לא מעט מהתגובות לפרק השלישי של "לוקי" תוארו ברחבי המרשתת כפרק הכי "דוקטור הו" שהוא לא "דוקטור הו" שיצא להם לראות. עכשיו, זו קביעה שאין לי ברירה אלא להסכים איתה, והאמת? זה לא דבר רע.

הפרק מתחיל שנייה לפני סיום הפרק הקודם ואנו רואים את הדרך בה סילבי משתלטת על מחשבותיהם של אנשים ומוציאה מהם מידע, כפי שהוציאה את מקום המחבוא של שומרי הזמן ממוחה של השומרת אותה חטפה. בסוף הפרק הקודם לוקי/סילבי קופצת לבסיס לשכת שומרי הזמן ולוקי שלנו אחריה. ככל הנראה התאוריות צדקו והמטרה שלה הייתה ליצור כאוס גדול מספיק על מנת שמרבית השומרים יצאו החוצה בכדי לטפל במשבר וכך תהיה לה גישה למחבוא של שומרי הזמן עצמם.

המשך הקריאה כוללת ספויילרים לפרק:

לצערה של סילבי לוקי הורס לה את התוכניות כשהוא משגר את שניהם לעתיד, לירח מרוחק בשם Lametis-1, כשם הפרק (כאשר To Lament מתייחס לפועל של יגון וצער). לפי סילבי, שקוראת לעצמה ככה באופן מובהק כבר בתחילת הפרק, הירח שהם נחתו עליו עומד להיהרס בהתנגשות עם  כוכב הלכת שלו, אירוע שעומד להתרחש בעוד זמן קצר ולמחוק את הציוויליזציה כולה.

מכאן והלאה כל המשך הפרק מקבל ווייב מובהק של דוקטור הו, החל מהפילטר בו השתמשו בצילום, דרך הצמד הנטוש על כוכב מרוחק שהציוויליזציה שלו בסכנה ואין להם דרך לחזור לזמן שלהם ולסיום המבטא הבריטי של הידלסטון ודי מארטינו שהיה בולט כל כך דווקא על הרקע הזה.

הדרך היחידה שלהם להשתגר חזרה למקום מבטחים היא להטעין את טאבלט הזמן ומקור הכוח היחיד שחזק מספיק, לדעתם, הוא דרך "התיבה" – ספינת חלל ענקית שמטרתה הצלת כל עשירי החברה ואנו כבר יודעים מההתחלה שהיא לא אמורה להצליח במשימה. הכימיה בין הידלסטון לדי מארטינו בולטת ועוצמתית ממש כמו בין הידלסטון ואואן ווילסון. הקאסטינג בסדרה הזו פשוט מצוין ונהדר לראות כיצד בכל פרק, שני שחקנים מסוגלים לשאת הכל על כתפיהם.

מצד אחד היה נדמה שבפרק הזה יש הרבה פחות התקדמות עלילתית מאשר בשני הפרקים הקודמים וכי הוא מתנהל בקצב הרבה יותר איטי, אך לתחושתי יש בו הרבה יותר ממה שנראה לעין והרוב נמצא בסאבטקסט.

אנו למדים כמה דברים חדשים, וביניהם:

• לואריאנט של לוקי אכן קוראים סילבי. אם קראתן.ם את הביקורת משבוע שעבר יכלתן.ם להבין שבקומיקס סילבי היא למעשה יציר ידיה של לוקי והאנצ'נטרס (אחת מהן לפחות). מה זה אומר לנו? האם אולפני מארוול שיחקו כאן עם סיפור המקור או שמא ייצמדו לרקע של הדמויות בסוף? הדבר מתחדד גם עם העובדה שסילבי מתעקשת שהיא כבר מזמן לא לוקי בכלל וזה לא מי שהיא כיום.
• העבר של סילבי ולוקי שונה מאוד. היא ידעה על כך שהיא מאומצת כבר מגיל צעיר ומעולם לא ממש הכירה את אמה. איך יכול להיות שהפיצול בין השניים כל כך גדול?
• מההתחלה נאמר לנו כי העובדים בלשכת שומרי הזמן נולדו לתוך התפקיד וכי הם בעלי מטרה אחת בלבד בחייהם. כעת מסתבר כי כולם למעשה ואריאנטים שונים שנתפסו ועברו מחיקת מוח על מנת שישתלבו בלשכה. מה זה אומר? האם מתחדדת ההבנה כי שומרי הזמן הם בעצם הרעים בכל הסיפור? ומדוע הם רודפים את סילבי כל חייה?
• לוקי מוכר באופן קאנוני כבי-סקסואל. אני חושב שקשה להבין את מלוא המשמעות של הרגע הזה עד שמבינים בעצם שהדבר נעשה תחת המטרייה של אולפני דיסני שמעדיפים לשמור על עמימות ברורה בכל הנוגע לנושאים אלו. התייחסות כל כך ברורה למיניות שאינה הטרו-נורמטיבית ובצורה כל כך נקייה ואגבית אינה דבר שהיינו מצפים לו מבית העכבר כך שלא ניתן אלא לחשוב על כברת הדרך העצומה שעשינו כחברה על מנת שהדבר יתאפשר.
• חלק גדול מהדיאלוג בפרק הוקדש לנושא של "מהי אהבה" (הכנס את האדוואי והאחים בוטאבי כאן). היחס של סילבי ולוקי לנושא אינו רומנטי במיוחד.

בכל אופן, הפרק נגמר באחת מסצינות האקשן היותר מושקעות שיצא לי לראות לאחרונה ובקליף האנגר מטורף. מצד אחד ברור ששום דבר רע לא יקרה ללוקי אבל מצד שני הצוואר שלו כבר נשבר על ידי ת'אנוס פעם אחת. יהיה מעניין לראות את הפרק הבא.

אגב, בוודאי שמתם לב לשיר האסגארדי שלוקי שר בשכרותו על הרכבת, השיר נוצר במיוחד עבור הפרק על ידי צמד כותבים/זמרים נורבגים. השיר המלא יופיע בפס הקול של הסדרה ולשמוע את טום הידלסטון שר גם בנורבגית, גורם לך להעריך את מידת המחויבות שלו לדמות.

ציון סופי: 3