קטגוריה: ביקורות קולנוע

ביקורת, "מליפיסנט: אדונית הרשע"- כי לדיסני מותר

אמרתי זאת פעם, אמרתי זאת כמה פעמים, אומר זאת שוב: דיסני עשו זאת פעם נוספת. בעבר הייתי אומר זאת על הצלחות שנידונו לכישלון עוד מהידיעה הראשונה, כמו "היפה והחיה" החדש או "ספר הג'ונגל" החדש, אך הפעם הכוונה היא לחציית גבולות. 

דיסני שוב חצו גבול, והפעם מדובר במשהו שיהיה מאוד קשה למחוק, בעידן המודרני (בפעם האחרונה שהגבול הזה נחצה, זה קרה בשנות ה40 עם דונלד דאק). אך מיד נגיע לזה.

המשך הקריאה כוללת ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "מליפיסנט: אדונית הרשע"- כי לדיסני מותר

ביקורת, "ג'וקר" – הליצנים באים, וזה לא מצחיק

שבועות ספורים לאחר שצפינו בליצן פסיכוטי אחד מתוצרת אולפני "וורנר" שובר את הקופות ברחבי העולם, מגיע סרט נוסף בו מככב ליצן פסיכוטי. האם "ג'וקר" יעמוד בציפיות הקהל ויכניס גם הוא משאיות של כסף בשערי אולפני "וורנר"? (בינתיים, נראה כי התשובה לשאלה הטכנית הזו, היא "כן, בהחלט"). הרשו לי לציין לשבח את המנהלים שאישרו את ההרפתקה הזו בוורנר\DC – ללא ספק אחד האולפנים המושמצים של השנים האחרונות, לאור התוצרים הממש לא אחידים שהאולפן הזה מספק, בוודאי כאשר מתמקדים במה שמכונה ה DCEU, או "היקום הקולנועי המורחב של DC" (הכניסו כאן כל קטילה אפשרית על "יחידת המתאבדים", "ליגת הצדק" או "באטמן נגד סופרמן").

כאשר הפיאסקואים הקולנועיים של וורנר\DC מוצגים באור התחרות הכמעט בלתי אפשרית מול ה-MCU המצליח של מפלצת דיסני/מארוול, זה נראה כאילו החליטו בוורנר\DC  לבצע חרקירי עסקי ו"לזרוק על קיר" כל כיוון אפשרי לרעיון, בתקווה שאחד מהם "ידבק". כלומר, הם מייצרים טון לא אחיד של סרטים שאמורים להיות חלק משלם גדול יותר (לדוגמא: "שהאזאם" מול "אקווהמן" מול מה שאפשר לצפות מ"ציפורי טרף" המתקרב) .ובכן, לאחר הצפייה ב "ג'וקר" אני מוריד את הכובע בפני המנהל האחראי בעל ביצי השור (כפי הנראה) שאישר את החזון הקיצוני של הבמאי טוד פיליפס, ועוד יותר את פיליפס עצמו.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "ג'וקר" – הליצנים באים, וזה לא מצחיק

ביקורת, "אד אסטרה"- מסע מעייף, אך מרהיב

"בראד פיט בחלל", זה מה שהבנתי מהטריילר של "אד אסטרה". בהיותי בור ועם הארץ בכל הקשור ללטינית, חשבתי שהסרט יעסוק בגיבור ומסע הגיבור בצורה הפשוט ביותר: מטרה- דרך- הגשמה.

רק כאשר התיישבתי בקולנוע, והבנתי שמשמעות השם היא "אל הכוכבים" או "מסע אל הכוכבים", נפל לי האסימון שכנראה מדובר בניסיון להרשמת האקדמיה (או במילים אחרות "לקטוף אוסקר").

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "אד אסטרה"- מסע מעייף, אך מרהיב

ביקורת, "זה, חלק 2" – זה לא זה

שנתיים לאחר ש"זה" הפך לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של עיבוד לספרי קינג, גרף שבחים מרוב המבקרים ועל הדרך קטף גם את התואר "סרט בדרוג R המצליח ביותר אי פעם", מגיע אלינו החלק השני. העיכוב בין שני החלקים נראה ממש תמוה ולא ברור מדוע 2 חלקי הסרט לא צולמו בבת אחת, אך אולי זו עוד אחת משרשרת ההחלטות התמוהות של אולפני "וורנר" בשנים האחרונות.

יותר מכך, הזמן שחלף הצריך שימוש בטכניקת "הצערה" דיגיטלית עבור השחקנים הצעירים של "מועדון הלוזרים", הטכניקה שכבר ראינו את אולפני "מארוול" משתמשים בה בסרטי ה MCU מספר פעמים (בעיקר ב"קפטן מארוול") ונראה אותה מבשילה לחלוטין (לפי הדיווחים) בסרט המתקרב של סקורסזה, בו נזכה לראות את דה נירו, פאצינו ופשי צעירים שוב.

להמשיך לקרוא ביקורת, "זה, חלק 2" – זה לא זה

ביקורת, "היו זמנים בהוליווד" – הסרט שאתם חייבים לראות

"היו זמנים בהוליווד" – הסרט שאתם חייבים לראות!… במקרה שממש משעמם לכם ויש לכם שעתיים ושלושת רבעי לשרוף ללא תכלית. או אם אתם מעריצים שרופים של טרנטינו. או שניהם. למעשה, כמו כל סרט של החתן של צביקה פיק, גם "היו זמנים בהוליווד" סובל מהייפ מטורף הנובע מהיותו הסרט של החתן של צביקה פיק, שלא מפסיק לפמפם אותו בתור "הסרט הלפני האחרון שלי תחזיקו אותי חזק כי אני אוטוטו מפסיק לעשות סרטים".

רגע של רצינות. בניגוד לרוב הסינפילים, אני כבר קרוב לעשור חושב שטרנטינו הוא חתיכת שרלטן שגמר מזמן להגיד את מה שיש לו להגיד ומבזבז על הכלום. שנשארו לו יותר מדי דקות מסך. עבורי, כבר בסרט הקודם שלו זה היה בלתי נסבל.

להמשיך לקרוא ביקורת, "היו זמנים בהוליווד" – הסרט שאתם חייבים לראות