבר בצפייה בטריילרים אפשר היה לשמוע את דעת הקהל מתפצלת לשניים. חלקים אמרו שהעיצוב נראה זוועתי, אחרים ניסו להרים את הלסת התחתונה מהרצפה מרוב התפעלות. היו מי שכבר לא היו לו ציפיות מהסרט, ומי שמאוד התרגש לקראתו. מה אני חשבתי? אני הייתי באמצע, בין הפטיש לסדן. מצאתי את עצמי מוחא כפיים בהתלהבות ונמרח משעמום בכיסא שלי. מתפוצץ מתענוג מהאושר הוויזואלי שנפרס לפני, ומתפלל שדיאלוגים מסוימים פשוט יעברו כבר.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "אקוואמן" – הטוב, הרע והמרהיב

ביקורת, "באמבלבי" – ככה מתחילים פרנצייז… בערך

רובוטריקים. חלק מקוראי האתר ואולי רובו, גדלנו עליהם בשנות ה80 והלאה. אם זה היה כי ראינו את הסדרה, קראנו את הקומיקס או אספנו את הצעצועים, ידענו במה מדובר. רובוטים מהחלל שיכולים להפוך לכלי רכב, שהגיעו לכדור הארץ אחרי מלחמה ארוכת שנים. בשני העשורים האחרונים המותג התעורר לחיים מחדש והחל תהליך של התפתחות סיפורית, עיצובית ופריצה למדיות אחרות.

בין כל אלו, הגיע השלב הברור מאילו- עיבוד קולנועי בגרסת לייב אקשן. עכשיו, לא אשקר- "רובוטריקים" הראשון בבימויו של מייקל ביי, והפקתו של סטיבן ספילברג, נחשב בעיניי לסרט מהנה וטוב. זו הייתה אבולוציה הכרחית לדמויות שמאוד אהבתי, תוך שמירה על מאפייני מקור כמו מדובבים וסיפור מרכזי. היו מי שלא אהבו את השינויים, את עודפי האפקטים הממוחשבים והפיצוצים, או אפילו את המשחק המוגזם של שאיה לבוף. אני? אני נהנתי. מהרגע הראשון שראיתי את הטריילר בפעם הראשונה ועד לפעם החמישית או השישית שראיתי את הסרט.

להמשיך לקרוא ביקורת, "באמבלבי" – ככה מתחילים פרנצייז… בערך

ביקורת, "מרי פופינס חוזרת" – סרט חוצה דורות ונוסטלגי

בפעם הראשונה בה צפיתי בסרט "מרי פופינס" הייתי בן 5 או 6. אני לא זוכר כבר אם זה היה באיזו הקרנה בקולנוע "רב-חן" בכיכר דיזנגוף, בקלטת וידאו מארה"ב שאמא שלי הביאה או בערוץ הראשון (והיחיד) בטלוויזיה 18 אינץ' שהייתה לנו אז בבית. מה שאני כן זוכר זה עד כמה התאהבתי בספקטקל הצבעוני שריצד לי מול העיניים, למרות שלא הבנתי אף מילה ובטח לא את הקונטקסט של החיים בלונדון של שנת 1910.

כבר בתור ילד קטן אפשר היה להתאהב בנאיביות של הסרט וגם אם היום בעיניים בוגרות אני יכול לראות את הניואנסים של המאבק לזכויות האישה, דבר שלא היה מובן מאליו שדיסני ישימו בסרט באותה תקופה, לצד בעל מזלזל או הבדלי המעמדות באנגליה של אותה התקופה, הילד שבי יכל להבין את המקום של אב עובד וילדים שאינם מוערכים ומוזנחים רגשית.

להמשיך לקרוא ביקורת, "מרי פופינס חוזרת" – סרט חוצה דורות ונוסטלגי