ביקורת, "משפחת וילובי" – צבעוני, מרהיב, מלא דמיון ו… אכזרי

לא מכבר עלה לשרות הסטרימינג "נטפליקס" סרט האנימציה המבהיר והמבריק, "משפחת וילובי", המבוסס על הספר באותו השם מאת לויס לורי (הוצאה עברית: טל-מאי וידיעות ספרים, תרגום : מאירה פירון).

למרות שההמלצה הרשמית היא לילדים מעל גיל 7 ולמרות שהסרט מדובב לעברית בצורה טובה ומרשימה, ההמלצה הרשמית שלנו לפחות היא, להפוך את הצפייה לחוויה משפחתית ואחר כך לדבר על מהות ההורים, תפקיד הילדים במשפחה ותפקיד ההורים. פעילות מושלמת לתקופת הקורונה.

המשך הקריאה כוללת ספוילרים לסרט:

הסרט מצטרף לסוג היצירות הציניות שאינן מקדשות את המשפחה כמקום אוהב וחם ואת עולם המבוגרים כעולם שאמור לעטוף באהבה, להדריך ולהעניק את כל הכלים האפשריים לדור הבא להצליח, או לפחות… להרגיש שהם חשובים… למישהו (תחשבו "לימוני סניקט" על סטרואידים).

הסרט נפתח במונולוג של המספר, החתול (בקולו של ריקי ג'רוויס, שעושה עבודה נהדרת ומצליח להיות ציני מצד אחד, מסתורי מצד שני, ומאוד "חתולי" מצד שלישי): "אם אתם אוהבים סיפורים על משפחות שנשארות יחד, ועל בני משפחה שאהבו זה את זה בכל הקשיים, וחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה… זה לא הסרט בשבילכם, בסדר"?

The Willoughbys 10

ואכן, כבר בדקות הראשונות של הסרט אנחנו מבינים שלפנינו משפחה עם הורים מהגיהנום, כאלה שכל כך אוהבים אחד את השני עד שלא נשאר להם מקום להעניק אהבה לשום יצור חי אחר. כאשר הבן הבכור, טים, נולד, אביו (בקולו של מרטין שורט) מאשים אותו שהוא העליב את אמו בכך שנולד. זוג הורים שכל מה שהם ידעו להעניק לילד, זה את שמו. ועוד שלושה אחים, שאת ארבעתם הם הזניחו באותה מידה.

טים (בקולו של וויל פורטה, "האיש האחרון בעולם") הוא הגיבור של הסרט המרהיב והמאוד צבעוני הזה. הוא יעשה הכל כדי לנסות לזכות באהבתם או לפחות באישורם של הוריו. גם כאשר הם לא יתנו לו אוכל, או יזרקו אותו לחדר הפחם כי התנהג לא לרוחם. טים יעבור מסע רגשי די גדול, ממקום שבו הוא לא סומך לרגע על עולם המבוגרים (באשר הם), ממקום שהוא מקווה להרגיש חלק מהמשפחה אליה הוא שייך, ועד לשחרור החלום, והידיעה כי משפחה יכולים לייצר, במידה והמשפחה הביולוגית שלך היא לא בדיוק תומכת.

The Willoughbys02

כאשר הילדים מנסים להכניס תינוקת חדשה למשפחה, שאולי תזיז את גלגלי הרגש של ההורים (לא משנה כרגע איך התינוקת הגיעה אליהם) ונכשלים, הם נאלצים למסור אותה. כמו בכל סיפור אגדה, הם לוקחים את התינוקת אל מעבר לקשת שבענן, במקרה שלנו, הקשת מתחילה במפעל לממתקים של קומנדור מלנוף (בקולו של טרי קרוז, "ברוקלין 9-9").

אחרי שהם מבינים שאהבה הם לא יקבלו, ומשפחה אמיתית מבחינתם היא באמת חלומות באספמיה, הצעד ה"מתבקש" הבא הוא… להיפטר מההורים. ככה, כאשר יהיו יתומים, אולי יתנו להם הורים אחרים, טובים יותר (כי ביננו, יותר גרוע לא יכול להיות). וכך, רוקחים ארבעת האחים מזימה, לשלוח את הוריהם לטיול מסביב לעולם, שבו, כמובן, אסור להביא ילדים, ושבמהלכו, בתקווה, ההורים ימצאו את מותם בצורה נוראית זו או אחרת, לתבוע בזרם לבה, לקפוא למוות, להאכל על ידי קניבלים ועוד. כאשר ההורים נוסעים (כי הם יקפצו על כל הזדמנות להתרחק מהילדים) מגיעה אומנת חביבה, שגם שרה (בקולה של מאיה רודולף).

