ביקורת, "הטורף: רוצח הרוצחים" – מסע ציד מוצלח

דן טרכטנברג ממשיך לשחק עם צעצועים משנות ה80.
תנו לו. הוא בעשייה חיובית.

לא הרבה אנשים זוכרים את זה, אבל "הטורף" התחיל בתור פרודיה: הרעיון היה "רוקי נגד חייזרים", כחלק מהמחשבה נגד מי עוד יכול סילבסטר סטלון להתמודד בקרב, לאחר שכל איום ריאלי כבר בוצע בסדרת סרטי האגרוף. כאשר הבדיחה הפכה לתסריט מלא והתסריט הפך לסרט – מי שהיה מתחת לתחפושת של הטורף היה שחקן מתחיל בשם ז'אן קלוד ואן דאם. לא הוא ולא הדגם הראשוני של התחפושת שרדו לזמן רב. בזכות אולפן האפקטים של סטן ווינסטון ושחקן אחד ממש עצום בשם קווין פיטר הול קיבלנו את "הטורף" -אחת ממפלצות הסלאשרים הגדולות בכל הזמנים, האיום הרצחני על קבוצת השרירנים בהנהגת שוורצנגר בסרט האקשן הקלאסי משנת 1987.


לצער רוב המעריצים, רמת הרצינות בהפקת סרטי "הטורף" הלכה וירדה עם השנים: החלק השני עם דני גלובר היה חביב, השלישי עם אדריאן ברודי היה נחמד, הקרוס-אוברים עם "הנוסע השמיני" היו פשוט פספוס גלקטי, וההופעה האחרונה של המפלצת תחת השם "הטורף" ב2018 הייתה לא יותר ממשגל נוסטלגי.
מותג הסרטים הזה הפך ל"קומדיית מד"ב" בעיניי רבים מהצופים ואז משום מקום בא הבמאי והתסריטאי דן טרטנברג עם הסרט "טרף" (שיצא ישירות לשירות דיסני פלוס) והעיף לכולנו את המוח.


החליפות ב"דיסני" (עדיין לא מאמין שאני רושם את השם הזה בביקורת על "הטורף") היה כנראה כל כך מרוצים שהם פשוט נתנו לאיש מלא אורות ירוקים וניירות ירוקים על מנת לבנות את המותגמחדש לבדו. ומה עשה טרכטנברג? סיפק לנו גם סרט אנימציה וגם סרט לייב אקשן בעולם של הטורפים, בהפרש של חצי שנה אחד מהשני!

דמות אנימציה של מפלצת מהסרט 'טורף: רוצח הרוצחים', עם תכונות ולבוש מסורתיים, מחזיקה כלי נשק עם חוד מואר.

כמעריץ של "הטורף" עוד מגיל 6, כשאבא שלי לא השגיח עלי בצפייה בסרט בערוץ 4, "הטורף- רוצח הרוצחים" מאוד הרשים אותי כטריילר, אז מן הסתם ישבתי לראות את הסרט דקה אחרי שעלה ל"דיסני פלוס". הגדולה של הפרוייקט הזה מסוכמת במילה אחת- מסתורין. הטריילר הציג את הסרט בכלל כמיני סידרה בת שלושה פרקים, כל פרק יעסוק במפגש של הטורף עם לוחמים מתקופות שונות בהיסטוריה. מה שבפועל התגלה כסרט של שעה וחצי, המורכב מסיפורים אנתולוגיים (עומדים בפני עצמם, אבל לא באמת) והכל באנימצית תלת מימד עם טקסטורות של אנימציה קלאסית בפריים רייט נמוך (מעט תמונות פר שניה). אותו סגנון שלמדנו להכיר ב"ספיידרמן מימד העכביש" , סגנון שכל אולפן אנימציה מיד אימץ. אישית, הסגנון הזה מרגיש לי קצת חרוש, וב"טורף: רוצח הרוצחים" לפעמים הפריימים מעטים מדי, והדבר יוצר קצת מרגיש כאילו האנימציה מעט "תקועה". אך מעבר לכך, העיצוב מגניב, הסיפור קולח וכל אחד מהטורפים פשוט יותר מגניב מהקודם.

