כבר שנים שאני רואה ביוטיוב סרטי חובבים, טריילרים לסרטים דלי תקציב ושלל רעיונות סביב המגלדון. אותו כריש ענקי פרה-היסטורי שהיה מסוגל ללעוס להנאתו דינוזאורים שהיו הולכים לשחות באמצע הלילה. אחרי שהוליווד ידעה את מנת חלקה בסרטי כרישים רצחניים (“ים כחול עמוק” “מים לא שקטים” וכמובן “מלתעות”) חשבתי לעצמי “מה הסיכוי שמישהו ייקח על עצמו רעיון כל כך טפשי ויביים סביבו סרט?”.

על השאלה הזו ענה לי לא אחר מאשר ג’ון טורטאלטוב (“שוליית המכשף”, “אוצר לאומי”) אשר לקח פיקוד על “המג” (או “אימה במצולות” כפי שכונה בישראל כי השם כנראה היה מאוד מצחיק). ואיך אפשר לגחך יותר על פרויקט שמערב כריש באורך 22 מטר? נכניס פנימה שחקן אקשן כבד ונשאב המון רפרנסים מסרטי כרישים אחרים. אבל דה-רוק היה עסוק עם השטויות שלו, אז לקחו את ג’ייסון סטיית’האם. המשך הקריאה כולל ספוילרים:

העלילה פשוטה ולעוסה למדי. מיליארדר בשם מוריס (ריין וילסון) מקים מעבדת מחקר תת ימית שתבדוק את האזורים הבלתי גלויים של מצולות הים. בדרכם לשם, צוות החוקרים נתקל בכריש ענק מימדים שנחשב נכחד מלפני מליוני שנים. כדי לחלץ את הצוות, ראש צוות המחקר קורא לג’ונאס (סטיית’האם), מומחה לחילוץ תת ימי, שפרש עקב משימה כושלת בה היה מעורב בדיוק אותו כריש מיתולוגי שאיש לא האמין שקיים.

יודעים מה שכנע את ג’ונאס לשים בצד את רגשות האשמה ולחזור לעבודה? אני אתן לכם שלושה ניחו… האקסית שלו (ג’סיקה מנימי) היא אחת מחברי הצוות הלכודים. קלישאתי? הו כל כך. וכך יוצאים ג’ונאס וסויין (בינגבינג לי) ביתו של ראש צוות המחקר, לחלץ את החוקרים. בדרך כמובן, הם משחררים את “המג” אל האוקיינוס הפתוח. עכשיו עליהם למצוא, לצוד ולחסל את המפלצת, לפני שזו תלעס את כל מה ששוחה באוקיינוס.

קלישאות לא חסרות בסרט הזה, שמודע לחלוטין שאי אפשר לקחת אותו ברצינות. החל מטוויסטים צפויים, דיאלוגים דרמתיים חסרי טעם (ורומנים לא קשורים), שימוש בדמויות ושחקנים לטובת אפקט דרמתי (מאסי אוקה בסרט הזה! וגם רובי רוז!) ואז זריקתם מן הסיפור לחלוטין, וכמעט חצי שעה לתוך הסרט בלי המג עצמו! “אימה במצולות” מרגיש ממש כמו B MOVIE  קיצי רנדומלי.

אבל יש לסרט דווקא תכונות שמעלות אותו בכמה דרגות. האפקטים מאוד סבירים וחלקם אפילו טובים. למרות שכבר התרגלנו לכרישים ממוחשבים, המג מרגיש מאוד אורגני בעולם סביבו כמו גם שאר האלמנטים. סצנות האקשן והמתח מבוימות מצוין והן בין היפות ביותר שראיתי בז’אנר, וכמות הרפרנסים ל”מלתעות” ושאר סרטי דגים אחרים מוסיפה לאפקט הקומי המאוד ברור שהסרט מנסה להעביר. בואו נודה באמת, אפילו “מלתעות 3” הוא פרודיה על הסרט המקורי, וכך גם כל סרטי הכרישים למיניהם, אז למה שזה לא יהיה?

“אימה במצולות” הוא סרט קיץ טיפשי וקליל, מלא אקשן אבל גם קל לצחוק על הדמויות בשעת צרה, מרהיב לצד גנרי ורפטטיבי, ארוך מדי אבל סביל. בקיצור השחייה על אחריותכם בלבד. ודבר אחד אחרון: מעריצי “איש משפחה”, שם הסרט הוא לא הדבר היחיד שמזכיר לנו את הסדרה. נסו להיזכר בסרט שפיטר גריפין הציע לביים פעם.

ציון: 3.5