התכנון המקורי שלי היה לכתוב ביקורת על סדרת מד”ב שעלתה באמזון פריים בשם Tales from the Loop , סדרה שנוצרה בהשראת סדרת ציורים באותו שם והטריילר שלה נראה מאוד מרשים מבחינה ויזואלית. שלושה פרקים לתוך הסדרה הבנתי ששוב נפלתי קורבן לתסמונת “הקנקן ומה שיש בתוכו”. למרות שמעורבים בה שמות מרשימים כמו מאט ריבס (“הקרב על כוכב הקופים” ו”הבאטמן” המתקרב) ומארק רומנק (“חיים בתמונות” ואינספור קליפים משובחים).

האנתולוגיה הזו, שמורכבת מסיפור עצמאי בכל פרק המקושר באופן כללי ביותר לפרק הבא, מכילה אמנם צילום ואסתטיקה ויזואלית מאוד מרשימה, אך דלה ביותר בצד של הסיפור. תחשבו על תסריטי “צ’יזבט” בסגנון “סיפורים מדהימים” או “אזור הדמדומים”, רק עם טוויסטים גנריים וצפויים לחלוטין, לא מעט יומרנות להגיד משהו על “המצב האנושי” והמון המון קטעים של שקט שנמתחים על פני רובו של כל פרק (כמעט שעה).

לכן, כמה טוב שהחברים באמזון דאגו להעלות עוד סדרה שאוכל לעבור אליה במהירות ולגלות ממתק אמיתי לימים הקשים האלה. מה שכן, מכאן והלאה, אזהרת ספויילרים!

הסדרה נקראת “Upload” (“העלאה”, ונא לא להתבלבל עם סדרת הרשת הישראלית של ברק הימן עם אותו השם) ונוצרה על ידי גרג דניאלס, אחד הכותבים המוערכים ביותר בתעשייה – האיש שדאג “לתרגם” את הסדרה “המשרד” עבור הקהל האמריקאי ויצר גם את “מחלקת גנים ונוף” (ובקרוב תעלה גם הסדרה “Space Force” שיצר עבור נטפליקס ותאחד אותו שוב עם סטיב קארל).

אם אתם מכירים את עבודתו של דניאלס, אתם אתם בוודאי יודעים לאיזה סוג של הומור אתם יכולים לצפות, אם כי בניגוד לסדרות שהוזכרו, “העלאה” אינה סדרה בסגנון מוקומנטרי. תחשבו בכיוון של תערובת האירוניה והפסימיות של “מראה שחורה” יחד עם רוח השטות והאופטימיות של “המקום הטוב”, עד כמה שזה נשמע בלתי אפשרי, וקיבלתם את “העלאה”.

מדובר בסדרה קומית בנופך רומנטי המתרחשת בעתיד הקרוב, שנת 2033 ליתר דיוק, בה יש רכבים אוטונומיים ובני האדם יכולים לקבל “חיי נצח”, במידה והם מעלים את תודעתם לענן וירטואלי לפני המוות. החברה הופכת למקוטבת עוד יותר בין עשירים ועניים – בין אלו שיכולים להרשות לעצמם אלמוות ואלה ללא משאבים שימשיכו להיות בני תמותה רגילים.

נתן בראון (רובי אמל, פיירסטורם בסדרה “הפלאש” ובן דודו הצעיר, במציאות, של סטיבן אמל- “החץ הירוק”) הוא מתכנת מחשבים צעיר, חכם ויפה שחי בלוס אנג’לס לצד חברה יפה ועשירה בשם אינגריד (אלגרה אדוורדס) ולכאורה כל החיים לפניו. הבעיה היא שבדרך ללילה סוער בביתה של חברתו, נתן נפגע קשה בתאונה מוזרה של הרכב האוטונומי שלו וחייו כבשר ודם מגיעים לקיצם. או שלא, מאחר ואינגריד משכנעת אותו לחתום על אישור להעלות את תודעתו לענן הדיגיטלי על חשבונה, מאחר ונתן עצמו די תפרן ואינו יכול להרשות את ההוצאה הזו מכיסו.

נתן מועלה לענן של חברת “הורייזן” ומגיע לגן עדן וירטואלי בשם “לייק ויו”, אחוזת פאר בה יוכל לחיות בעושר ואושר עד קץ הימים, בהנחה שיש מי שישלם עבור המנוי החודשי שלו ואת ההוצאות הנלוות, כי כמו בכל מיזם פרטי – אתה משלם על כל תוספת.

במקום הוא פוגש שלל דמויות אקסנטריות (כמובן…) כמו לוק (קווין ביגלי) חייל לשעבר שרק מחפש פרצות לתחמון במערכת של “לייק ויו”, דילן (ריס סלאק) ילד בן 9 שכלוא בגילו לנצח, דיוויד צ’ואק (ווילאם ב. דיוויס, “האיש המעשן” מ”תיקים באפלה”) מיליונר שיכול להרשות לעצמו הכל,  מילדרד (הילארי ג’רדן), סבתה של אינגריד שהיתה מהראשונות להגיע למקום ו”רונדרה” רק בשחור-לבן, ארני (ג’וליאן כריסטופר) הפסיכאטר של החברה שמופיע בדמות כלב וגם את המשרת\בינה מלאכותית (אוון דניאלס) שעושה מגוון מטלות ומפגין מוזרות לא פחות מהאורחים.

