זאת הייתה עונה של רכבת הרים. חלק מהפרקים היו למעלה, חלק מהפרקים היו למטה, לא היה אמצע ולעיתים נראה כי הפער בין פרק לפרק הוא עצום. חבורת האגדות סיפקו לנו כמה מהפרקים הכי טובים שאיי פעם נראו בDCTV אבל גם את הפרקים הגרועים ביותר.

אני מפנה אצבע מאשימה לכותבי הסדרה שללא ספק איבדו את הצפון יותר מפעם אחת ולא היו סגורים על סוג הסיפור שהם רוצים לספר. הם בנו קו עלילה ואז התעלמו ממנו לחלוטין. הם הבטיחו הבטחות שהם פשוט לא הצליחו לקיים.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק ולעונה:

להמשיך לקרוא ביקורת, "אגדות המחר", עונה 2 פרק 17 – ארובה (פרק סיום עונה) ←

אם יש דבר שמשגע אותי זה פוטנציאל מבוזבז.

הידיעה שיש את היכולת להוציא משהו טוב יותר וההזדמנות המפוספסת מפריעה לי יותר מסתם דברים שהם בינונים או גרועים מטבעם. הפרק של השבוע הוא מקרה קלאסי של פוטנציאל מפוספס.

במשך עונה שלמה היה לנו בילד-אפ לכוחות ההרסניים והבלתי מוגבלים של חנית הגורל ומה יקרה אם לגיון האבדון ישיגו אותה וכאשר, בפרק של השבוע שעבר, האגדות סוף סוף הרכיבו את הכלי האגדי כדי ליצור מחדש מציאות חדשה כל מה שקיבלנו זאת גרסה קצת יותר משעשעת של פלאשפוינט.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:

להמשיך לקרוא ביקורת, "אגדות המחר", עונה 2, פרק 16 – עולם ההרס ←

אם היה לכם את הכוח לשנות את המציאות בהם אתם חיים, הייתם עושים זאת?

בחלק נכבד מהעונה התמודד צוות "האגדות" עם המטלה של מציאת החלקים של "חנית הגורל" ברחבי הזמן ולמנוע מחברי "ליגת האבדון" להגיע לשם קודם. כמובן שאף אחד לא באמת ישב וחשב מה יקרה כשהם ימצאו את כל החלקים וירכיבו את החנית בחזרה.

היחידי שבאמת מבין את חשיבות החנית הוא קפטן (במיל) האנטר שכידוע, כיום מתנהג כמו רכיכה חסרת חוט שדרה, ולא מצליח להעביר לשאר הצוות את החשיבות (והסכנה) שהנשק המיתי הזה מציג.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:

להמשיך לקרוא ביקורת, "אגדות המחר", עונה 2, פרק 15 – אחוות החנית ←

בפרק של השבוע חזרנו בזמן לא רק לתקופת הדינוזאורים אלא גם לתקופה בה הפרקים היו לא מוצלחים. מאכזב מאוד שהכותבים לא מצליחים לשמור על קו אחיד של עלילה בה כל פרק מספק כמות שווה של עניין ואקשן, יותר מדי פעמים התנדנדנו בין פרקים חלשים לפרקים מצוינים והפרק של השבוע הוא, לצערי, אולי הגרוע ביותר שהיה העונה.

להמשיך לקרוא ביקורת, "אגדות המחר", עונה 2, פרק 13 – הארץ האבודה ←