קטגוריה: ביקורות קולנוע

ביקורת, "גברים בשחור: אינטרנשיונל" -גוונים דהויים של שחור

לפני 22 שנים (1997 למתקשים במתמטיקה) עלה לאקרנים "גברים בשחור" של בארי זוננפלד בכיכובם של וויל סמית', אז כוכב עולה ב"סוגת" שוברי קופות מצליחים וטומי לי ג'ונס הוותיק והמוערך. נכון, לא היה מדובר ביצירת מופת קולנועית, אך כן היה מדובר בסרט פופקורן מצוין שהצטיין ברעיון חמוד, תסריט שנון ומקורי, קטעי פעולה קצביים, הומור במינון נכון ובעיקר כימיה ברורה וסוחפת בין צמד השחקנים המקוריים.

השבוע מגיע לקולנועים, אחרי שלושה סרטים בכיכובם של סמית' ולי ג'ונס, סרט ההמשך\אתחול (תקראו לזה איך שתרצו) שנקרא "גברים בשחור: אינטרנשיונל" ובצורה מפוקפקת ביותר מצליח לאבד כל אחת ואחת מנקודות הזכות של הסרט המקורי ההוא.

להמשיך לקרוא ביקורת, "גברים בשחור: אינטרנשיונל" -גוונים דהויים של שחור

וידאו ישראלי: גיל גולן ("שובר מסך") – על אקס-מן הפניקס האפילה (הקודרת)

גיל גולן ("שובר מסך") סוקר את סרט האקס-מן האחרון שנראה בתקופה הקרובה (לפחות עד שיחליטו מה לעשות עם "המוטנטים החדשים"). גולן מכנה את הסרט "עוף החול הקודר" – תרגום מילולי שאולי ראוי יותר לסרט.

גולן מפנה אצבע מאשימה אל עבר מפיק אחד בפוקס שרוצה כל הזמן להחיות את הסאגה של הפניקס, אבל פשוט לא יודע איך. הוא עשה את זה לפני כעשר שנים ב"אקס-מן 3" וכעת, מנסה שוב… ושוב… ללא הצלחה.

להמשיך לקרוא וידאו ישראלי: גיל גולן ("שובר מסך") – על אקס-מן הפניקס האפילה (הקודרת)

ביקורת, "גודזילה: מלך המפלצות" – הריעו למלך!

למרות שאני משוגע על סרטי מפלצות, משוגע על זוחלי ענק, ומשוגע על גודזילה והמפלצות של טוהו! אני מקווה שהביקורת הזו תהיה אובייקטיבית. ב-2014, עם חזרתו של המלך למסך הגדול, מאוד התרגשתי ואחרי הצפייה, מאוד התאכזבתי כשזמן המסך של המלך היה 20 דקות מקסימום, וחלקן היו חושך מוחלט. ההבטחה של אולפני "לג'נדרי" להקים "יקום מפלצות" נראתה לי כמו בלאגן עתידי, כדוגמת סדרת הרובוטריקים של מייקל ביי- שימוש במותג, ללא המותג. אך אחרי "קונג- אי הגולגלת" שהווה את יריית הפתיחה ליקום המשותף, הפכתי מעט אופטימי.

ספויילר קטנטן ל"קונג: אי הגולגלת": בסצינה שאחרי הכותרות רואים ציורי מערות של מספר מפלצות קלאסיות של טוהו, בינהם גודזילה, רודאן, מות'רה וקינג גידורה. התרגשתי, התפלצתי, לא הצלחתי לישון 4 ימים. מאז שהכרתי את את גודזילה כמותג (ולא הניסיון המוזר ההוא בשנות ה90) הערצתי כל פירור של סרטי האקשן המגוחכים של שחקנים בתלבושות ספוג. כל אחת מהמפלצות הפכה עבורי ועבור דורות שלמים (משנות החמישים ועד היום) לאייקונים תרבותיים משמעותיים.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "גודזילה: מלך המפלצות" – הריעו למלך!

ביקורת, "אלאדין" (2019) – לא ביקשנו, אך קיבלנו

בשלב הזה, אחרי שהתרגלנו לגרסאות המודרניות של הסרטים האגדיים של דיסני, נראה שכל פרויקט עתידי הופך בעיניי קהל הצופים לנידון לכישלון כבר בשלבי הפרסום המוקדמים. אחרי הפיאסקו של "דמבו" כבר חשבתי שאי אפשר לרדת יותר נמוך. ואז החלו לצוץ תמונות של וויל סמית' בתור הג'יני מ"אלאדין".

כשהטריילר יצא האפקטים נראו מזעזעים, הבחירה נראתה בדיחה היסטרית, וכל הקונספט הרגיש מיותר, מבזה ומעציב כתמונת העתיד של התאגיד העצום הזה. ובכן, הנחת היסוד שלי הייתה שגוייה לחלוטין.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "אלאדין" (2019) – לא ביקשנו, אך קיבלנו

שני פרומקין במאמר פרידה מ"הנוקמים" והיקום הקולנועי של מרוול כפי שאנו מכירים אותו

היקום הקולנועי של מארוול מגיע לשיאו עם ״הנוקמים: סוף המשחק״ – סרט שלא היה כמותו בהיסטוריה, ושיחלוף זמן רב עד שנחווה שוב משהו בסדר הגודל שלו בבתי הקולנוע. שני פרומקין, שמנהלת את עמוד "האשטאג קולנוע" (יחד עם זוהר צלח), היא מצוות האנשים שהקימו את האתר שלנו, "מולטיוורס", לפני כחמש שנים (כן, כבר עברו חמש שנים), בניתוח מעמיק של "הנוקמים: סוף המשחק" שהוא גם מאמר פרידה מצוות הנוקמים המקורי ומן היקום הקולנועי של מרוול כפי שהכרנו אותו בעשור (וקצת) האחרון.

המשך הקריאה כוללת ספויילרים ל"הנוקמים: סוף המשחק".

להמשיך לקרוא שני פרומקין במאמר פרידה מ"הנוקמים" והיקום הקולנועי של מרוול כפי שאנו מכירים אותו