ארכיון הקטגוריה: ביקורות טלוויזיה

ביקורת: “וואן פיס”, עונה 1 – האוצר האבוד של נטפליקס

הייתי בערך בן 14 כשהגיעה לארץ סדרת האנימה המפורסמת “וואן פיס” העוסקת בפיראטים. בעוד שבארץ החשיפה ההמונית לאנימציה יפנית החלה באמצע שנות ה2000, הסדרה עצמה החלה לרוץ במקביל למנגה שלה ב1999. פרי מוחו של של איצ’ירו אודה, הסדרה (שמונה עד היום יותר מ1000 פרקים) מגוללת את סיפורו של הנער לופי היוצא למסע להפוך למלך שודדי הים ולמצוא את האוצר האבוד של המלך הקודם, אוצר המכונה ה”וואן פיס” אוצר בחתיכה אחת.

לאורך מסעותיו הוא מגייס צוות חברים נאמן ומגוון, נלחם בשודדי ים אחרים הזויים ומופרעים ובשלל דמויות צבעוניות בדרכים ביזאריות להפליא. במשך יותר מ20 שנה הסדרה שאבה קהל מעריצים אדיר ויצרה בעזרת מגוון הדמויות שלה הזדהות רבה בקרב מעריצים. אי שם בשנת 2018, עלה הרעיון לחגוג את חגיגות ה20 בצורת העיבוד ללייב אקשן, אך החשש היה שהסדרה תסבול משוק תרבותי כפי שקרה עם עיבודים קודמים של אנימציה יפנית, הנוטה לאקטים הזויים וביזארים עם צרחות וצבעים. הפיתרון המושלם לבעיה הזו היה לתת ליוצר המקורי את שרביט ההפקה, וכך החל סנסיי אודה, יחד עם האנשים הטובים בנטפליקס, לעבד את הבייבי שלו, לגרסא אמריקנית- ומדובר בלא פחות מהצלחה אדירה!

להמשיך לקרוא ביקורת: “וואן פיס”, עונה 1 – האוצר האבוד של נטפליקס

עדיין ללא מילים – ביקורת מסכמת לעונה 2 של “Primal”

טל מיכלס חזר לביקור בפרהיסטוריה עם “חנית” ו”ניב” בעונה שנייה “פריימל”(Primal) – המגנום אופוס של המאסטרו הגאון גנאדי טרטקובסקי – שמצליח לעלות על כל הטוב הפאר וההדר של העונה הראשונה.

אם קראתם את הביקורת שלי על העונה הראשונה של Primal אי שם ב2019, הבנתם שעפתי על הסדרה הזו כפי שלא עפתי על סדרת אנימציה (לפחות מאז שנות האלפיים המוקדמות או אפילו קודם לכן…)
מתברר שלא הייתי היחיד שאהב את הסדרה מאחר והעונה הראשונה שלה (שחולקה לשניים ובאמצע שנה שלמה של המתנה) שכן היא קטפה לא מעט פרסים, כולל “אמי” אחד או שניים בתחום האנימציה. הפשטות של הסיפור יחד עם החזרה לאנימציה מסורתית שכמעט נכחדה מן העולם, ועוד שימוש כל כך נבון במיזנסצנה, תאורה, צבע וזוויות, העניקו ל-primal איכויות שלא חשבתי שאראה בסדרת טלוויזיה יותר בחיי (וגם העובדה שמדובר בדינוזאורים עזרה קצת). כבר אז כיניתי את הסדרה בתור גאונות טהורה.

להמשיך לקרוא עדיין ללא מילים – ביקורת מסכמת לעונה 2 של “Primal”

ביקורת, “סאנדמן” עונה 1 – לא פחות מהתגשמות חלום

הסופר והתסריטאי הבריטי ניל גיימן נחשב לאחד מגדולי הדור בכל הקשור לפנטזיה, מיתולוגיה ועיבודן לעת המודרנית. לא מדובר בעוד סתם סופר ותסריטאי, מדובר גם בכותב קומיקס, בימאי סרטים ומחזאי עם זיקה אדירה לתרבות הגיקית.

חלק מעבודותיו הטלוויזיוניות והקולנועיות: כתב פרקים “לדוקטור הו”, עזר בכתיבת התסריט לסרטיו של דל טורו כמו “הלבוי 2”, תרגם וכתב את הדיאלוגים לגרסה האנגלית של “הנסיכה מונונוקי”, כתב את התסריט ל”בייוולף” של רוברט זמקיס, כתב שלל סיפורים לדמויות של DC, וכמובן כתב את הספר “אלים אמריקנים” שזכה לעיבוד טלוויזיוני מאוד מוערך.

להמשיך לקרוא ביקורת, “סאנדמן” עונה 1 – לא פחות מהתגשמות חלום

ביקורת, “טרף” – כשבדיחה הופכת לרצינית

ב-1987 ישבו להם כמה יוצרים הוליוודיים וחשבו לעצמם “נכון שזה יהיה מגניב להפגיש את רוקי עם חייזרים?”. במקום סטלון הכניסו את שוורצנגר, ובמקום איגרוף קיבלנו לחימת גרילה בג’ונגל, אבל גם קיבלנו את אחת מדמויות המד”ב ומפלצות האימה האיקוניות ביותר בקולנוע: “הטורף”.

לאורך כמעט ארבעה עשורים, הצייד החייזרי חזר בארבעה סרטי סולו, שני סרטי קרוס אובר עם “הנוסע השמיני”, שלל סיפורי קומיקס וכמה משחקי מחשב משעשעים, אך כמעט תמיד, הסיפור הסתיים בבדיחה אחת גדולה.

הבדיחה הגיעה לשיאה עם הסרט הרביעי שיצא ב2018, ולא רק שהיה מדובר בשבירה מסוימת של קו העלילה שנבנה לאורך 3 סרטי ו2 סרטי קרוס אובר (שכבר לא נחשבים קאנון בכלל), הסרט היה על גבול קומדיית האקשן. מבדיחות בית השימוש של החיילים, דרך העלילה בה הטורף הכל יכול רוצה לצוד ילד עם אספרגר. חשבנו ש2018 תקבור את המותג לנצח בבית קברות לליצנים. אז חשבנו…

להמשיך לקרוא ביקורת, “טרף” – כשבדיחה הופכת לרצינית

ביקורת: “אובי וואן קנובי” – נוסטלגי כמו וורטרס אורגינל

“אובי וואן קנובי” היא הניסיון השלישי של דיסני להרחיב את היקום של מלחמת הכוכבים על המסך הקטן שאינה באנימציה. “המנדלוריאן” בשתי עונותיה הייתה מהנה ומרעננת, ונתנה לנו המון כיוונים חדשים למותג העצום של “מלחמת הכוכבים, “הספר של בובה פאט” לקח טייק קומי ומעט אקשן מבדר על אחת הדמויות הנוסטלגיות ביותר של הסדרה, ועכשיו הגיע הזמן לנסות לשלב את השניים. “אובי וואן קנובי” היה מיועד לשלב התרפקות נוסטלגית עם דרמה ואקשן מבדרים לא פחות. התוצאה? לא עמדה בציפיות וזו הסיבה.

להמשיך לקרוא ביקורת: “אובי וואן קנובי” – נוסטלגי כמו וורטרס אורגינל