נתן, אשר אנו יודעים שהיה קצת דוש בחיים האמיתיים, מקבל פרספקטיבה חדשה על חייו וההסתגלות להבנה החדשה של חייו הדיגיטליים תוביל למסלול של שינוי עבורו. חלק מאותו שינוי יתאפשר בעיקר בזכותה של נורה אנתוני (אנדי אלו, זמרת ומוזיקאית שהיתה חלק מההרכב NPG של פרינס ז”ל), עובדת של חברת “הורייזן” בניו-יורק, אשר תפקידה הוא לעזור ל”דיירים” של “לייק ויו” להתאקלם ולדאוג שיהיו מרוצים.

נורה שייכת למעמד הנמוך, אשר באופן לא מפתיע כולל פחות אנשים לבנים ויותר בני מיעוטים, חיה בדירה קטנה יחד עם שותפה, מתוסכלת מחיי האהבה וגם ממקום עבודתה, והסיבה היחידה שהיא ממשיכה להגיע לעבודה ולהתעמת כל פעם עם הבוסית המרגיזה שלה (הקומיקאית אנדריאה רוזן, היוצרת של “איך פגשתי את אמא שלך”) היא כדי לצבור מספיק כסף כדי שתוכל להעלות את אביה (כריס וויליאמס) לתוך המערכת היקרה כאשר ימות. כמצופה, דניאלס מכניס כאן ביקורת סוציו-פוליטית, כאשר בחיים המודרניים הכל נמדד ב”דירוג עמיתים”,כולל תפקוד בעבודה וביצועי הסקס (מזכיר את הפרק “Nosedive” מעונה 3 של “מראה שחורה”)

נורה מוצאת את עצמה מתעניינת בנתן כאשר היא מגלה כי חלקים מזיכרונותיו נפגמו במהלך ה”העלאה” ובהמשך היא מתחילה לפתח כלפיו רגשות שאינה מצליחה לפתח כלפי הפרטנר שלה באפליקציה של “סטוצים”.

נתן מצידו, מוצא את עצמו תלוי בחסדיה של אינגריד כדי שיוכל להמשיך לחיות ב”לייק ויו” ועם המצב שלו לו היה מוזר עד עכשיו, הוא גם מוצא את עצמו במצבים הזויים כמו להיות נוכח בהלוויה שלו עצמו, כאשר הוא מנהל דיאלוג עם המשתתפים דרך חלון אינטראקטיבי. נורה מגלה לנתן כי הזיכרון שלו פגום, כאשר במקביל הוא לא מצליח ליצור קשר עם ג’יימי (ג’ורדן ג’ונסון הינס) השותף שלו לשעבר בפיתוח תוכנה שיתופית לחיים וירטואליים.

נתן ונורה, אנשים מרקעים שונים לגמרי, מתקרבים יותר אחד לשני כאשר הם מנסים לגלות מהי התעלומה מאחורי הגעתו של נתן ל”לייק ויו”, כאשר נתן נאלץ להתמודד עם החיבה הקרינג’ית של אינגריד אליו (תחשבו על דמות העשירה הלבנה הפריבילגית הכי חסרת מודעות בנמצא) בעוד נורה מנסה להבין האם היא באמת אוהבת את ביירון, השותף שלה לסקס (מאט וורד) וגם לשכנע את אבא שלה שהחיים הדיגיטליים לאחר המוות עדיפים על העולם הבא הנוצרי בו הוא מאמין.

כמצופה מסדרה באמזון, ערכי ההפקה גבוהים מאוד, והתסריט שרקח דניאלס מצליח לזגזג בין סאטירה חברתית, לקומדיה רומנטית וסיפור מתח ופנטזיה עתידנית. הפרקים זורמים בכיף, כאשר הסדרה תספק את מי שמחפש את המד”ב הקליל או הסאטירה החברתית, לצד אלו המבקשים קומדיה רומנטית אינטליגנטית לצפייה זוגית. נקודת חוזק נוספת של הסדרה היא השחקנים – לא זו בלבד שהכימיה בין אמל לאלו מורגשת ועובדת נהדר, אלא שגם שלל שחקני המשנה עושים עבודה נהדרת.

אלגרה אדוורדס עושה את התפקיד של אינגריד הפריבלגית מצוין, ולאורך העונה מצליחה להפוך את הדמות הקריקטורית המוגזמת לדמות עגולה שאפשר יותר להזדהות איתה. זיינב ג’ונסון היא גם תגלית קומית אדירה בתור אלישה, העמיתה לעבודה של נורה, שמנהלת מרדפים אינסופיים אחרי התעלולים של לוק התחמן.

דבר נוסף: מפתיע לגלות ביקורת לא סמויה כלל על ערכי הקפיטליזם ועל תרבות המדיה החברתית, דווקא בסדרה שמצאה בית דווקא ב”אמזון”, אולי גדולת מפלצות הקפיטליזם הדיגיטלי של ימינו. או שאולי זו הדרך שלהם “למרק את המצפון”.

למרות שקומדיות רומנטיות הן לא בדיוק כוס התה שלי, נהניתי מאוד מהעונה הראשונה של “העלאה”, אולי כי היה בה מספיק הומור שחור כדי להשאיר אותי כצופה ובסופו של יום אני מחכה גם לעונה הבאה.

ציון: 4