ארכיון הקטגוריה: ביקורות קולנוע

ביקורת חיובית, "האלמנה השחורה" – נוגעת בשלמות (ליקום של מרוול)

שני חברי צוות האתר, גל פלודה וטל מיכלס הלכו לראות את "האלמנה השחורה" ובעוד שניהם היו באותו אולם, באותו זמן, באותו סרט, כל אחד יצא עם חוויה שונה בתכלית, וביקורת שונה בתכלית. הביקורת של טל, המאוד חיובית, גל לא אהב (בלשון המעטה). ראש בראש, כפי שלא היה קיצוני כל כך בתולדות האתר שלנו.

היא הופיעה לראשונה בגרסתה הקולנועית כדמות משנה בסרט "איירון מן 2" ומשם החלה נטשה רומאנוף (סקארלט ג'והנסון), הידועה בכינוייה "האלמנה השחורה", לטפס אל התודעה הציבורית כאחת מגיבורות העל המסתוריות, המסקרנות והנערצות ביותר בעולם. בהקבלה מדהימה לדמויות כמו "וונדר-וומן" ו"סופר-גירל". דמותה בקומיקס, שהופיעה לראשונה בשנת 1964, לא בדיוק הייתה מוכרת או אהודה, כדמות קומיקס בכלל וכדמות נשית חזקה בפרט, כך שההערצה הגוברת הייתה בהחלט הישג משמעותי עבור הדמות, השחקנית וסטודיו.

ב-2012 עם צאת "הנוקמים" הראשון, ג'והנסון הרימה את הדמות לגבהים שלא חלמו עליהם במארוול, והשאלה שהחלה לצוף בין מאות אלפי המעריצים היא "מתי נזכה לראות סרט סולו של האלמנה"? מנהל האולפנים של מארוול, קווין פייגי, שמר את השאלה הזו יותר מעשור תחת הכובע, ואפילו מגיפה עולמית לא מנעה את צאת התוצר הסופי.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת חיובית, "האלמנה השחורה" – נוגעת בשלמות (ליקום של מרוול)

ביקורת שלילית, "האלמנה השחורה" – עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה

שני חברי צוות האתר, גל פלודה וטל מיכלס הלכו לראות את "האלמנה השחורה" ובעוד שניהם היו באותו אולם, באותו זמן, באותו סרט, כל אחד יצא עם חוויה שונה בתכלית, וביקורת שונה בתכלית. הביקורת של טל, המאוד חיובית, בלינק הזה (לחצו), גל, כפי שאתם מבינים, לא אהב (בלשון המעטה). ראש בראש, כפי שלא היה קיצוני כל כך בתולדות האתר שלנו.

היקום הקולנועי של מארוול, שהתחיל כמעין גישוש היתכנות לפני 13 שנים, הצליח לבסס את עצמו כתופעה תרבותית מטורפת לצד הצלחה כלכלית עצומה, והעלו את "אולפני מארוול" על דרך המלך לשלטון בלתי מעורער על עולם הקומיקס המצולם, בזמן שהם נעזרים במתווה שהכין קווין פייגי וכמעט שלא מועדים בדרך (ששש…שאף אחד לא יזכיר את ה-Inhumans). המסע העצום הזה שנמשך 23 סרטים הגיע לנקודת השיא שלו עם סיום "שלב 3" אשר חתם את "סאגת אבני האינסוף" בסרט "סוף המשחק" (עם האפילוג הנדרש ב"ספיידרמן רחוק מהבית"). גדודי המעריצים שבכו ב-2019 עם פירוק צוות "הנוקמים" הקיים, ציפו בקוצר רוח לתחילת "שלב 4", אשר נראה שהולך להשתלט על כל מדיה אפשרית עם ההכרזות של מארוול לתוכניות רב שנתיות הכוללות אינספור סרטים וסדרות טלוויזיה לשירות "דיסני פלוס".

יותר מכל, הגיעה מכיוון המעריצים דרישה לסיפור נוסף של "האלמנה השחורה", דבר שלא היה בתכנון המקורי של האולפנים, לאור קשת הסיפור של הדמות, אולם הפופולריות של סקארלט ג'והנסן והדמות שלה הביאו לחישוב מסלול מחדש ולהפקה הרבה יותר מהירה, שדחקה פנימה את הסרט אל לוח הזמנים הצפוף. הסרט תוכנן להיות מופץ כבר במאי 2020 , כחצי שנה לפני תחילת כל הסדרות של מרוול בדיסני פלוס, אולם אז… כמובן… הקורונה שיבשה את הכל. בהתחשב בעלויות הפקה של כ- 200 מיליון דולר (לפני יח"צ) החליטו בדיסני לא להפיץ את "האלמנה" ישירות לדיסני פלוס, אבל מצד שני, הסדרות של שלב 4, היינו "וונדהוויז'ן", "הפלקון וחייל החורף" ואפילו "לוקי" כבר עלו לשידור בשרות הסטרימינג והיה צריך להתחשב בכך, כי הרי לכל דבר יש משמעות ביקום ה-MCU.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט וליקום הסינמטי של מרוול עד כה:

להמשיך לקרוא ביקורת שלילית, "האלמנה השחורה" – עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה

ביקורת: "לוקה" – נוגע בשלמות

לפני כמה שנים נתקלתי בסרט קצר של פיקסר בשם "לה-לונה" של אנריקו קאסרוזה. סרט פנטסטי על ילד, אביו וסבו, שלושה דייגים לכאורה שעוסקים בדייג כוכבים בשמיים. כל מרכיב בסרט קסם לי, החל מעיצוב הדמויות, הבימוי והפסקול שהיו מחוברים בהרמוניה מושלמת ויצרו כמה דקות בודדות של חוויית צפייה אחרת.

כשראיתי את הטריילר של "לוקה" לפני מספר חודשים, לא זכרתי את שם הבמאי, אך התפלאתי באותה המידה מנראות הסרט כפי שחוויתי ב"לה-לונה". רק בצפייה בסרט עצמו- הנקודות התחברו. הסיפור של "לוקה" הוא לא בדיוק אותה הנוסחה המוכרת של פיקסאר בנוסח "מה אם לכך וכך היו רגשות", אלא יותר סיפור עם מסר מוכר של קבלת השונה, מזוויות שונות ובעיתוי מדויק להפליא.

המשך הקריאה כוללת ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת: "לוקה" – נוגע בשלמות

ביקורת, "ריה והדרקון האחרון" – כשדיסני עושים ניקלודיאון

זה לא סוד שבשנים האחרונות משהו משונה עובר על "אולפני דיסני" המציפים אותנו בגרסאות חיות לקלאסיקות שהפכו אותם למי שהם. אך פה ושם, גם ללא עזרתם של "פיקסאר" וחברים, דיסני מצליחים להשחיל לצופה משהו מקורי. "ריה והדרקון האחרון", של דון הול, מהווה חלק חדש בעולם הנסיכות של דיסני, שרובינו חשבנו שמת עם "לשבור את הקרח 2".

הפעם מדובר באגדה שבטית דרום אסייתית, המגוללת את סיפורה של ממלכה עתיקה אשר נקרעת לשבטים בגלל, איך לא, חמדנות, ומאוימת על ידי מפלצות חסרות צורה. הנסיכה ראיה (קלי מארי טראן) יוצאת למצוא את אחרון הדרקונים כדי לאחד את הקרעים ולהציל את העולם.

המשך הקריאה כוללת ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "ריה והדרקון האחרון" – כשדיסני עושים ניקלודיאון

ביקורת, "גודזילה נגד קונג" – זה סרט לחזור איתו לקולנוע!

גילוי נאות (בנימה אישית). השנה הזו הייתה מטורפת. לכולנו. הסתגלות, דרכים חדשות, גישות חדשות לקיים… כל אלו ועוד בכל כך הרבה תחומים, ובלי שום הכנה מראש. אחד הדברים הקשים ביותר שחוויתי בשנה וחצי האחרונות היו מחסור בחוויה קולנועית. כבר יותר מ20 שנה שאני חי ונושם קולנוע וטלוויזיה, וכאשר בתי הקולנוע נסגרו (והיו אחד הדברים האחרונים להיפתח) הרגשתי, כמו רבים כמוני, שמשהו בעולם שלי מת.

כמי שחובב דרקונים, יצורים מיתיים ובעיקר מפלצות, "גודזילה נגד קונג" היה אחד הסרטים הבולטים שכל כך רציתי לראות לראשונה על המסך הגדול, ומצד שני לא לפספס אפילו שנייה מתוך הסרט לטובת הבלתי מתאפקים ברשתות החברתיות. הדיסוננס הזה הסתיים בצפייה ביתית כמובן, אך לא נשארתי חייב. סרט גדול, דורש מסך גדול, סאונד עוצמתי, מרחבים. לכן, כמעט חודשיים לאחר מכן, ביצעתי אתחול לטובת חוויה מחדש. ובכן, חברות וחברים, אומר זאת כך: אני חי!!!

המשך הקריאה כוללת ספויילרים לסרט (וביננו, מי בא לסרט הזה בשביל טוויסטים עלילתיים?!):

להמשיך לקרוא ביקורת, "גודזילה נגד קונג" – זה סרט לחזור איתו לקולנוע!