ארכיון הקטגוריה: קולנוע

ביקורת: סופרמן (2025) – חידוש והתחלה חדשה

למען האמת, הצדק והיקום של ג’יימס גאן

כשהוכרז שג'יימס גאן יכתוב ויביים את הגרסה הקולנועית החדשה של סופרמן, הרשת עשתה את מה שהיא עושה הכי טוב ורעשה. מצד אחד, תקווה עצומה שהתעוררה לאחר קריסת היקום הקולנועי של זאק סניידר, שניסה בכל מאודו להפוך את סופרמן לדמות טראגית אפלה יותר, לעיתים אפלה מדי. ומצד שני מחנה קולני במיוחד של מעריצים הידועים כ"סניידריסטים", שלא מיהרו לוותר על האביר העגום והכבד שיצר סניידר, גם אם רוב העולם כבר התקדם הלאה. בין לבין עמד ג'יימס גאן, עם חיוך ערמומי וניסיון להחזיר עטרה ליושנה.

אז הנה מבזק חדשות – זה הצליח ובגדול.

סופרמן של גאן הוא לא רק סרט טוב, הוא הצהרת כוונות ברורה ועמוקה לגבי הדמות הכי אייקונית בז'אנר.

להמשיך לקרוא ביקורת: סופרמן (2025) – חידוש והתחלה חדשה

ביקורת, "עולם היורה: חיים חדשים" – האם הסרט מפיח חיים חדשים במותג וותיק?

"עולם היורה-חיים חדשים" הוא הסרט השביעי שיוצא במסגרת המותג "פארק\עולם היורה". האם מדובר במספר המזל בסדרה?

אני אוהב דינוזאורים! אני חסיד של ספילברג! – כל זאת ועוד כבר שמעתם ממני בעשור האחרון כשביקרתי את שלושת סרטי "עולם היורה", אותה טרילוגיה שרכבה על גלים של נוסטלגיה עבור אחד מאבני הדרך של הקולנוע ההוליוודי "פארק היורה" שיצא אי שם בשנת 1993.

ובכן, נראה שלמנהלים של "יוניברסל" היה מלא כסף לסופ"ש של כיף והנאה לכל עובדי האולפנים ובני משפחותיהם, אבל היה כנראה בכיר אחד או שניים שאמרו "נהההה…. בואו נעשה עוד סרט עם דינוזאורים". כך נולד החלק השביעי בסדרת סרטים שהייתה צריכה לעצור ברביעי, האחרון שהיה באמת מוצלח. הנה מגיע ה"אבל" הגדול (גדול כמו מוזוסורוס) – בניגוד לכל הציפיות שלי, "עולם היורה-חיים חדשים" הוא לא באמת סרט רע.

להמשיך לקרוא ביקורת, "עולם היורה: חיים חדשים" – האם הסרט מפיח חיים חדשים במותג וותיק?

פאן בטורים גבוהים – בראד פיט חוזר למסלול עם "F1"

הבמאי ג'וזף קוזינסקי הפתיע את כולם לפני כשלוש שנים, כאשר החזיר את טום קרוז לתפקיד האייקוני של טייס הצי פיט מיטצ'ל בסרט "טופ גאן: מאבריק". מדוע אני רושם הפתיע? ובכן, בכל זאת מדובר בשחקן מאוד מצליח, אך כזה שחוזר לתפקיד מסרט פעולה מלפני כמעט 4 עשורים, וסרט בתקציב מטורף של כ 170 מיליון דולר, עם עלילה שנשמעת כמו הבדיחה הכי גדולה בתסריטאות. אני מתעקש שוב על המילה "מפתיע" מאחר והרזומה של קוזינסקי כלל כבר 2 סרטים עם תקציב מנופח שהתקשו להחזיר את ההשקעה ("טרון: המורשת" לצד "אובליוויון").