שחקן אנימציה שמייצג את דמות הטורף מתוך הסרט 'טורף: רוצח הרוצחים', בלבוש קרבי עם אפקטים חזותיים, בנוף טבעי עם עלים נופלים.

אבל כמו שאמרתי, גדולת הסרט היא במילה מסתורין – העלילה מגוללת את סיפורם של שלושה לוחמים מתקופות שונות בהיסטוריה: אורסה (לינדסי לה-ונטשי) ויקינגית אכזרית וצמאת נקם, קנג'י (לואיס אוזאווה, אשר שיחק גם ב"טורפים") נינג'ה בעל תסביך משפחתי וטורס (ריק גונזאלס) טייס קרב ממלחמת העולם השנייה. כל אחד מהלוחמים חווה מפגש עם טורף שמוצא בו ערך כ"פרס עליון". אגב פרס, אחד הדברים הבאמת מדליקים בסרט הוא שפעם ראשונה אנחנו נחשפים לתרבות של גזע הטורפים (המכונים יאוטצ'ה), כמו למשל קוד הקרב שלהם המוצג ממש בתחילת הסרט, כמו פסוק תנכ"י. כל אחד מהלוחמים מקבל כותרת לסיפור שלו, מה שמאפיין הרבה סדרות אנתולוגיות.

דמות מתקדמת בטכנולוגיה בסגנון של אנימציה תלת מימדית, עם צבעים כהים ומסכים מוארים בירוק. הדמות נראית מסתודדת עם מכשירים טכנולוגיים.

כל אחד מהסיפורים הנפרדים מלא באקשן, אנושיות, דם דם ועוד דם כיאה לסלאשרים אמיתיים. אבל רק שמגיעים למערכה האחרונה, השוק כל כך עוצמתי, שמבינים שמדובר בתסריט לא פחות ממבריק, לצד שיווק קלאסי ולא מספיילר שהופך את הפרוייקט הזה (אני ממש מתעקש על המילה "פרוייקט" ומייד תבינו) למסקרן ומרגש לא פחות ממה שהרגשתי בימים הראשונים של היקום הקולנועי של מארוול. כן כן. עד כדי כך. בלי להרוס למי שמתכוון לצפות, המערכה האחרונה בסרט היא כל מה שאי פעם רציתי מסרט של "הטורף". בפעם הראשונה אנחנו באמת לומדים להכיר את הגזע החייזרי כולו ולפרק מעט מהמסתורין הלא ממומש שעטף את הדמות הזו כבר כמעט 40 שנה. היררכיה, מנהגים, שפה, וזה עוד קצה המזלג. 20 הדקות האחרונות הם קליימקס שנבנה באופן שירצה כל מעריץ.

סצנה מתוך סרט אנימציה בו לוחם מחזיק קשת וחרב, מתמודד עם טורף. המלחמה מתרחשת בסביבה מוארת באור עמום.

טרכטנברג באמת נותן כאן לב ונשמה למה שהפך בדיחה קולנועית עם השנים, ורואים זאת – לא רק ש"טרף" היה טייק מרענן על המותג, "רוצח הרוצחים" מראה שאפשר להרחיב עוד על העולם הכבר קיים של "הטורף" ולהתפרע איתו באנימציה.

אם לוקחים בחשבון את סצנת אמצע הכתוביות (כן. יש. והיא מעולה!) ואת המעט שראינו מ-"Predator- badlands" שעתיד להגיע לקולנוע בנובמבר, כנראה שהאיש מתכנן פה משהו בקנה מידה לא צפוי.

במידה הושמועות נכונות, אני יכול רק לקוות לאיחוד כוחות בינו לבין ופאדי אלברז ("הנוסע השמיני- רומולוס") ואולי המעריצים יקבלו תיקון עולם עבור שתיים מהמפלצות הקלאסיות של הוליווד, ממש כפי שאדם ווינגארד עשה עם "גודזילה נגד קונג".
האם אני מוכן לזה? בוודאי. האם הגוף שלי מוכן לזה? אני מת מפחד לגלות.

רכב קלאסי עם עיצוב נוסטלגי, מצולם בסביבה אורבנית.

השאר תגובה