"למצוא יופי ביומיומי. לרומם את הבנאלי. להתרגש על ידי ז'אנר. אלו הדברים שאני מוצא כחיוניים לסיפור שלי". זהו ציטוט של גיירמו דל טורו, אחד הבמאים היחידים שעבורי כל סרט חדש שלהם הוא מקור לחגיגה.
דל טורו הוא במאי בעל חזון ייחודי אשר תמיד מתורגם לעושר ויזואלי מהמם על מסך הקולנוע. אולם, הסרטים עתירי התקציב שאותם הוא מייצר בהוליווד, מרשימים ככל שיהיו, תמיד יעמדו בצל הסרטים האישיים והקטנים יותר שהוא עשה במסגרת עצמאית מחוץ לאולפנים הגדולים כמו "ילדים של אף אחד" וכמובן יצירת המופת שהיא "המבוך של פאן".
זו הסיבה שהידיעה על סרט חדש ועצמאי (תקציב של פחות מ-20 מיליון דולר וללא אולפן גדול) גרמה לי להתרגש – עוד סרט תקופתי שדל טורו מכנה "אגדה למבוגרים" ומתייחס אליו כפרויקט מאוד אישי. האם אזכה לראות ביצירה שתאפיל על "המבוך של פאן"?
