ביקורת, "לוקי", עונה 1, פרק 2 – The Variant

כשהתחלתי לצפות בפרק האחרון של לוקי הרגשתי שטעיתי והפעלתי פרק של Mindhunter. זה מתחיל בתפאורה של לשכת שומרי הזמן שממשיכה להיות מטרידה ביותר מבחינת הבירוקרטיה שמשתקפת מכל פינה ועובר לישיבה הממושכת של מוביוס ולוקי בחיפוש קדחתני בתיקי חקירה (מנייר!!!!) במטרה למצוא דרך לתפוס את הוואריאנט הסורר של לוקי. אפילו לוקי עובר ללבוש חליפה, עניבה וג'קט (שאמנם מצוין עליו שהוא וואריאנט ועדיין) ומשחק את התפקיד של הסוכן המרדן וחסר הסבלנות שמופיע בדרך כלל בסדרות פשע שכאלו.

על הקו הזה התוכנית משחקת רוב הזמן – האם זו תוכנית פשע, "חוק וסדר זמן"? מד"ב, "סוכנות הבלשים העל זמנית"? פנטזיה, משחקי הזמן"? ואולי, במקרה הזה, כל התשובות נכונות?

המשך הקריאה כולל ספויילרים לפרק:

הפרק השני מתחיל מהנקודה בה הסתיים הפרק הקודם, מהגילוי שהווריאנט שאחריו הלשכה רודפת ומחסל את סוכניה בזה אחר זה לאורך ציר הזמן הוא למעשה וואריאנט של לוקי עצמו. בפתיחה אנו רואים את הוואריאנט מגיע לשנת 1985 ובאוהל שמשמש כזירה לקרבות, גורם לצוות לתקוף את עצמם עד שלבסוף הדמות המסתורית לוקחת את החיילת האחרונה כבת ערובה דרך "דלת הזמן".

אנו עוברים לצוות הלשכה שלוקח אתו בפעם הראשונה את לוקי לשטח לחקור ולמצוא ראיות שיעזרו להם להתחקות אחרי הוואריאנט. כמובן שכולם חושדים בו עדיין ולאורך כל הפרק לוקי מנסה לשכנע אחרים לבטוח בו, דבר שדי קשה לעשות בהתחשב במי שעומד מולנו. גם כשהם מגיעים לשטח, לוקי מזהיר את הצוות שלא לצאת החוצה מהאוהל מאחר וזו מלכודת. לאחר הרבה פטפוטים מצדו על כמה הוא זאב ומודע ליכולותיו כטורף, מוביוס מבין שהוא מנסה לעבוד עליהם והם חוזרים חזרה.

Loki102_0209

רוב הפרק נסב סביב שיחות בין לוקי ומוביוס ולוקי אבל מייגע ככל שזה יישמע זה דווקא נעשה בצורה מאוד מעניינת. הכימיה בין אואן ווילסון לטום הידלסטון ממשיכה להוכיח את עצמה כבחירה מבריקה והרעיונות שמועלים בשיחות, הנוגעים לבחירה חופשית, גורל ועד כמה האדם (או האל) למעשה אחראים למעשיהם נעשו בצורה מעניינת ולא מסובכת. ברגע זה נשתל הרעיון, לפחות מהכיוון של לוקי, במוביוס, על כך ששומרי הזמן הם אולי לא באמת החבר'ה הטובים. כל השליטה הזו בגורל הקוסמוס ומה מותר או אסור על הג'ורג' אורוול היא דבר חשוד ואני מאמין שנגלה בסוף שיש באמירה זו ממש.

לוקי ממשיך וחוקר ולאחר קריאה מעמיקה על הראגנארוק שחיסל את אסגארד ב-"ת'ור: ראגנארוק" הוא מעלה תאוריה (אחרי שהראה שלא ממש אכפת לו שאנשי אסגארד נטבחו בהמוניהם וכמעט הוכחדו) שאולי הוואריאנט מתחבא באירועי אפוקליפסה לאורך ההיסטוריה מאחר ושם הוא לא יכול לגרום לשום שינוי בקו הזמן שיגרום ללשכה לעלות על עקבותיו.

Loki102_0651

כל ההסבר הזה ניתן באחת הסצינות המשעשעות והגיקיות ביותר של הידלסטון (חכו, גם הסצינה שאחרי) כשהוא מסביר, בזמן שהוא הורס את ארוחת הצהריים של מוביוס, איך הוואריאנט מצליח להתחבא באפוקליפסה.

הצמד בוחן את התאוריה בפומפאיי לפני התפרצות הר הגעש בסצינה מהמצחיקות שראיתי. אוון ווילסון לחוץ לגרום לשינויים בזמן ומבקש מלוקי להתחיל בשינויים קטנים – "לעשות קולות של ציפור" ולוקי? רץ בצעקות, משחרר עיזים לחופשי (הייתי בטוח שלאור המיתולוגיה הנורדית נראה אותו עושה דברים אחרים עם העזים אבל… לא…), זורק ירקות באוויר ונואם בלטינית שוטפת על כך שהוא מהעתיד וכולם הולכים למות. התאוריה מתבררת כנכונה.

