אם יש דבר שמשגע אותי זה פוטנציאל מבוזבז.
הידיעה שיש את היכולת להוציא משהו טוב יותר וההזדמנות המפוספסת מפריעה לי יותר מסתם דברים שהם בינונים או גרועים מטבעם. הפרק של השבוע הוא מקרה קלאסי של פוטנציאל מפוספס.
במשך עונה שלמה היה לנו בילד-אפ לכוחות ההרסניים והבלתי מוגבלים של חנית הגורל ומה יקרה אם לגיון האבדון ישיגו אותה וכאשר, בפרק של השבוע שעבר, האגדות סוף סוף הרכיבו את הכלי האגדי כדי ליצור מחדש מציאות חדשה כל מה שקיבלנו זאת גרסה קצת יותר משעשעת של פלאשפוינט.
המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:
למי שצופה קבוע בסדרות של CWDC הקונספט של עולמות מקבילים, דופלגנגרס (כפילים) ונסיעה בזמן הוא כבר חרוש וטיפונת מיצה את עצמו. לאורך כל העונות ראינו את הגרסאות הטובות והרעות של כמעט כל דמות ודמות ולכן שינוי מלתחה זה לא מספיק כדי ליצור עניין.
אם הכותבים כבר החליטו ללכת על קו עלילה בו חברי הלגיון “מנצחים” ומקבלים את מה שהם רצו (מציאות חדשה הכתובה לפי הפנטזיה האישית שלהם) הם היו צריכים לקחת את זה צעד אחד קדימה. בפרק אחד קיבלנו מציאות חדשה, גיבורים נטולי זיכרון, הרעים לא לגמרי מרוצים ממה שהם קיבלו ומנסים לשנות את זה, מיק מתמלא חרטה, הגיבורים נזכרים במי שהם, הגיבורים נלחמים ברעים, מישהו מת, מאבדים תקווה ובסוף הפרק טיזר לאיך כל מה שהם עשו גם ככה לא משנה כי הם יתקנו את זה מייד בפרק הבא.
נכון, היקום הטלוויזיוני מלא בספידסטרים שרגילים לעשות הכל ממש ממש מהר אבל אפילו בסטנדרטים שלהם זה מהר מדי. עונה שלמה של בילד-אפ שמתחיל וכמעט ונסגר בפרק אחד זה פשוט זלזול בצופים.
התחלת הפרק הייתה קלאסית, הגיבורים לא זכרו כלום, היה אלמנט קומי של לראות את כל אחד מהם במציאות החדשה ולגלות מה היו השינויים שהנבלים עשו, הרפרנסים זרמו מכל כיוון ואפילו קיבלתי את פליסיטי סמוק אהובתי בתור גרסא מגניבה של ה Huntress אבל גם זה היה קצר מדי ותוך פחות מחמש דקות היא נהרגה.
לא ברור לי למה לא לקחו לפחות 2 פרקים להראות את המציאות החדשה שנוצרה ואפילו לנצל את המומנטום להראות איך השינויים משפיעים בפרקים של “החץ” ו”הפלאש” (כמו שהם בערך עשו עם פלאשפוינט), כי אם השינויים הם לא עולמות מקבילים או כתוצאה ממסע בזמן אלא ממש מציאות חדשה כמו שהם כל הזמן אמרו שתהיה, ההשפעה צריכה להיות עמוקה יותר.
כמו כן, עצם זה שאפשר בכזאת קלות להחזיר לגיבורים את הזיכרונות שלהם מערער את כל חשיבות החנית ואם באמת תו’אן השמיד את החנית בסוף הפרק והגיבורים “תקועים” במציאות החדשה, באותו הרגע היה צריך לקרות איזה שינוי, כמו גל בלתי נראה ששוטף את כולם ומוחק להם את הזיכרונות מהמציאות הקודמת, כי זה לפחות היה הגיוני יותר.
עוד משהו שלא הסתדר לי הוא שלמרות שקפטן האנטר היה תקוע בוייבריידר עם גדעון ואהבה חדשה לקונדיטוריה, הוא משום מה זוכר הכל כאילו כלום לא קרה, מה שמאוד נוח לשאר חברי האגדות שבפרק הבא יתאחדו איתו כדי לעשות פרק אה-לה-בחזרה לעתיד ויתקיימו באותו הזמן עם הגרסאות הישנות שלהם (ואם לא הבנתם את הקשר ל”בחזרה לעתיד”, זה כמו מה שהרמיוני עשתה עם מחולל הזמן ב”הארי פוטר והאסיר מאזקבן”).
כמו שאמרתי, המון פוטנציאל מבוזבז.
חבל שהכותבים לא מיצו את כל האפשרויות שמציאות חדשה הייתה מציעה להם ובמקום זה נקבל פרק סיום עונה שבוע הבא.
ציון: 3.5
