אני מודה שהמחשבה הראשונה שלי היתה פשוט להעתיק את הביקורת על החלק הקודם בסדרה שכתבתי לפני 4 שנים (איך הזמן עובר), אבל אחרי שחלפו כמה ימים מהצפייה בחלק הרביעי, אני חושב שלסרט שעושה את הכל על טהרת ה”הרבה יותר” מגיע בהחלט שאשקיע בו יותר.
אז מה היה לנו עד כה? פגשנו את ג’ון וויק, רוצח שכיר ממוצא רוסי בשירות העולם התחתון הידוע לשמצה כ”באבה יאגה”, כאשר הריגת הכלב שלו ע”י מאפיונרים רוסים מתבררת כסיבה טובה מספיק למסע חיסול המוני בסרט הראשון, שמוביל לקרבות הרג חסרי פרופורציה בסרט השני ולמרחץ דמים בסרט השלישי.
אז איך אפשר להתעלות על זה?
לפי היוצרים של המותג התשובה היא שאסור לשנות נוסחה מנצחת – אם בכל פרק נפח קטעי האקשן רק גדל מסרט לסרט יחד עם אורך הצפייה הכולל, הרי החלק הרביעי הוא מקום מצוין להכריז על מלחמת עולם כוללת.
וויק המנודה שיוצא למסע נקמה אישי בחברי “השולחן”, אותה הנהלה ראשית של עולם הפשע, מגייס לטובתו קולגות מהעבר כאשר הצד השני עושה את אותו הדבר כדי לחסל אותו.
אין ממש טעם לדבר על העלילה, כי באף דקה של הסרט לא תתפסו לעצמכם את הראש ותמלמלו “לא ידעתי שזה הולך לקרות”, ועלילה חדשנית מעולם לא הייתה הסיבה שאנשים באו לראות אף סרט של “ג’ון וויק”.
אז מה טוב ב “ג’ון וויק: חלק 4” ?
קודם כל הסינמטוגרפיה המדהימה של דן לאוטסן, שעבד גם על 2 החלקים הקודמים בסדרה ובנוסף אחראי על הצילום בכל הסרטים האחרונים של גיירמו דל טורו.
אז כן, האיש יודע להעמיד מצלמה.
מה יש להסביר – על הדקות הראשונות של הסרט לאוטסן מתחיל בפריים מדהים שלקוח היישר מהמערבונים הגדולים, וכמו שאומר קרמבו – משם הוא רק מגביר.
הוא משתמש בתאורה ופילטרים כמו צייר שצובע על קנבס, ומוסיף עומק וייחודיות לכל סט – אם מדובר במלון יפני, כנסיה עתיקה. דיסקוטק רחב ידיים או מבנה נטוש.
האיש שמשתמש בתבונה בכשרון של לאוטסן הוא כמובן הבמאי צ’אד סטלסקי, שאחראי לכל הסרטים הקודמים בסדרה.
עברו של סטלסקי כמתאם פעלולים כמובן עוזר לו לקחת את התסריט הקלוש (של התסריטאים שי האטן ומייקל פינץ’) לגבהים שכל סרט אקשן היה רוצה להגיע אליהם – ממש כמו השותף שלו בעבר דייויד לייץ’ (“רכבת הקליע”) , סטלסקי כבמאי מצליח לקחת את הבנאליות של קטעי היריות והמכות שראינו כבר כל כך הרבה פעמים, לשכלל, לשדרג ולהפתיע עם כוריאגרפיה וצילום מבריקים שהופכת את “גון וויק 4” לשיר הלל לאלימות חסרת מעצורים.
אז כן, למה להסתפק בשעתיים וקצת של הסרט הקודם כאשר אפשר לעשות סרט מכות באורך של 169 דקות? אה כן, סטלסקי חשף כי יש גרסה של הסרט באורך של 225 דקות שקוצצה. אני חושב שצופים עם שלפוחית רגיזה יכולים להודות לעורך נתן אורלוף על כך.
כמו בסרטים הקודמים, גם בחלק הזה מנסים להרחיב את יקום “ג’ון וויק” שבו קיים עולם שלם עם היררכית פשע, קודים ברורים של התנהגות, מונחים מיוחדים ואפילו תחנת רדיו שמודיעה למאזיניה על חיסולים רווחיים בסביבתם, ואפס נוכחות משטרתית בכל מקום בו עשרות אנשים יורים בחדווה אחד על השני – גם אם זה באמצע מרכז פריז או טוקיו או ברלין (גם אפשר לפוצץ בניין שלם באמצע ניו יורק ואף אחד לא מניד עפעף).
כמו בסרטים הקודמים בסדרה, “ג’ון וויק 4” לא זונח את הקריצה שלו לעולם משחקי המחשב – וויק ילחם לאורך דקות ארוכות מאוד בנחילים בלתי פוסקים של אויבים שרוצים להרוג אותו, רובם בהצלחה מועטה ביותר, רק כדי להגיע מתישהו אל “שלב הבוס”, אותו אויב מיומן שג’ון יצטרך להזיע קצת בשבילו.
סצינה אחת במיוחד במערכה השלישית הופכת למשחק מחשב של פעם, כאשר המצלמה מלווה את וויק מלמעלה כאשר הוא עובר חדר אחר חדר כדי לטהר אותו מאויבים, משל היה בקורס לוחמה בשטח בנוי בצאלים, אבל התוצאה הסופית מדהימה ומלהיבה כאחד.
