כל חובב אנימה, ובפרט מי שגדל במערב, מכיר את הקונספט של רובוטים ומפלצות ענקיות. בשנת 1984 הוצג העולם של וולטרון, גיבור האנימה הרובוטי, מגן היקום, שחדר לקאלט המערבי עד לעצמות עצמותיו. אחרי יותר מ30 שנה, האנימטורים שמאחורי הצלחות אנימציה כמו “אוואטר- האגדה של קורה”, מביאים לנו את הגרסה החדשה והנוצצת לאחד מהרובוטים היפנים המוכרים והאהובים ביותר בעולם האנימה.
“חמישה רובוטי אריות שמשתלבים לרובוט אחד ענק?!”, אם זה השיג לדדפול את הבחורה, כנראה שמדובר בעניין רציני. ואכן, אחד הסמלים של תרבות הפופ והאנימה באמריקה, הוא לא אחר מאשר “וולטרון- מגן היקום”, רובוט ענקי המשמש ללוחמה ברודנים אכזריים ומפלצות ענק עושי דברם.
בבסיס הסיפור- ממלכה קסומה אי שם ברחבי הגלקסיה, הנמצאת בסכנה מפני רודן חלל אכזרי. תקוותם היחידה של התושבים היא צוות טייסים מובחר, המאייש יחידת אריות רובוטיים קסומים שיחדיו יוצרים את הלוחם הכל יכול וולטרון. בשנות ה-80 רעיונות דומים תפסו כמו אש בשדה קוצים גם אם היה מדובר בסיפור פשוט ואפילו שטותי. בכל פרק הייתה מפלצת, היה קושי בין חברי הצוות, ואז וולטרון היה מתאחד ומציל את היום. שטותי יכול להיות גם מהנה, וצופי הסדרה שהיו ילדים באותה תקופה, שמרו בליבם את וולטרון, והפכו אותו לעמוד טווח בעולם האנימה וסדרות האנימציה בכלל.
ככה זה נראה ב-1984:
32 שנה עברו, עולם האנימציה היפנית והאנימציה המערבית התערבבו להם ויצרו שלל שילובים, ביניהם סדרת המופת “אווטר” וסדרת ההמשך “האגדה של קורה” שהשתמשו באלמנטים של אנימה במבנה של סגנון אמריקני. התוצאה כמובן הדהימה והפליאה רבים, וצוות האנימציה של סטודיו “מיר”, בשיתוף עם מחלקת האנימציה של חברת “דרימוורקס”, החליטו לקחת על עצמם פרויקט, ולהחיות ברוח השילוב המודרני הזה, את אחת מהקלאסיקות הגדולות של הז’אנר. נטפליקס לקחו את הפרויקט תחת חסותם, והמסע יצא לדרך. המון מרכיבי בסיס נשמרו, וחלקם אף הוכנסו בצורה יצירתית ביותר לעלילה המודרנית של הסדרה.
וככה זה נראה היום, בשנת 2016:
במרכז הסיפור, צוות צוהרי חלל שמגלה בעקבות חזרתו המסתורית של אסטרונאוט נעדר, את סוד האריה הכחול, נשק מסתורי המוביל אותם אל כוכב מרוחק, הסובל מנחת זרועו של זארקון, שליט אימפריית גאלרה המרושעת. הצוות כולל את לאנס, הטייס השחצן, האנק, המגודל אך בעל לב הזהב, קית’, האמיץ והמרדן ופיג’, הגאון הצעיר שבחבורה (שבלי לעשות יותר מדי ספוילרים, מתגלה כדמות הכי מורכבת ומעניינת בסדרה).
הארבעה פוגשים את האסטרונאוט הנעדר שירו, שנחטף ועונה עי ידי הגולרה בעבר, ויחד הם מגלים את סודם של האריות השומרים של כוכב אלטיה. כאשר הם מעירים את אחרוני תושבי אלטיה- הנסיכה אלורה (שבסדרת המקור הייתה חלק מצוות הטייסים) ומזכירה המסור קוראן, הופכים הטייסים הצעירים ל-“פרשי וולטרון”, ומקבלים את השליטה על חמשת האריות המרכיבים את הרובוט האגדי שיעצור את זארקון והגולרה אחת ולתמיד.
האנימציה, בלי להרחיב הרבה, מרשימה כמצופה! האנימטורים של “סטודיו מיר” מצדיקים את שמם הטוב עם הטיפול המרשים שנתנו לחומרי המקור. לצד האנימציה הקלאסית של כלל העולם, מצליחים האנימטורים להכניס גם מעט תלת מימד בדמותם של האריות ובמעט אפקטים לא פשוטים. כשזה מגיע לסיפור, החשש הראשוני שלי היה הצמדות מוחלטת למקורות, מה שיהפוך את העניין לטיפשי ורפטטיבי. אך למרות קצב התחלתי צולע מעט, וסיום טיפה אנטי קליימקסי וקליף-הנגרי הימורי לחלוטין, רוב העונה הקצרצרה הזו, 13 פרקים בסך הכל, די מהנה.
מה שמצליח להכניס עניין לסדרה הוא העומק שקבלו הדמויות. כל אחת ואחת מדמויות הטייסים ואפילו אלורה וקוראן, מקבלת סיפור רחב ודרמתי, בין עם זה סיפור החטיפה של שירו, זיכרונותיה של אלורה מאביה, מסע ההצלה של האנק או הגילוי על עברו של פיג’, תמיד נשאר מספיק עניין כדי לרצות להגיע לפרק הבא. וכן, הסיום עשוי להרגיז או לבלבל, הפתיח עשוי לגרום לחסרי הסבלנות לנטוש, אבל מעריצי אמת של וולטרון, ובעלי סבלנות קלה ייהנו מאוד מהחידוש.
אני בהחלט מחכה לעונה שנייה ואפילו מעבר.
ציון: 4.5
