אזהרה: המשך הביקורת כולל ספויילרים לפרק ולעונה
לא חשבתי שאחזור לסקר את העונה הזו. באמת שלא. אבל מגיעות כמה מילות סיכום לעונה, שלדעתי הרגה לחלוטין את “החץ”. מדובר בסדרת קומיקס שמאוד אהבתי בשתי העונות הראשונות. כתיבה קלילה ולא דביקה מדי, אקשן מהנה, המחזת דמויות מהמקור בצורה נהדרת… כל מה שצריך כדי לכפר על 5 העונות האחרונות של “סמולוויל”. סטיבן אמיל, עד לרגע זה, הוא שחקן נהדר בעיניי, וכך גם שאר הקאסט של הסדרה (אפילו קייט קאסידי- לורל).
הבעיה- יוצרי הסדרה פשוט כבר לא מנסים! זוכרים את פרק 15? שהיה נוראי ונגמר בצורה נוראית לפני פגרה?! פגרה!!! יותר מחודש שהסדרה משאירה אותך עם טעם של “די כבר”. אז כן, מאז הפגרה היה פרק אחד שהצליח לנסות ולטפס חזרה לפסגה, והוא עשה זאת כנראה רק בעזרת קאסט וותיק כתמיכה. אך זה לא היה מספיק כדי להציל את שאר העונה מפני האסון הקרב ובא.
העונה החלה במסתורין. בעוד כמה חודשים מישהו\ מישהי ימצא את מותו לעד, וישנה את פני הסדרה. המפיקים הודיעו חד משמעית “עוד לא החלטנו מי בקבר, נזרום עם זה”. אוי אלוהים למה לא הבנתי את זה כבר אז. מאותו רגע, הסדרה משחקת לנו על רגש האובדן- כמעט כל דמות משנית מוצאת את מותה לכאורה, מת’יאה בעונה הקודמת ועד לפליסיטי בעונה הנוכחית. וכל פעם- החייאה פלאית חסרת הסבר הגיוני.
ואז, נפלה הפצצה האמתית. הדמות היחידה שלא הייתה צריכה ללכת! היחידה שהתחילה להתפתח בכיוון הנכון! היחידה שחייה והקשר שלה לאוליבר הם היחידים שאמורים לעניין את כל מי שאי פעם קרא חוברת של “גרין ארו”! לורל לאנס, הקנרית השחורה, מתה באורח פלא מעצבן (שניות אחרי שהתייצב מצבה!) ולא נראה אותה שוב (עד שהיא תחזור ככפילה מיקום מקביל “בפלאש”, אבל זה לא באמת השטח שלי).
מאותו רגע, “החץ” מתה לחלוטין. כל טיפת סחטנות רגשית באה אל סופה, יודעים למה?! דארק איים בשואה גרעינית. בפעם הראשונה (כן הראשונה) שצוות החץ מצליח “למנוע” פגיעה בעיר, מתים להם 10,000 איש. 10,000 איש מתים! וזה לא הזיז לי אטום מסכן בלב. זה מה שקורה כשמנגנים על מוטיב המוות יותר מדי.
שלא לדבר על פרק הסיום האידיוטי להחריד של העונה. דארק בכל זאת מצליח לשגר עשרות אלפי טילים גרעיניים והאנושות עומדת לפני כיליון. 27 דקות לפני סוף העולם… אוליבר נעמד על מכונית ודופק נאום “היום השלישי” בשארית כוחותיו מול אנשי סטאר-סיטי (אוי אלוהים), כולם בוכים, כולם מפחדים, הטיל שניות מפגיעה! ואז קרטיס ופליסיטי נזכרים שאפשר להסיט אותו עם הוא קרוב מספיק?! (מה?!) זה פתרון תסריטאי יותר נוח מאיך שהריוורס פלאש חזר לעונה 2 של “פלאש” (כי… סיבות!). אבל רגע…מה לגבי שאר ראשי החץ שבעוד 15 דקות ישמידו את העולם? נעצור גם אותם! בקסם! אהההה שכחתי לספר לכם שיש קסם בעונה הזו! והוא סתמי לחלוטין! סתם פסל! של סתם שד! והפלאשבקים איתו?! בכלל לא קשורים לכלום ושום דבר!
אז כן, סטיבן אמיל, ג’ון בארומן וניל מקדוניו היו מעולים בתפקידים ששיחקו העונה, אבל כל השאר היה כל כך… עצל, ועייף ומפגר! אפילו סצנת הסיום, אחרי שהצוות מתפרק (בלי שום סיבה אמיתית) ורק פליסיטי נשארת (באמת?!) הרגישה לי כמו “טוב, סיימנו…יאללה ביי”.
יש לי רשימה ארוכה מאוד של דברים מטומטמים שנכתבו העונה, אבל נחסוך מכם את המירמור האין סופי הזה. מבחינתי, CW איבדו לחלוטין כל טיפת איכות שעוד הייתה להם. שלום לכם גיבורי DC של המסך הקטן. אולי סופרגירל תציל אתכם עכשיו (או שלא…)
ציון עונה: פשוט די!