ביקורת, "טומב ריידר" – שוברת את הקללה

הרקורד של סרטים מבוססי מחשב הוא, איך להגיד? לא מוצלח במיוחד. בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה בתחום, עם סרטים כמו "סוכן 47", "וורקראפט" או, לא עלינו, "אמונת המתנקש", אך נראה שהם לא מצליחים לספק את הסחורה. מאז החלו לצוץ הסרטים מבוססי המחשב לפני 25 שנה! (כן, כן) עם "האחים סופר מריו" הנוראי משנת 1993, הוטלה על הז'אנר הזה מעין קללה שכוללת סרטים שהביקורת מכסחת על ימין ועל שמאל וסרטים שברוב המקרים, לא מצליחים להחזיר את ההשקעה ונכשלים.

לתוך הקלחת הזו נכנס "טומב ריידר" החדש, הסרט שמבוסס על הפרנצ׳ייז המוכר והוותיק, ואחרי שני סרטים מתחילת האלף בכיכובה של אנג'לינה ג'ולי, אנחנו מקבלים גרסה חדשה, שהיא ריבוט קולנועי המבוסס על הריבוט המשחקי שנעשה למשחק ב-2013. אז האם לארה קרופט החדשה הצליחה להיכנס לנו ללב ולשדוד משם שרידי עתיקות? התשובה קצת מורכבת.

המשך הקריאה כולל ספויילרים קלים, ממש קלים, לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "טומב ריידר" – שוברת את הקללה

ביקורת, "העולם שאחרי: הכחדה" (Annihilation) – נשים נגד חייזרים

לא מכבר פורסם כי השחקן קארל אורבן (סקורג' ב"ת'ור ראגנרוק") טען בראיון כי את קרדיט הבימוי לסרט "דרד" משנת 2012 יש להעניק לתסריטאי\מפיק אלכס גרלנד, אשר הביא את הסרט לתוצאה הרצויה בשלב הפוסט-פרודקשן, כאשר הבמאי פיט טרוויס למעשה סולק ע"י האולפנים (אך עדיין מקבל קרדיט כבמאי). אורבן אף הוסיף כי ישמח לראות את גרלנד חוזר לכס הבמאי לסרט המשך ל"דרד". הציטוט המעניין הזה גרם לי לחשוב כמה אהבתי בזמן אמת את "דרד", כמו את יצירת הביכורים ה"רשמית" משנת 2015 של גרלנד – "אקס מכינה".

כאשר הוא מתהדר בקאסט שכולו על טהרת הכוח הנשי, נראה כי "הכחדה" מגיע כסרט הנכון בזמן הנכון: מה עוד יכול לקדם סרט בעידן ה metoo# מאשר סרט בז'אנר שנתפס כה גברי כמו מד"ב כאשר כל הדמויות הראשיות בו הן נשים, ועוד חזקות ואינטליגנטיות?

כאשר יצא הטריילר לפני זמן מה, הבעתי חשש  לגבי עומק הסיפור כפי שהוא בא בו לידי ביטוי. אולם, ככל שהזמן התקדם ונודע כי לפראמונט אין שום כוונה לשווק את הסרט באולמות הקולנוע אלא  להעביר אותו ישירות להפצה של נטפליקס, החשש כי מדובר בסרט לא טוב מספיק רק התגבר. מצד שני, לפני כחודש הסרט יצא להקרנות מסודרות בצפון אמריקה וזכה לביקורות ותשבחות מקיר לקיר, כאשר חלק מהמבקרים מכנים אותו "יצירת מופת", "מאתגר" "מרשים" וכו'.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "העולם שאחרי: הכחדה" (Annihilation) – נשים נגד חייזרים

