מיליוני א.נשים בסביבות גיל 40 הריעו מאושר בדקות האחרונות אחרי שחרור מפתיע של הטריילר הכל כך מצופה ל"אקס-מן 97' – ההמשך הכה מצופה לסדרה המצוירת משנות ה-90.
להמשיך לקרוא אקס-מן 97' – טריילר ראשון לסדרת הטלוויזיה המצופה
ארכיון הקטגוריה: טלוויזיה
חדה כמו סכין -ביקורת על העונה הראשונה של "סמוראית כחולת עין" (Blue eye Samurai)
אתחיל עם ציטוט מפוסט שכתבתי בפייסבוק שלי אחרי שראיתי רק 2 פרקים מהסדרה – "זו כבר עובדה מוגמרת שנטפליקס הפכה בשנים האחרונות למוקד ייצור המוני של אשפה, במקום למצב את עצמה כתו תקן של איכות כמו בשנים הראשונות שבהן הפיקה תוכן עצמאי. אבל, מדי פעם מצליח משהו לשבור את הסטטיסטיקה הגרועה שלהם, כמו הסדרה החדשה "Blue eye Samurai". לטעמי, מדובר בצפיית חובה ובאחד הדברים הכי יפים ויזואלית שיצאו באנימציה מאז "Samurai Jack" ואולי בכלל".
להמשיך לקרוא חדה כמו סכין -ביקורת על העונה הראשונה של "סמוראית כחולת עין" (Blue eye Samurai)
ביקורת: "וואן פיס", עונה 1 – האוצר האבוד של נטפליקס
הייתי בערך בן 14 כשהגיעה לארץ סדרת האנימה המפורסמת "וואן פיס" העוסקת בפיראטים. בעוד שבארץ החשיפה ההמונית לאנימציה יפנית החלה באמצע שנות ה2000, הסדרה עצמה החלה לרוץ במקביל למנגה שלה ב1999. פרי מוחו של של איצ'ירו אודה, הסדרה (שמונה עד היום יותר מ1000 פרקים) מגוללת את סיפורו של הנער לופי היוצא למסע להפוך למלך שודדי הים ולמצוא את האוצר האבוד של המלך הקודם, אוצר המכונה ה"וואן פיס" אוצר בחתיכה אחת.
לאורך מסעותיו הוא מגייס צוות חברים נאמן ומגוון, נלחם בשודדי ים אחרים הזויים ומופרעים ובשלל דמויות צבעוניות בדרכים ביזאריות להפליא. במשך יותר מ20 שנה הסדרה שאבה קהל מעריצים אדיר ויצרה בעזרת מגוון הדמויות שלה הזדהות רבה בקרב מעריצים. אי שם בשנת 2018, עלה הרעיון לחגוג את חגיגות ה20 בצורת העיבוד ללייב אקשן, אך החשש היה שהסדרה תסבול משוק תרבותי כפי שקרה עם עיבודים קודמים של אנימציה יפנית, הנוטה לאקטים הזויים וביזארים עם צרחות וצבעים. הפיתרון המושלם לבעיה הזו היה לתת ליוצר המקורי את שרביט ההפקה, וכך החל סנסיי אודה, יחד עם האנשים הטובים בנטפליקס, לעבד את הבייבי שלו, לגרסא אמריקנית- ומדובר בלא פחות מהצלחה אדירה!
להמשיך לקרוא ביקורת: "וואן פיס", עונה 1 – האוצר האבוד של נטפליקס
ג'ייסון דייוויד פרנק (טומי "הריינג'ר הירוק") מת בגיל 49
ילדי שנות ה90 חוטפים מכה נוספת עם ההודעה המזעזעת על מותו בטרם עת של השחקן והמתאבק ג'ייסון דייוויד פרנק, המוכר כטומי אוליבר, הפאוור ריינג'ר האגדי.
כאשר הסדרה והמותג הושקו ב1993, פרנק גילם תפקיד שלא חשב שיהפוך להיות חלק עצום בחייו, וכמעט בלתי נפרד. במשך 30 השנים בהם רצה הסדרה על המסך, עם צוותים שונים ותחת אולפנים וצוותי הפקה שונים, פרנק חזר לגלם את דמותו של טומי, שהחל מהריינגר הירוק של החבורה (שנוצר, בדומה לדרדסית, כאויב מסתנן), ומאז החליף תלבושות, צבעים ואימץ את אומנויות הלחימה גם להמשך חייו כמתאבק MMA מקצועי ומדריך ילדים ונוער בתחום.
להמשיך לקרוא ג'ייסון דייוויד פרנק (טומי "הריינג'ר הירוק") מת בגיל 49
עדיין ללא מילים – ביקורת מסכמת לעונה 2 של "Primal"
טל מיכלס חזר לביקור בפרהיסטוריה עם "חנית" ו"ניב" בעונה שנייה "פריימל"(Primal) – המגנום אופוס של המאסטרו הגאון גנאדי טרטקובסקי – שמצליח לעלות על כל הטוב הפאר וההדר של העונה הראשונה.
אם קראתם את הביקורת שלי על העונה הראשונה של Primal אי שם ב2019, הבנתם שעפתי על הסדרה הזו כפי שלא עפתי על סדרת אנימציה (לפחות מאז שנות האלפיים המוקדמות או אפילו קודם לכן…)
מתברר שלא הייתי היחיד שאהב את הסדרה מאחר והעונה הראשונה שלה (שחולקה לשניים ובאמצע שנה שלמה של המתנה) שכן היא קטפה לא מעט פרסים, כולל "אמי" אחד או שניים בתחום האנימציה. הפשטות של הסיפור יחד עם החזרה לאנימציה מסורתית שכמעט נכחדה מן העולם, ועוד שימוש כל כך נבון במיזנסצנה, תאורה, צבע וזוויות, העניקו ל-primal איכויות שלא חשבתי שאראה בסדרת טלוויזיה יותר בחיי (וגם העובדה שמדובר בדינוזאורים עזרה קצת). כבר אז כיניתי את הסדרה בתור גאונות טהורה.
להמשיך לקרוא עדיין ללא מילים – ביקורת מסכמת לעונה 2 של "Primal"