ארכיון הקטגוריה: קולנוע

ביקורת, "הג'וקר: טירוף בשניים" – ליצן קטן שלי אולי תשיר ותרקוד איתי?

כשיצא "הג'וקר", אי שם בפרהיסטוריה שלפני 5 שנים, הסרט היה אתגר לצופים שציפו לעוד סרט קומיקס וקיבלו במקום דרמת פשע פסיכולוגית המתכתבת עם הקולנוע האמריקאי פורץ הדרך של שנות השבעים. לכאורה, ללא סיוע של גיבור על אמיתי, לא היה סיכוי לסרט כזה להצליח, אבל בתקציב צנוע יחסית, "הג'וקר" הפך למגה הצלחה שהכניס פי 20 מתקציבו בקופות.

עתה מגיע חלק ההמשך בעלילות הליצן הפסיכוטי, "ג'וקר: טירוף בשניים" עם חיזוק לחואקין פניקס כג'וקר בדמות ליידי גאגא כהארלי קווינזל, אהובת ליבו של הג'וקר מהקומיקס. נראה כי הבמאי והכותב טוד פיליפס החליט לאתגר עוד יותר את הצופים – כבר בשלבי הפקה מוקדמים הוכרז כי הסרט יהיה לא פחות ממחזמר, שיציג את הדמויות המוכרות שרות ורוקדות.

להמשיך לקרוא ביקורת, "הג'וקר: טירוף בשניים" – ליצן קטן שלי אולי תשיר ותרקוד איתי?

ביקורת, "רצח ממבט ראשון" – פוגע במטרה

הטרנד הדי מרגיז העכשווי שמגיע מהוליווד בחודשים האחרונים עבור כל מיני סרטים שנופלים תחת ההגדרה "מותחן", הוא להכתיר בערך כל סרט שני בתור "המותחן הכי מפתיע של השנה"- זה קרה ב"לונגלגס" (שלא בצדק לטעמי) וגם ב"צאי מזה" ואני בטוח ששכחתי כמה אחרים. עבורי, כאחד שצפה באיזה מותחן או שניים בימי חייו, כותרת כזו היא כמובן הזמנה פתוחה לנחש את ההפתעה, או הטוויסט היישר על ההתחלה ולפחות במקרה של אלה שהזכרתי – זה לא היה קשה במיוחד.

על כן, כאשר הוזמנתי לצפות במותחן האימה החדש "רצח ממבט ראשון" (במקור "Strange Darling") וכבר על הפוסטר נכתבו מילים כמו "מפתיע" וגם "בלי ספוילרים" – הגעתי כבר דרוך להתאכזב.

להמשיך לקרוא ביקורת, "רצח ממבט ראשון" – פוגע במטרה

ביקורת, "הנוסע השמיני רומולוס" – בחלל, אף אחד לא יוכל לשמוע אותך מוחא כפיים

כאשר הוכרז לפני כשנתיים כי סרט חדש בסדרת "הנוסע השמיני" נמצא בהפקה, לחלוטין לא הייתי מופתע, כי הרי בהוליווד אי אפשר להניח למותג להתפגר בשקט, אבל מבחינת הציפיות שלי? ובכן, הן לא היו בשמיים.

מאז הולדתה ב-1979, סבלה הסדרה מחוסר אחידות מובהק:
הסרט המקורי של רידלי סקוט נחשב לאבן דרך בשילוב שבין מד"ב לאימה והאסטתיות הקולנועית שלו ממשיכה להשפיע על יוצרים עד היום, Aliens שביים ג'יימס קמרון (שבעברית זכה לכינוי "שובו של הנוסע השמיני") כמעט עשור אחרי נחשב לאחד מטובי סרטי ההמשך של כל הזמנים (ולא אכנס עכשיו לוויכוח "האם הוא מתעלה על המקור") ואחריו הגיעו החלק השלישי הקודר והמתוסבך שביים דיוויד פינצ'ר (שלבסוף גם התנער ממנו), ולקראת סוף המילניום צץ ה"התחייה" שהיה בעיקר חגיגה של קאמפיות וביזאריות שיצר הבמאי הצרפתי ז'אן פייר-ז'אנה.

להמשיך לקרוא ביקורת, "הנוסע השמיני רומולוס" – בחלל, אף אחד לא יוכל לשמוע אותך מוחא כפיים

ביקורת, "דדפול & וולברין" – חומוס פול עם הרבה ביצה

אין שום ספק שיש אדם אחד שאחראי לכך ש"דדפול" הפך למותג קולנועי לגיטימי והקפיץ דמות איזוטרית יחסית מהקומיקס למעמד של אייקון בתרבות הפופולרית – לאדם הזה קוראים רייאן ריינולדס.
האהבה שלו לדמות והשתדלנות העיקשת שלו להביא את דדפול לקדמת הבמה, הפכה גם אותו מכוכב זניח למדי בקומדיות רומנטיות וסרטי אינדי לשחקן מבוקש ומצליח שמשתתף בסרטים עתירי תקציב.
פחות מעשור אחרי ששני סרטי "דדפול" הצליחו הרבה מעבר למשוער לסרטים בעלי דירוג R, ריינולדס ובן דמותו שכיר החרב ניצבו בפני דילמה רצינית – אולפני "פוקס" שהחזיקו בזכויות על כל דמויות המוטאנטים נרכשו ע"י תאגיד דיסני, ועתה גם הוא אמור להתנהג לפי הכללים של "סרט לכל המשפחה".
אז בדיוק כאן הוכיח ריינולדס שיש לו מספיק כוח כדי לכופף גם את החליפות של "תאגיד העכבר", יחד עם הבוס החדש קווין פייגי, ראש אולפני "מארוול".

להמשיך לקרוא ביקורת, "דדפול & וולברין" – חומוס פול עם הרבה ביצה

רגל פה, רגל שם – ביקורת על מותחן האימה "לונגלגס"

פתגם ידוע מספר משלי טוען ש"דַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא", רוצה לומר שלאדם חכם די ברמז קטן כדי להבין עניין ואין צורך באמירת דברים מפורשים.
בימים אלו מגיע למחוזותינו המותחן המדובר "לונגלגס" ("Longlegs") כשהוא נישא על גלי הייפ מטורפים, וכבר הוגדר במקומות מסוימים כיורש ראוי ל"שתיקת הכבשים" ועוד ועוד סופרלטיבים.

להמשיך לקרוא רגל פה, רגל שם – ביקורת על מותחן האימה "לונגלגס"