"חיות הפלא 2: הפשעים של גרינדלוולד" טריילר מלא ראשון

שנה וחצי עברה מאז ראינו את "חיות הפלא והיכן למצוא אותן", הספין אוף הראשון של "הארי פוטר" בקולנוע. הסרט הראשון, שנכתב על ידי ג'יי קיי רולינג, זכה להצלחה גדולה ולא היה ספק שנראה סרט המשך. הסרט ההמשך, "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד", יעלה בבתי הקולנוע בארץ ב- 15 בנובמבר. כעת שחררה חברת האחים וורנר טריילר מלא ראשון שמעניק לנו הצצה ראשונה לסרט ההמשך המצופה. דיוויד ייטס, הבמאי שביים את הסרט הראשון בסדרה אך גם את ארבעת הסרטים האחרונים בסדרת סרטי הארי פוטר (החל מ"הארי פוטר ומסדר עוף החול") חוזר לכסא הבמאי גם בסרט השני מתוך חמישה סרטים שמתוכננים. הסדרה מרחיבה את המיתולוגיה של הארי פוטר ומתרחשת בשנות העשרים של המאה הקודמת. ג'יי קיי רולינג כתבה את התסריט גם של התסריט החדש.

הסרט השני ממשיך את הרפתקאותיו של ניוט סלמנדרה (אדי רדמיין) מ"המחלקה לרישוי ופיקוח על יצורי הפלא" וחבריו שמגוייסים על ידי דמבלדור הצעיר (ג'וד לאו) לאתר את הנבל גלרט גרינדלוולד שבונה צבא כדי להילחם בבני האנוש והיצורים שאינם יצורים קסומים:

להמשיך לקרוא "חיות הפלא 2: הפשעים של גרינדלוולד" טריילר מלא ראשון

ביקורת, "ג'סיקה ג'ונס", עונה 2 – More of the Same

גילוי נאות- העונה הראשונה של "ג'סיקה ג'ונס", הייתה  בעיניי לא יותר מ"בסדר". לא הכרתי את הדמות יותר מדי קודם, כך שהנוסטלגיה לא הייתה שם, קריסטן ריטר שיחקה בצורה מאוד סבירה, דייוויד טננט כנבל התורן קילגרייב (אותו הכרתי בפרק זניח של סדרת האנימציה של "האקסן מן" משנות התשעים וסליחה שאני לא צופה אדוק של "דוקטור הו") היה נבל מצוין וכנראה נקודת אור מרכזית ביותר בסדרה כולה, וזהו. פשוט זהו.

אם לדרג את ארבעת הדיפנדרז בסולם האיכויות- ג'ונס הייתה נכנסת במקום שלישי אחרי דרדוויל ולוק קייג' (אין מה לעשות, "איירון פיסט" הייתה סדרה גרועה מאוד). אבל היי, הסדרה בנויה על גב חתך אוכלוסין מאוד רציני ותוקפת נושאים של אותו חתך אוכלוסין, אז אני מניח שהפידבק החיובי מוצדק.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לעונה השנייה:

להמשיך לקרוא ביקורת, "ג'סיקה ג'ונס", עונה 2 – More of the Same

ביקורת, "סוכני ש.י.ל.ד.", עונה 5, פרק 12 (הפרק ה-100) – הדבר האמיתי

פרקי "אבני דרך" הם כמו יום הולדת. אתה שולח הזמנות כמה שבועות מראש כדי שחברים ידעו להתכונן, על גבי ההזמנה אתה רושם "יהיה ליצן, יהיו משחקים ועוגה ענקית" וכשהיום הגדול מגיע מתחילים להעלות סיפורים מרגשים מהעבר שמפארים אותך, גורמים לך להרגיש שאתה מרכז העולם. ביום שלמחרת אתה מתעורר וכל הקסם כאילו נעלם, החיים ממשיכים ואתה חוזר ישירות להיכן שהיית יומיים קודם לכן.

פרק ה-100 של "סוכני ש.י.ל.ד." הוא בדיוק יום הולדת שכזה. אירוע מיוחד, עטוף נוסטלגיה, המנותק לחלוטין מקו העלילה הכללי (עד לרמה שאין אפילו טיזר לשבוע הבא).

המשך הקריאה כולל ספויילרים לפרק:

להמשיך לקרוא ביקורת, "סוכני ש.י.ל.ד.", עונה 5, פרק 12 (הפרק ה-100) – הדבר האמיתי