כוריאוגרפיה מסוגננת אחרת מורכבת כולה מגרם המדרגות המפורסם בפריס שמוביל לכנסיית ה”סאקרה קר”. אם חשבתם שמדרגות זה מעייף, חכו לסיקוונס המופרע לחלוטין הזה.
אם הזכרנו את ה”בוסים” במשחק מחשב, כל אחד כזה צריך להיות מיוחד – אם מדובר ביד ימינו הספרדי של הארכינבל (מרקו זארור), קריקטורה מוחלטת של פושע גרמני עצום מימדים (סקוט אדקינס מגוחך לחלוטין בחליפת שומן, שיני זהב ומבטא מפוברק) או מתנקש אסייתי עיוור . כן, הסרט מחזיר את הקלישאה הזו בדמותו של קיין, מעין זטואיצ’י מעלי אקספרס בגילומו של מאסטר אמניות הלחימה דוני יין ׁ(“Ip Man”). וכן, כולנו זוכרים שיין גילם בדיוק את אותה דמות, מומחה לחימה עיוור, בסרט “מלחמת הכוכבים: רוג 1”. ניחא, דווקא יין המקצועי לוקח את הדמות שלו בהכי הרבה רצינות ומצליח להעלות אותה ברגישות ונחישות קצת מעל רמת הקריקטורות של שאר הדמויות.
בניגוד מוחלט אליו אפשר לציין את השחקן ביל סקרסגורד (פניווייז מ“זה” ונצר לשושלת השחקנים) שמקבל אצלי הערת אזהרה בשל משחק איום ונורא בתור הדמות המגוחכת להחריד של המרקיז וינסנט דה גרמונט, ארכינבל שצץ לו יש מאין רק כדי להוות איזה איום בלתי ניתן לעצירה עבור וויק, כאשר הדמות עושה כל דבר גנרי שנבל אמור לעשות בדיוק מתי שתצפו שהוא יעשה, וכל זה בליווי של מבטא צרפתי של פפה לה פיו.
באמת פויה.
עוד בדמויות חדשות אפשר להזכיר את היריוקי סנאדה כקוג’י, מנהל מלון הקונטיננטל -סניף יפן, הזמרת רינה סוואייאמה כבתו אקירה ואם תמצמצו תגלו שפספסתם את קלנסי בראון הוותיק כנציג “השולחן”. באופן אישי, היה רגע אחד במיוחד לקראת סיום הסרט שציפיתי שיכריז “There can be only one”. זה לא קרה וחבל.
לאנס רדיק המנוח שנפטר ממש לפני צאת הסרט חזר כאן באמת בפעם האחרונה לתפקידו כשארון, שוער מלון “הקונטננטל” ועוזרו של ווינסנט (יאן מקשיין) שמקבל זמן מסך גדול למדי כמנהל התחמן, אבל זה מסתכם בעיקר בהפרחת משפטי “חוכמת זקנים” לאוויר וכל מיני התחכמויות אחרות. באופן אישי חשבתי שמקשיין נראה כמו גופה מהלכת שנגררה לסרט למרות רצונה וקצת היה חבל לי על השחקן הוותיק.
אה כן, גם לורנס פישברן כאן שוב כמלך הבאורי, אבל הוא כל כך זניח שתשכחו ממנו.
שחקן נוסף שמקבל הזדמנות לזרוח ומנצל אותה הוא שמיר אנדרסון כ”אף אחד”, צייד ראשים מסתורי שמצליח לעקוב בכל רגע נתון אחרי וויק, וגם הוא מלווה בכלב נאמן.
לדמות של “אף אחד” מוענקת אמביוולנטיות שאין לדמויות השטחיות האחרות וקיבלתי את התחושה שאולי היא אמורה לתפוס את מקומו של וויק. או שאולי זה בגלל הכלב.
ומה לגבי קיאנו אתם בטח שואלים . ובכן, בסרט שאורכו מתפרש על 169 דקות, כל השורות של קיאנו נכתבו על פתק ממו שהוצמד כנראה למראה בטריילר שלו.
על כישורי המשחק של קיאנו כבר נכתב מספיק, ולא בשביל זה הוא פה.
הוא פה בשביל להשקיע את כל כולו בפיזיות של הדמות. מרוב דיבורים על הפעלולים של טום קרוז, נראה לי שכולם שוכחים כמה ריבס מושקע בביצוע קטעי הקרבות בתור וויק:
לא ממש ברור לאן הסדרה ממשיכה מכאן והאם זו באמת הפעם האחרונה שנראה את קיאנו בתפקיד כפי שהתבטא סטלסקי בעניין. התוכניות לגבי חלק חמישי הוקפאו למיטב הבנתי, אם כי ריבס וחלק מהשחקנים אמורים להופיע בספין-אוף “בלרינה” בכיכוב אנה דה ארמס.
אז למרות שבהקרנה שבה צפיתי המקרין ניסה להתנקש כנראה להתנקש בחיי הנוכחים באולם באמצעות שבירת כפתור הבאסים במגבר הקול (הטחול החליף אצלי מקום כמה פעמים), אני לא יכול להתכחש לעובדה ש “ג’ון וויק: חלק 4”, למרות אורכו המוגזם הוא כיף גדול. האם אצפה בו שוב? אפשרי בהחלט, כל עוד אמנע משתיה כלשהי לפניו . שלפוחית רגיזה וכל זה…
נ.ב.
יש לסרט קטע של סוף כתוביות. כן, אתם יכולים לנחש בדיוק מה תראו בו ממש בתחילת הסרט. ראו הוזהרתם.
