ארכיון תגיות: ג'יימס קמרון

ביקורת, "הנוסע השמיני רומולוס" – בחלל, אף אחד לא יוכל לשמוע אותך מוחא כפיים

כאשר הוכרז לפני כשנתיים כי סרט חדש בסדרת "הנוסע השמיני" נמצא בהפקה, לחלוטין לא הייתי מופתע, כי הרי בהוליווד אי אפשר להניח למותג להתפגר בשקט, אבל מבחינת הציפיות שלי? ובכן, הן לא היו בשמיים.

מאז הולדתה ב-1979, סבלה הסדרה מחוסר אחידות מובהק:
הסרט המקורי של רידלי סקוט נחשב לאבן דרך בשילוב שבין מד"ב לאימה והאסטתיות הקולנועית שלו ממשיכה להשפיע על יוצרים עד היום, Aliens שביים ג'יימס קמרון (שבעברית זכה לכינוי "שובו של הנוסע השמיני") כמעט עשור אחרי נחשב לאחד מטובי סרטי ההמשך של כל הזמנים (ולא אכנס עכשיו לוויכוח "האם הוא מתעלה על המקור") ואחריו הגיעו החלק השלישי הקודר והמתוסבך שביים דיוויד פינצ'ר (שלבסוף גם התנער ממנו), ולקראת סוף המילניום צץ ה"התחייה" שהיה בעיקר חגיגה של קאמפיות וביזאריות שיצר הבמאי הצרפתי ז'אן פייר-ז'אנה.

להמשיך לקרוא ביקורת, "הנוסע השמיני רומולוס" – בחלל, אף אחד לא יוכל לשמוע אותך מוחא כפיים

לקחת נשימה עמוקה – ביקורת על "אווטאר: דרכם של המים"

בואו נתחיל מהברור מאליו – בדיוק כמו "אוואטר" המקורי, ההוא שיצא ב-2009, "אווטאר: דרכם של המים" לא נראה כמו שום סרט אחר שראיתם עד עכשיו.
תשכחו מהאפקטים הממוחשבים של יקום מארוול, קרבות החלל של סרטי "מלחמת הכוכבים", מעולם הדינוזאורים של שפילברג או כל משהו אחר שקיים כרגע – ג'יימס קמרון וחברת Wētā FX הניו זילנדית (לשעבר "ווטה דיגיטל" שהוקמה ע"י פיטר ג'קסון) יצרו עולם ממוחשב שנמצא 90000 רמות מעבר לכל השאר.
במהלך הסרט מה שרץ על המסך מרגיש כאילו אתה צופה בסרט תעודה היפר ריאליסטי בערוץ נשיונל גאוגרפיק HD, תוך כדי שלקחת סמים. קשים.
במחשבה שניה, יש מצב שקמרון הטיס את הצוות לכוכב אחר וצילם שם…

להמשיך לקרוא לקחת נשימה עמוקה – ביקורת על "אווטאר: דרכם של המים"

ביקורת, "שליחות קטלנית: גורל אפל" – לחץ כאן לאתחול    

נתחיל הפעם דווקא מהסוף – "גורל אפל" הוא כנראה ההמשך המוצלח ביותר של מותג "שליחות קטלנית" מאז החלק השני המפורסם "שליחות קטלנית יום הדין" משנת 1991, אשר לקוראי הדף אין צורך להזכיר כמה אני אוהב אותו. מצד שני, זאת לא חוכמה כזו גדולה, מהחלק השלישי והלאה, המותג עבר שלל ידיים, שאף אחד מהן לא הצליחה להשאיר עליו חותם, אלא רק לחרב את מה שהיה. הדבר נכון כפליים לגב פיסת האשפה מלפני 4 שנים בשם "ג'נסיס". אחריה היה אפשר רק לעלות.

אז מה טוב ב"גורל אפל"? ובכן, הוא מספק את הטוויסט הכי טוב כבר ב 5 דקות הראשונות לתוך הסרט. אני מאמין שלא היה צופה אחד באולם שנשאר אדיש. כמו כן, חברי "איגוד השחקנים הקשישים" של הוליווד, דהיינו ארנולד שוורצנגר ולינדה המילטון, עושים כאן עבודה מצוינת וקאמבק מרשים (במקרה של המילטון לפחות). ארני מוכיח שוב שאין לכריזמה ולקוליות שלו תחליף אמיתי והוא לוקח בנינוחות מדהימה את תפקיד של "זקן השבט", בעוד שהמילטון מוכיחה שגם בגילה היא יכולה להיות חתיכת Bad Ass.

