קטגוריה: ביקורות טלוויזיה

ביקורת, "אבודים בחלל" (2018) – סכנה וויל רובינסון, סכנה

–  "סיוטים הם המקור הטוב ביותר שלי לבידור" (אירווין אלן, יוצר הסדרה "אבודים בחלל")

לסדרה "אבודים בחלל" (Lost In Space) יש מורשת ארוכה בטלוויזיה האמריקנית –אירווין אלן היה מפיק\במאי\תסריטאי שכונה בהוליווד "מלך האסונות" בשל "התמחותו" בז'אנר סרטי האסונות ("המגדל הבוער", "הרפתקה בפוסידון") ויצר לא מעט סדרות מד"ב לטלוויזיה ("מסע לעומק הים", ארץ הענקים") אבל בארץ נזכור אותו בשל "מנהרת הזמן", הקלסיקה בשידורים חוזרים בחינוכית של שנות השמונים. אלן נודע בעיקר ביכולת שלו לחסוך כסף בהפקות שלו, כאשר הוא לרוב משתמש בצילומים, תחפושות ותפאורות שכבר נוצרו עבור סרטים וסדרות אחרות. "אבודים בחלל" שודרה בין השנים 1965-8 במשך 3 עונות ונמשכה 83 פרקים עד אשר בוטלה במפתיע.
להמשיך לקרוא ביקורת, "אבודים בחלל" (2018) – סכנה וויל רובינסון, סכנה

ביקורת, "סוכני ש.י.ל.ד." עונה 5, פרק 15- עורו קומו

מה שאנו חוזים בו בשבועות האחרונים עם "סוכני ש.י.ל.ד." הוא לא פחות מעדר מטאפורי של קרנפי הנאה שועטים בכל הכוח לעבר קהל הצופים והאוהדים. העונה החמישית של הסדרה עד כה לא עוצרת באף רמזור וממשיכה להשתמש בנוסטלגיה כדי לייצר מומנטום ועניין.

אחרי שקולסון מחליט ללכת עם הגנרלית הייל ולברר יותר מקרוב מה מתרחש מתחת לפני השטח, אנחנו זוכים להצצה (מאוד רחבה) על עברה של הייל. זוכרים שלפני שתי ביקורות תהיתי לגבי משמעות השם הייל? אז דייזי עוזרת לנו עם קצת האכלה בכפית כאן. כן כן, הייל היא הידרה (גיחי גיחי). אך לא הידרה במונחים שלמדנו לאהוב.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לפרק:

להמשיך לקרוא ביקורת, "סוכני ש.י.ל.ד." עונה 5, פרק 15- עורו קומו

ביקורת, "על טבעי" עונה 13 פרק 16 – סקובי-נטורל

מי שקרא את הביקורות הקודמות שלי יודע שאני לא מחבב את העונה ה-13 של "על טבעי". עומס דמויות וקווי עלילה, כתיבה לא טובה, סתירות לוגיות לקאנון שביססו העונות הקודמות ומעט זלזול בצופים גרמו לי לא לרוץ לראות את פרקי העונה.

מתחילתה של העונה הנוכחית רצה לה שמועה, שהפכה לדיווח שהפך לעובדה, "על טבעי" הולכת לקבל פרק קרוסאובר עם סקובי דו שיהיה מצויר לחלוטין. אם יש משהו שניתן לקבוע לפי עברה של הסדרה הוא שצוות ההפקהיודע להרים את הפרקים המיוחדים האלו בצורה מושלמת, אציין מספר דוגמאות שקופצות לי לראש: "The French Mistake", “Fan Fiction”, “Mystery Spot”
ו-“The Real Ghostbusters” הם רק חלק מהדוגמאות לכך שפרק הסקובי דו, עם הפוטנציאל העצום הגלום בו, יכול להיות סיפור הצלחה ולהיכנס לפנתאון הפרקים הטובים ביותר של הסדרה.

