הפרק הקודם של “החץ” נגמר באקורד סיום צורם לגיבורינו. צ’ייס הצליח לשבור מנטלית את אוליבר ולגרום לו להודות בעובדה שהוא נהנה מאקט ההרג. מיד לאחר מכן, אוליבר חוזר למאורת החץ ומודיע שהוא “סוגר את הבסטה”.

צ’ייס ניצח (?).

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:

מלבד העלילה הכללית של העונה, אני לא מצפה מהסדרות של DC שימשיכו קווי עלילה מסוימים ליותר מפרק אחד. בואו ניקח לרגע את “הפלאש” כדוגמת בדיקה, כאשר וולי נתקע בספידפורס הוא יצא משם תוך פרק אחד, בארי מאבד את המהירות ותוך פרק אחד הוא מקבל אותה שוב. זאת די בשונה לעומת סדרות הקומיקס של נטפליקס (“דרדוויל”, “ג’סיקה ג’ונס” וכו), שם כל בעיה ולו הקטנה ביותר של הגיבור מלווה אותו מתחילת העונה ועד לסופה. לאן ניסיתי לחתור? שהיה לי די ברור שבסוף הפרק אוליבר ייצא מנקודת השפל שלו ויעטה שוב את הברדס הירוק.

קל לראות שלא מדובר באותו אוליבר שזכינו להכיר במשך 5 שנים, במשך כל הפרק הוא הסתובב חסר הבעת פנים ומבט שבור בעיניים, לא היה מדובר בבובה חסרת הרגש שסטיבן אמל בדרך כלל עוטה על פניו, הפעם היה פה משהו אחר, ראינו אכן בן אדם שאיבד חלק מעצמו.

אוליבר מחליט שהוא מפרק את הצוות ופונה למחוזות יותר אפלים כדי להתמודד עם צ’ייס. הוא רוצה להיות בלתי צפוי ולכן מזמין את הבראטבה, בראשות אנטולי קנייזב, לסטאר סיטי כדי לעשות את מה שהוא לא יכול. כמובן שאי אפשר לקבל טובות מהבראטבה ואוליבר מאשר להם לגנוב מרכיבים על מנת לייצר סמים. הוותרנות של אוליבר מעלה אותו על מסלול התנגשות עם דיגל, כי אי אפשר שתעבור עונה אחת של “החץ” מבלי שאוליבר ודיגל יחליפו אגרופים.

האינטראקציה של השניים האלו מצוינת. בסופו של דבר דיגל ואוליבר עברו את אותם סוגי משברים: שניהם איבדו חברי משפחה, הופללו בפשעים שלא ביצעו והגיעו לנקודת השפל שרק גרמה להם לוותר על הכל. בתחילת העונה אוליבר היה זה שהוציא את דיגל מהבוץ, עכשיו תורו של השני להחזירטובה. לא מדובר פה ביחסים של גיבור וסיידקיק אלא יותר שותפות מאשר יחסי מרות.

היחסים בין אוליבר לאנטולי, שהחלו עוד בעונה השנייה של הסדרה גם כן היה מצוינים. הפלאשבקים החזירו אותנו לרגעים האחרונים של אוליבר עם הבראטבה, לפני שהחזירו אותו לליאן יו ולפתיחת הסדרה. אנחנו רואים באיזה מקום אוליבר השאיר את הבראטבה, ארגון של גנגסטרים שעושה טוב אם הוא יכול. בפרק הנוכחי אנחנו רואים מה קרה לאנטולי והבראטבה בלי אוליבר, הם הפכו לארגון פושעים, בלי שום רצון לעשות טוב. אם בפלאשבקים הבראטבה גנבו תרופות כדי לחלק אותם לחלשים, עכשיו הם גונבים תרופות כדי להכין מהם סמים.

למרות שבפרק לא הייתה התקדמות משמעותית בעלילה, רגעי הסיום הצליחו לכפר על כך. לאחר שבפרק הקודם הקשר הפיזי (הקעקוע) של אוליבר לבראטבה נמחק, עכשיו הוא ניתק כל קשר אישי איתם ונראה שהוא התחיל לקחת את הצעדים הראשונים כדי לחזור להיות החץ הירוק. כי אחרי הכל, אתה לא יכול להיות גיבור אם אתה חבר במאפייה הרוסית. אך אוליבר עדיין לא מסוגל לשים את התלבושת, כי כמו שקלארק קנט מבין בעונה העשירית של סמולוויל, החליפה היא לא רק בד, היא מסמלת משהו. אוליבר, אני מניח, ירגיש ראוי לחליפה כנראה לקראת לעימות האחרון עם צ’ייס.

בואו נדבר על הנבל. בזמן כל הבלגן של הפרק צוות החץ ו Helix עבדו ביחד על מנת לספק הוכחות לזהותו הרצחנית של צ’ייס. עם קצת ממבו ג’מבו מדעי הצוות מצליח לספק קטע וידאו בו צ’ייס חושף את זהותו.

הפרק נגמר בסצנה שהזכירה לי במעט את “שתיקת הכבשים”, כן אני יודע שזו כפירה לערבב סדרת קומיקס בינונית עם סרט כל כך מושלם. לאחר שסודו נחשף, צ’ייס רוצח בברוטליות שני שוטרים, וממשיך לדרכו בליווי השיר It’s a beautiful morning. הסצנה הזו הזכירה לי את הסצנה שד”ר לקטר רוצח את שני השוטרים לפני בריחתו, מה שלווה אז במוזיקת פסנתר רגועה. עכשיו כשזהותו של צ’ייס נחשפה, נראה שאבני הדומינו מתחילות ליפול לקראת סוף העונה, חבל שהפרק הבא ישודר רק עוד שלושה שבועות.

ציון: 4.5