שרלין האריס, הסופרת שכתבה את סדרת הספרים “תעלומת הערפדים הדרומיים”, ששלושת הספרים הראשונים בה תורגמו לעברית וגם היוותה בסיס לסדרת הערפדים הנחשבת של HBO, “דם אמיתי” כתבה סדרה על-טבעית נוספת הנקראת “חצות, טקסס” שהיוותה מקור השראה לסדרת טלוויזיה חדשה בעלת אותו השם.

בדומה ל”דם אמיתי”, גם שם תוכלו למצוא שלל יצורים על-טבעיים (ערפדים, מכשפות, שדים, מלאכים נופלים, איש-נמר (כמו איש זאב), מדיום, רוחות רפאים הם רק חלק מהמגוון של אנשי המקום) שחיים להם (בשלום?) בעיירה קטנטנה ושקטה, מידנייט, אשר בטקסס. כמקובל בספרים האלה, לכל התושבים יש עבר (מורכב), סודות (שיהוו לא מעט טוויסטים עלילתיים), אופי ססגוני ואפר להגיד שחלק גדול מהם הם מגנט לאסונות, צרות ומוות.

הסיפור מתחיל עם מנפרד ברנרדו (פרנסואה ארנו, “הבורג’ס”, “בליינדספוט”), מדיום צעיר, בעל כוחות אמיתיים לראות ולתקשר עם רוחות ויצורים מהעולם הבא, שבורח מעברו. בעצת סבתו (המתה) זילדה, איתה הוא יכול לתקשר בחופשיות, הוא נוסע לעיירה מידנייט בטקסס שם הוא יהיה “בטוח”.

מידנייט היא עיירה קטנה, מרוחקת וחצי נטושה, שהפכה למקלט ליצורים על טבעיים המעונינים לחיות בשקט ובשלום הרחק מעיניו החטטניות של העולם החיצון מבלי להסתיר את היכולות שלהם. כבר מהפרק הראשון אנו מגלים שהעיירה יושבת על קו התפר שבין העולם שלנו למימד גיהנום (בדומה ל”פי השאול” מהסדרה “באפי קוטלת הערפדים) אשר מושך אליה שדים, מפלצות ושלל יצורים לא רצויים.

כמו כל סדרה על-טבעית אנחנו מקבלים שלל דמויות מגוונות וצבעוניות שקל מאוד להתחבר אליהן כמו לאמיואל “לם” ברידג’ר (פיטר מנסה, “ספרטקוס”, “סליפי הולו”) ערפד מסתורי שבמקום למצוץ דם הוא שואב אנרגיות ורגשות, פיג’י קאוונה (פריסה פריץ-הנלי, שגילמה את ריבה קונורס ב”ג’סיקה ג’ונס ו”לוק קייג”) מכשפה ידידותית בעלת אישיות מוזרה אך כובשת שבבעלותה חנות קסמים ומשתלה, הכומר השקט, אמיליו שיאן, בעל צד מסתורי שיוצא בזמן ירח מלא (ולא, זה לא מה שאתם חושבים). ג’ו סטרונג (ג’ייסון לואיס), מלאך נופל עם יכולות נבואויות ובן זוגו צ’ואי סטרונג (ברנרדו סרסינו) המנהלים עסק של קעקועים וסלון ציפורניים.

בסדרה יש מקום גם לכמה בני אנוש שחיים לצד היצורים העל טבעיים. אוליביה (אריאל קבל) רוצחת שכירה בעלת יכולות לחימה מרשימות ומראה שיכול להרוג, בובו וינטרופ (דילן ברוס, “אורפן בלאק”), החבר הכי טוב של פיג’י שמנהל את חנות העתיקות וגם לו, איך לא, עבר מסתורי משל עצמו, קריק לאבל (שרה רומאס, “הורים במשרה מלאה”) מלצרית/קופאית בסגנון “הנערה מהבית השכן” שמפרנסת את אביה האלכוהליסט ואחיה המתבגר והופכת למושא האהבה של מנפרד.

הם ועוד דמויות מזדמנות צריכים להתמודד עם עליה מטרידה במקרי רצח מסתוריים, כנופיית אופנוענים נאצים שמחפשים צרות, שדים ורוחות המנסים לפגוע בתושבים, עבר שרודף… בערך את כל הדמויות וכל זה בזמן שהם מנהלים מערכות יחסים מורכבות ומנסים למנוע את האפוקליפסה.

לאחר צפייה בעונה הראשונה, שכללה בסך הכל 10 פרקים, קשה לגבש דיעה חד משמעתי לגבי טיב הסדרה כיוון שהעונה, הציגה סיפור עם התחלה, אמצע וסוף שהרגישו מזורזים מדי. בזמן שאתם עדיין מנסים להחליט אם אתם אוהבים את מה שאתם רואים או לא, אם אתם מתחברים לדמויות ולסיפור האישי של כל אחת מהן, העונה הסתיימה.

יש שיגידו שהגישה החצי אפויה הזאת מספיקה כדי לגרום לכם לא לתת צ’אנס לסדרה אבל אני דווקא ממליצה אחרת. הדמויות לבדן הן תמריץ נהדר, כיוון שמאוד מהר קל להתחבר אליהן ורמת המשחק של השחקנים היא גבוהה בהרבה מהמצופה מחבורה של שמות לא מפורסמים (יחסית). האפקטים לא רעים ונראה שיש תקציב מאחורי ההפקה והקהל הגיב בצורה דיי חיובית לעונה הקצרצרה.

בעוד שבעת כתיבת שורות אלו עדיין לא הוכרז באופן רשמי כי הסדרה תזכה לעונה שנייה, בהחלט כדאי לבדוק את העונה הראשונה. פוטנציאל בהחלט יש שם.