אז הנה קוזינסקי חוזר עם "F1"  – סרט בתקציב כפול מהסרט הקודם (דווח על 300 מיליון דולר, אך כנראה הרבה יותר) אשר התסריט שלו נראה כמו ה copy paste של "מאבריק".

להמשיך לקרוא פאן בטורים גבוהים – בראד פיט חוזר למסלול עם "F1"

ביקורת, "הדרקון הראשון שלי" (2025) – חידוש חווייתי לקהל חדש

אולפני "דרימוורקס" תמיד חיפשו איך להפוך למתחרים העיקריים של האחות הגדולה "דיסני" והתחרות העזה תמיד היתה בתחום סרטי האנימציה הממוחשבת. במיוחד מול התוצרים של "פיקסאר", ניכר הפער ברמת האנימציה והתסריט, אך לפעמים הכמות עדיפה על האיכות ו"דרימוורקס" הצליחו לייצר כמה מותגים חזקים ומרובי המשכים לאורך השנים, כמו "שרק", "מדגסקר" ו"קונג פו פנדה" אם להזכיר חלק. העיבוד לספר הנוער "הדרקון הראשון שלי" שיצא לפני 15 שנה, היה הצלחה כלכלית לצד פרגון המבקרים והוליד עוד 2 המשכים שזכו להצלחה לא פחותה וגרפו במצטבר בקופות מעל למיליארד וחצי דולרים.

אם בוחנים את כל עיבודי הלייב אקשן ש"דיסני" הוציאו בשנים האחרונות, זה היה ממש מפתיע ש"דרימוורקס" לא קפצו מיד על העגלה שמניבה מזומנים קלים. אפשר להניח כי בניגוד ל"דיסני", רוב המותגים שלהם עוד לא "זקנים" מספיק כדי להצדיק פניה לקהל חדש, אבל הנה מגיעה הסנונית הראשונה בדמות דרקון "חי" – גרסת הלייב אקשן לחלק הראשון של "הדרקון הראשון שלי" שגרסת האנימציה שלו יצאה ב-2010.
הבמאי דין דבואה שאחראי על כל הטרילוגיה המצוירת ביקש וקיבל מהאולפנים שליטה מלאה בסרט, וכל זאת עבור העובדה שהוא בעצם מחדש את עצמו עם שחקנים חיים.

להמשיך לקרוא ביקורת, "הדרקון הראשון שלי" (2025) – חידוש חווייתי לקהל חדש

ביקורת, "ג'ון וויק מציג: בלרינה" – מפצחת האגוזים

אויב אקראי 1 – "זה ג'ון וויק!"
אויב אקראי 2 – "אז מה? הוא רק בן אדם אחד"
(באנג באנג!
)
שניהם מתים.

הציטוט הזה מתוך "ג'ון וויק מציג: בלרינה" הוא בגדול התמצית המזוקקת של סרטי "ג'ון וויק" – סדרת סרטים שאני בטוח שהחלה בתור בדיחה בין חברים ("הם הרגו לו את הכלב, אז הוא יצא לנקום") אבל הפכה לאחד המותגים הקולנועיים הכי חזקים של העשור האחרון, כאשר הסדרה גורפת מעל מיליארד דולר בקופות, זוכה גם באהדת המבקרים ומתרחבת גם למדיות אחרות (טלוויזיה, קומיקס, משחקי מחשב).
אין ספק שהדמות המזוהה ביותר עם הסדרה היא קיאנו ריבס כדמות הראשית.
ריבס קיבל את התסריט לידיו כאשר הקריירה שלו כבר היתה בדעיכה, אבל התחבר אליו מייד והוא זה שהמליץ למפיקים לקחת זוג מדריכי פעלולים בשם צ’אד סטלסקי (איתו עבד ב"מאטריקס") ודיוויד לייץ' לביים את הסרט. והשאר? היסטוריה, כמו שאומרים, שהזניקה את הקריירות של כל המעורבים בנושא.

להמשיך לקרוא ביקורת, "ג'ון וויק מציג: בלרינה" – מפצחת האגוזים