המשך הקריאה כולל מספר ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "שליחות קטלנית: גורל אפל" – לחץ כאן לאתחול    

טריילר חדש ל"שליחות קטלנית: גורל אפל"

יש אנשים שלא מסוגלים להשאיר את העבר בעבר וחייבים כל כמה שנים לחזור אליו בניסיון (לא מאוד מוצלח נכון להיום) להחיות אותו. אותם אנשים נקראים מפיקים ואנשי החליפות של הוליווד. סדרת סרטי "שליחות קטלנית" החלה אי שם באמצע שנות השמונים עם הסרט הראשון שביים ג'יימס קמרון. הסרט השני, "שליחות קטלנית יום הדין" שיצא בתחילת שנות התשעים נחשב עד היום כאחד ההמשכונים הטובים בכל הזמנים וגם לאחד מסרטי המד"ב הטובים שנעשו אי פעם. אולם מאז, סדרת הסרטים, שהפכה את ג'יימס קמרון ואת ארנולד שווארצנגר לאגדות הוליוודיות חיות, לא הצליחה להתרומם מעבר לרמת סרט אקשן סתמי ובחלק מהמקרים לא מוצלח. "שליחות קטלנית 3" היה די מגוחך, אחריו הגיע "שליחות קטלנית: התעוררות" שהדבר היחיד שזוכרים ממנו הוא את התפרצויות הזעם של כריסטיאן בייל. הסרט האחרון בסדרת הסרטים היה ב-2015, "שליחות קטלנית: ג'נסיס", שהיה סביר כסרט אקשן, אבל חלש מאוד בהתחשב במקורות שלו. בין לבין זכינו לסדרת טלוויזיה (שדווקא הייתה לא רעה) שבוטלה אחרי שתי עונות.

כעת החליט ג'יימס קמרון שהוא רוצה לחזור לפרנצ'ייז הזה, לראשונה מאז "יום הדין", אבל רק כמפיק וכתסריטאי ולא כבמאי. בכס הבימוי הוא הושיב את טים מילר, מי שהביא לנו את "דדפול" הראשון והודיע לכל העולם שהוא מתכוון להתעלם מהסרטים שנעשו אחרי "שליחות קטלנית יום הדין" וכי עלילת הסרט החדש תתרחש 27 שנים לאחר אירועי "יום הדין". כדי לבסס את הטענה הזו, מחזיר קמרון למסך את שרה קונור (לינדה המילטון הנפלאה) ואת אדוארד פורלונג, שמגלם את בנה, ג'ון קונור. פורלונג התגלה ב"יום הדין" שהיה תפקיד הבכורה שלו בקולנוע. לצערנו הרב, הקריירה של פורלונג לא הצליחה להתרומם, ולאחר כמה ניסיונות וסרטים מעניינים שעשה בשנות התשעים (בהם "אמריקה X", "אודסה הקטנה" ו"פקר") הוא נאלץ להסתפק בתפקידים בסרטים סוג ז' (במקרה הטוב). מעניין לראות אותו חוזר לסדרת הסרטים שהפכה אותו לשם דבר. הסרט התחדש בטריילר:

להמשיך לקרוא טריילר חדש ל"שליחות קטלנית: גורל אפל"

ביקורת, "אליטה: מלאך קרב" – מלאכים נופלים

אפתח בשני וידויים:
1. בניגוד מוחלט לצפייה בעיבוד האמריקאי (הנוראי) ל"הרוח במעטפת", לא יצא לי לקרוא את המנגה של יוקיטו קישירו  או לצפות באנימה היפנית של "אליטה: מלאך קרב" לפני שצפיתי בסרט עצמו. לכן, לא תראו פה השוואות למקור, אם כי מהמעט שכן נחשפתי אליו, יש דמיון שטחי לפחות.

  1. אני חושב שרוברט רוריגז הוא במאי איום ונורא. כן, הנה אמרתי את זה. אולי הוא היה כיפי וסבבה בתחילת הקריירה שלו, אי שם בימי "מריאצ'י" בואכה "דספרדו", אבל לא הצלחתי להינות מאף סרט שלו מאז, אפילו לא מסרטים שכולם אוהבים כמו "Dusk till Dawn" או "עיר החטאים" שהיה לטעמי לא יותר מניסוי אסתטי ארוך מדי ביכולות של מסך ירוק. מעל לכל, רודריגז בעיני הוא במאי מאוד מאוד ילדותי, שלא מצליח ליצוק שום תוכן ממשי לתסריטים השטחיים והבנליים שלו.

המשך הקריאה כוללת ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "אליטה: מלאך קרב" – מלאכים נופלים