מאת: דורון פנקס

רק 7 שנים חלפו מאז נפרדנו מסאגת סרטי המסור שהתחילה מצוין אי שם ב-2004, המשיכה בסרטים ממוצעים והסתיימה בניסיון הכחשה. והנה, ג'יגסו, המסור, המסורית, ג'ון או איך שלא תבחרו לקרוא לו – חוזר. לא בשורה מפתיעה למעריצים, כי כבר ביום שעלה הסרט האחרון לאקרנים בקול תרועות, הודיעו שהוא "אולי", "כנראה", "בעצם לא", האחרון ושזה סתם תרגיל שיווקי שעובד יופי. בכל זאת, אי אפשר שלא להתרגש מהקאמבק המהיר הזה. אם היינו יכולים להתעלם מהמסור 3 עד 7 ולהמשיך בדיוק מהרגע בו גילינו שאמנדה יאנג היא היורשת שלו – זה היה אפילו עוד יותר מרגש, אבל כפי שאתם יודעים – מהר מאוד הדברים השתבשו שם בדרך. להמשיך לקרוא אחרי 7 שנים – סדרת "המסור" חוזרת עם טריילר לסרט החדש, "ג'יגסו" ←

לכל יוצר טוב יש נישה משלו. מאפיין בודד ביצירות שלו שאומר "היי, זה של הבחור ההוא". במאים טובים מזוהים לרוב לפי הנישה שלהם והשליטה המופתית בה. סקורסזי יודע לייצר דרמה אנושית לצד אקשן אמין (ואם יש שם איזו מאפיה איטלקית, אז מה טוב), שפילברג יודע ללחוץ על הרגש תוך גירוי מתח (ואם יש שם חלליות או אלמנטים פנטסטיים אז מה טוב), נולאן יודע להפוך כל דבר דמיוני למרגש עד דמעות ואנושי, ולוק בסון? לוק בסון יודע לדמיין ולהעביר את חזיונותיו לצופה.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "ולריאן ועיר אלף הכוכבים" – מותג בהמראה ←