המשך הקריאה כולל מעט ספוילרים לפרק:

להמשיך לקרוא ביקורת, "על טבעי" עונה 13 פרק 16 – סקובי-נטורל

ביקורת, "יחידת המתאבדים – הדרך לגיהינום" – רצופה בכוונות טובות

פלאשפוינט משנת 2013 היה סרט האנימציה האחרון של די.סי. שהיה טוב בעיניי. כל מה שהגיע אחריו ("ליגת הצדק-מלחמה", "כס אטלנטיס" ,"ליגת הצדק נגד הטיטאנים" ועוד) החווירו, אפילו נתפסו כבזבוז זמן. הבודדים שהצליחו לגרום לי למעט עניין היו "אלים ומפלצות" של ברוס טים (שהיה נהדר ואז הוא חטף טמטמת עם "בטמן והארלי קווין") ו"התקיפה על ארקאם" (שנעשה לפני שהיחידה קבלה סרט לייב, והיה מבוסס על סדרת משחקי המחשב). מעבר לזה, ראיתי נפילה נוספת של וורנר ודי.סי, ולא אהבתי את זה בכלל, במיוחד בהתחשב בעובדה שמדובר באותם צוותי ההפקה שהביאו לנו את סדרת המופת "ליגת הצדק הדור הבא" (אני עדיין מחכה לעונה 3…)

ואז הגיע הטריילר של "יחידת המתאבדים-הדרך לגהינום". עיצוב דמויות חלבי ומשעמם, עלילה שמרגישה קצת כמו זו של הסרט של אייר, וזהו בערך. שום דבר עם עניין או פואנטה. אבל, היה לי קצת זמן לשרוף, אז צפיתי בכל זאת. שוב אותם אנימטורים ואותו במאי שמביים את כל שאר סרטי "היקום המצוייר של די.סי." (תבעתי כרגע מושג?) אבל! (וזה אבל גדול) משהו כאן היה שונה. משהו שעד עכשיו, שבוע אחרי צפייה בזמן כתיבת ביקורת זו, עדיין לא ברור לי.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "יחידת המתאבדים – הדרך לגיהינום" – רצופה בכוונות טובות

ביקורת, "קריפטון", עונה 1, פרקים 1+2 – משחקי הכס בגלימת גיבורי על

היחסים שלי עם דיוויד ס. גוייר ככותב הם דוגמא נפלאה ליחסי אהבה-שנאה. על כל יצירת מופת של כתיבה כמו "עיר אפלה", קיבלנו ממנו איזה המשכון עלום לזוועתוני האימה של "אדון הבובות". על כל "בלייד" וסאגת האביר האפל, קיבלנו את "ג'אמפר" ועל כל סדרה נפלאה כמו "קונסטנטין" או "פלאש-פורוורד" המשובחת (אך נגדעה בדמי ימיה), קיבלנו את ההמשך הנוראי לגוסט ריידר וגם, רחמנא לצלן, את "איש הפלדה".

כך שניתן לומר בוודאות שעולם הקומיקס אינו זר לגוייר וגם שעל כל הצלחה שלו יש נפילה קשה. אפשר להשוות זאת גם לערוץ SyFy שבארסנל שלו ישנן סדרות מד"ב נהדרות כמו "סטארגייט" שעברה מרשת הכבלים Showtime לשם ושאר נגזרותיה, דפאיינס, גאלאקטיקה, פארסקייפ, ולאחרונה Happy! ו- Expanse המשובחת. בעוד שבעשור האחרון הכיוון שלהן קצת התבלבל ונזנח לטובת תוכניות ריאליטי מטופשות והאבקות, לאחרונה אנו רואים ניסיון לחזור לכיוון המקורי לשמו הוקם הערוץ.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לפרקים 1+2:

להמשיך לקרוא ביקורת, "קריפטון", עונה 1, פרקים 1+2 – משחקי הכס בגלימת גיבורי על