The Willoughbys 01

לא ארחיב יותר מדי על המשך העלילה, כדי לא להרוס, אם כי, קשה להגיד שיש בתסריט טוויסטים מעניינים מדי, וזו אחת החולשות של הסרט. כמה שהוא מרהיב, ואפילו מלא דמיון ושלא לדבר צבעוני, התסריט עצמו מפחד לגעת ברגש אמיתי, ומרגיש מחויב לזרוק בדיחות בקצב די מטורף, גם אם הן בדיחות רשעיות ועוקצניות, העיקר… שחס וחלילה הצופים לא ייאלצו להפעיל רגש אמיתי במהלך הצפייה.

את הפספוס האדיר ניתן לראות במספר רגעים קטנטנים, המפוזרים במהלך הסרט, שבהם הבמאים, בראשותו של כריס פרן שביים גם את "גשם של פלאפל 2", מעניקים לנו הצצה למה שיכול היה להיות. אחת הדוגמאות היא סצינה קצרה שמתרחשת באוטובוס, בה טים טועם לראשונה חטיף שוקולד. הוא אפילו לא יודע איך אוכלים חטיף שכזה ומתחיל בליקוק חתולי משהו, רק אחרי שהוא חולק את החטיף עם האומנת הוא מבין מה הוא צריך לעשות. אחרי שהוא מסיים את החטיף, הוא שומר את העטיפה בתוך כובע הפלדה שלו (כובע חייל ממלחמת העולם הראשונה שהוא סוחב איתו לכל מקום).

The Willoughbys 07

כן, טים הוא חייל, חייל של משפחת וילובי, חייל שהחיים הגישו לו מלחמה יומיומית על קיומו, הפיסי והרגשי. חייל שיודע שלרגשות אין מקום, אבל כאשר הוא מצליח לגלות אותן אט אט, וכאשר הוא מצליח להחזיר אמון במין האנושי, ובעיקר במבוגרים, הוא מבין שהוא לחם מלחמה בתחנות רוח, ובעצם, לחם בעצמו. שלושת האחים האחרים, לא עוברים קשת רגשית והם נמצאים בעיקר כדי להאיר על הקשת של טים האבוד שמנסה כל דרך למצוא את עצמו, משפחתו ובעיקר, את החום שהוא כל כך צריך.

הסרט גם ממקם את המשפחה כמשפחה שמנותקת לחלוטין מהחיים האמתיים. אין להם טלוויזיה או, חס וחלילה, אינטרנט, הם לא עוזבים את הבית בכלל, וכל מה שההורים עושים כל הזמן, זה להיות ביחד, בעוד האישה אובססיבית לסריגה (בקולה של ג'יין קרקובסקי, "רוק 30", "קימי שמידט") והילדים… נשארים זנוחים בחדריהם.

The Willoughbys 05

כאמור, הצד הוויזואלי הוא חוזקו של הסרט, וזו חוזקה שמשאירה את הצופה אל מול המסך את כל 92 הדקות, גם אם הסיפור לא מספיק חזק. הצבעוניות, העיצוב המאוד מיוחד של הדמויות והנופים בהם ממוקם הסיפור, סצינות מלאות דמיון וקצב די מטורף של אירועים הופכים את הסרט לממתק לעיניים.

מחצית השעה הראשונה של הסרט נהדרת, ברורה מאוד מבחינת העלילה והדרמה, אולם, מהר מאוד הסרט מתפזר. ישנו חוסר איזון במינון של הסצינות, חלקן ארוכות מדי, תזזיות מדי וכאלה שאינן קשורות ישירות לסיפור. חוסר האיזון הזה, למשל בסצינת מכירת הבית או בסצינת שחרורו של טים מידי שרותי הרווחה, פוגמים בהנאה ובזרימה הכוללת של הסרט.

The Willoughbys 03

בסופו של דבר, "משפחת וילובי" הוא סרט מרהיב, מצחיק ומלא דמיון. הצד הוויזואלי המאוד ייחודי שלו, מדמה אנימציה ממוחשבת כאנימציית סטופ מושן, התנועות של הדמויות אינן חלקות ולעתים נראה כאילו פספסנו כמה פריימים, אבל זה בהחלט מוסיף לאווירה. מבחינה ויזואלית, הסרט הזה מקבל ציון מושלם, 10. מבחינת המסרים, קצת פחות.

הפכו את הצפייה לחוויה משפחתית, ראו את הסרט עם הילדים, בגרסתו המקורית או בדיבוב לעברית ואחר כך, או אפילו במהלכו, דברו עם הילדים, שתפו אותם במחשבות שלכם ותנו להם להביע את עצמם.

ציון סופי: 4 (בעיקר בגלל הצד הוויזואלי)
ratings-film-4

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s