Loki102_0782

שתי הסצינות הללו מציגות את הידלסטון ברגעיו הגיקיים ביותר כשהוא מתלהב מעצמו כאחרונת הפאן-גירלז אם היו נתקלות בהידלסטון באמצע הרחוב. כדי לקצר, מוביוס משער שהוואריאנט מתחבא באפוקליפסה הגדולה באלבמה שנת 2050 (משום מה היא מדורגת כחמורה יותר מראגנארוק). לוקי נתקל שם בוואריאנט שמשתמש ביכולותיו כדי להשתלט על אנשים שונים ולהעסיק את לוקי בזמן שהוא שותל את רימוני הזמן שהוא גנב מצוותי הלשכה בכל רחבי הסופר הענק בו הם מסתתרים.

השיח בין לוקי ללוקי היה מוזר מכיוון שלוקי "הרודף" מנסה להשתמש במניפולציות שלו על לוקי "הנרדף" אך הוואריאנט המסתורי, בניגוד ללוקי, לא אוהב לדבר יותר מידי, לא אוהב להתרברב בעצמו ובכלל, לא אוהב כשלוקי פונה אליו בשמו. אנחנו גם מבינים למה הוואריאנט שוחח עם לוקי דרך אנשים אחרים, כדי לשמור את ההפתעה שכשאנו רואים את הוואריאנט בכבודו ובעצמו מוריד את הגלימה מראשו אנו מגלים למעשה לוקי… אישה!

Loki102_1296

עכשיו, קוראי הקומיקס בטח לא נפלו מהכיסא בגלל הגילוי הזה. לוקי תמיד הצטייר כג'נדרפלואיד בקומיקס ובכלל, הסיפור שמוביל לגרסה של לוקי כאישה מתקשר לכל תמת הגורל שעולה בפרק. אך האם לוקי האישה היא באמת לוקי?

Thor: Disassembled היה קשת הסיפור שסגרה את הריצה של מייקל אומינג ואנדראה די ויטו שהחלה ב1996 בסיפור Heroes Reborn (יש עכשיו סדרה עם שם זה כמיטב מסורת מחזור הרעיונות של מארוול) ונמשכה עד 2004. בסיפור הזה עלתה השאלה של מקום הגורל ורצון חופשי כחלק מהסיפור שמנחה את הדמויות. שנתיים לאחר מכן, בריצת ת'ור של סטרזינסקי, ת'ור ואסגארד נולדו מחדש מעל אוקלהומה (שגם הופיעה בפרק) וכשתו'ר מצא את לוקי שנולד מחדש גם כן, הוא מגלה שהוא חזר כאישה.

מצד שני, אם מסתכלים היטב בקרדיטים השונים בסוף הפרק, ובדגש על הקרדיטים של המדינות המדבבות, אנו מגלים שדמותה של סופי די מרטינו לא מקבלת קרדיט כ-"לוקי" אלא כ-"סילבי". ומי היא סילבי הזו?!

טוב ששאלתם! סילבי לושטון הייתה תושבת אוקלהומה (מה יש להם מדרום ארה"ב?) אשר ליידי לוקי בירכה בכוחות-על. אותה סילבי הייתה בטוחה שהיא גם אסגארדית שנולדה מחדש, לקחה לעצמה את השם Enchantress (קצת חסר מקוריות…) וניסתה להפוך לגיבורת על מן המניין רק כדי למצוא עצמה בצוות תחת נורמן אוסבורן ולגלות בסוף שהיא בעצם נוצרה על ידי לוקי כדי לבדר את עצמה.

עכשיו רק נשאר לראות מה יקרה לאחר שלוקי/סילבי הפעילה בסוף הפרק את כל המטענים ביחד ונעלמה דרך "דלת זמן" עם לוקי שדולק בעקבותיה. לדעתי? כל המטענים הללו נועדו כדי למחוק את האפוקליספה מציר הזמן וליצור שם בלגן נוראי עם הזמן. השאלה היא רק מה מטרת האנדגיים של לוקי/סילבי?

גם בפרק הזה יש המון איסטר-אגז וביניהם כמה ששמתי לב:

  • טרה סטרונג ממשיכה בתפקיד מיס מינט המצויירת שמלמדת את לוקי על הלשכה.
  • בחיפושיו אחר אירועי אפוקליפסה לוקי מזכיר את הפיצוץ של קרקואה ברפרנס לאי החי עליו המוטנטים מתגוררים כיום בריצתו של היקמן בקומיקס. האם זו ההתייחסות הראשונה למוטנטים ביקום מארוול?!
  • ·         "רוקסקארט" – הסופר הענק אליו נכנסים לוקי ואנשי הלשכה בסוף הפרק כדי לחפש את הוואריאנט שייך מן הסתם לקונגלומרט של "רוקסון", אותו קונגלומרט מרושע שבראשו עומד מינוטאור והופיע לא פעם כיריב בקומיקס של ת'ור.

בסה"כ, למרות שנהניתי מאוד מהפרק, אתן לו רק 4 מתוך 5

ratings-tv-4

השאר תגובה