שנת 2021 היא שנה מטורפת, אבל בשל העובדה ששנת 2020 היתה הרבה יותר פסיכית, הנסיבות הובילו אותנו למצב שבו אין חודש שבו אולפני “מארוול” לא נמצאים בפוקוס. שלב 4 של ה-MCU לא הניח לנו אפילו לרגע- “וונדה וויז’ן” יצא בינואר ואחריו באו ברצף “הפלקון וחייל החורף“, “לוקי” וגם “What if?” שמשודרת ממש עכשיו על המסך הקטן, בעוד שעל המסכים הגדולים של הקולנוע קיבלנו רק לפני חודשיים את “האלמנה השחורה” (נכון, היינו אמורים לקבל אותה כבר לפני שנה, אבל זה המצב) ועתה יוצא למסכים “שאנג צ’י ואגדת עשר הטבעות” שמציג עבורנו גיבור חדש מהניילונים שטרם יצא לנו לפגוש.
זה כמעט בלתי נתפס, אבל “שאנג צ’י” הוא הסרט ה-25 בסדרת הסרטים של “מארוול”, שהתחילה רק לפני 13 שנים עם “איירון מן”. גם האולפנים וגם המעריצים עשו מאז חתיכת דרך, וצריך לזכור שחלקם גם התבגרו משמעותית בתקופה הזו. “איירון מן” משנת 2008, חשוב מכמה סיבות – הסרט שהתחיל את כל הטוב הזה והפך את השחקן הראשי בו, רוברט דאוני ג’וניור, לציר המרכזי עליו חגו “הנוקמים” על שלל סרטיהם. אי אפשר היה להתכחש לכשרון העצום ולכריזמה של דאוני שהפכו אותו לטוני סטארק הלכה למעשה. אני מניח שגם ענייני גיל היוו שיקול ברצון של “מארוול” להיפרד לשלום מדאוני בתור סטארק, ועתה על האולפנים לייצר קבוצת גיבורי על חדשה שתקרוץ לקהל חדש וצעיר, כאשר האולפן בונה במהלך השנה הקדחתנית האחרונה גם את נושא ריבוי היקומים, כדי להוסיף עוד עניין אחרי “סאגת האינסוף”. “איירון מן” חשוב גם מבחינה אחרת – כבר אז נתקלנו בארגון הטרור שנקרא “עשר הטבעות”, ארגון שצץ שוב ב”איירון מן 3″ והצליח להרגיז את קוראי הקומיקס כאשר מנהיג הארגון, הלוא הוא “המנדרין” המאיים, הוצג שם בתור חדל אישים מתחזה (שגולם ע”י בן קינגסלי הנהדר).
המשך הקריאה כוללת ספויילרים לסרט:
להמשיך לקרוא ביקורת, “שאנג צ’י ואגדת עשר הטבעות” – סיפור רפאים ציני ←
