הביקורת השבועית של “על טבעי” מוגשת בחסות פטריק סווייזי.
זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים למה שמסתתר מתחת למושב הרכב שלא ניקיתם מאז ממשל קלינטון!
לעונה העשירית של “סמולוויל” הגעתי כבר עם הלשון בחוץ. המשכתי לצפות רק כדי לסיים את הסדרה שנמתחה בצורה מוגזמת, לראות את קלארק מקבל את החליפה המפורסמת, עף לשמיים והופך לסופרמן. גם הסיום, כמובן, היה מאכזב. יש כאלה שיגידו ש”על טבעי” היא סוס מת (מטורפים) שהייתה אמורה להסתיים בסוף הסיפור המקורי בעונה החמישית, כשמייקל ולוציפר נופלים אל הכלוב. לכל המטורפים הללו אני מציע לצפות בפרק של השבוע, “בייבי”, שמוכיח מעל כל צל של ספק שהסדרה יודעת לשמור על הייחודיות, ההומור והשנינות שלה גם בעונה ה-11.
לאחר הפרקים הכבדים עם האפילה שפתחו את העונה, אנחנו חייבים להתרענן קצת ואין כמו ציד מפלצת כדי להחזיר לצופים את החיוך לפנים. הפרק הזה שונה כי הוא מתעסק במישהי שנמצאת איתנו מהפרק הראשון, מישהי שלא מבקשת יותר מידי, הצילה את העולם פעם אחת וזו שדין יבחר בה על פני כל גרופית. גבירותיי ורבותיי, זהו פרק על ה-Chevy Impala מודל 67′.
עלילת הפרק שגרתית למדי: מגלים מקרה מוזר בעיתונות על מישהו שמצא את מותו בדרך לא נעימה, סאם ודין נכנסים לאימפאלה ונוסעים. המיוחד בפרק הוא שכולו צולם ומוצג מתוך האימפאלה; אנחנו לא עוזבים אותה לשנייה אחת. גם אם סאם או דין יוצאים ממנה, אנחנו לא עוקבים אחריהם, אלא נשארים כמו ילדים טובים במכונית. מהרגע הראשון הבנתי שהפרק הזה הולך להיכנס לפנתיאון הפרקים המיוחדים בתולדות הסדרה.

איך אפשר שלא להעריך סדרה שיוצרת פרקים כה מיוחדים כמו “Mystery Spot” (דין מת מאה פעמים), “Changing Channels” (דין וסאם חיים בעולם הטלוויזיה), “French Connection” (דין וסאם עוברים למימד שבו חייהם הם סדרת טלוויזיה), “Real Ghostbusters” (כנס על טבעי) והאהוב עליי – “Fan Fiction” (פרק המחזמר המושלם)? מעט סדרות מרגישות בנוח ללכת למחוזות כה רחוקים ופרקים כאלה מזכירים לי למה אני כל כך אוהב את “על טבעי”.
בנוסף לכך שהפרק מצולם באופן נפלא, מזוויות שונות ומקומות שונים בתוך האימפאלה, במאי הפרק תומאס ג’יי רייט (שביים גם את הפרק “Bitten”, פרק ה-Found Footage) לא חוסך מאיתנו את כל המרכיבים של פרק רגיל: הומור, שנינות, דרמה ואקשן. כולם מוצגים בצורה כל כך טבעית, שצופה לא מנוסה יתקשה להבחין שאת כל הפרק הוא רואה מתוך מכונית. ישנה סצינה בה האחים מכייפים קצת, מנקים את המכונית, שרים ואוכלים בתוכה. הרבה זמן לא ראיתי אותם כה שמחים והיה כיף לחזות בהם כך אחרי עונות רבות של דיכאון וכאב. הפרק גם החזיר מעט את הגוון לדמויות, משהו שהיה חסר בעונה הקודמת: סאם פשוט חנון, דין הוא גבר שבגברים וקאס ניתן לתיאור במילה אחת – תמים.

במהלך העלילה סאם חווה חיזיון נוסף, בו הוא רואה את ג’ון הצעיר שבא כדי להעביר לו הודעה: “אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמם.” מסר קריפטי שנוגע לחזרתה של האפילה. האם אלוהים סוף סוף יחשוף את עצמו? בסיום הפרק מתגלה שהמפלצת התורנית רצתה ליצור כמה שיותר מפלצות מסיבה אחת, להילחם באפילה. הסיום של הפרק מחזק את ההשערה שלי שבני האדם, מלאכים, שדים ומפלצות יהיו חייבים להתאחד כדי להלחם באיום הגלובלי הזה.
האם איחודם של כלל המינים מרמז על סוף הסדרה? לאן יש ללכת מאויב שמאחד את כולם? לדעתי עונה 11 תהיה עונת הסיום של הסדרה. אבל היי, גם חשבתי שלוציפר הוא הביג באד שיכבה את האור על הסדרה וטעיתי.
לסיכום: פרק מעולה, מיוחד, מצחיק, שנון, ומוכיח שעל טבעי עדיין על הסוס.
בנוסף לכל מה שאמרת, פרק מדהים, וכל כך נפלא. גם חשוב לציין את סצינות המכות שהתרחשו בתוך ומחוץ לאימפלה. זאת הייתה כוריאוגרפיה מדהימה, ברוטלית ו”אמיתית”.
כנראה שאני צופה לא מנוסה..באמת שלא שמתי לב
אחלה ביקורת!
נהניתי כל כך מהפרק הזה. לא הפסקתי לחייך מתחילתו ועד סופו.
אין על בייבי. תמיד שם בכל מצב 🙂
הסכמתי עם כל מילה!