זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים!

נפתח בשאלה: מה משותף לברוס קמפבל, כוכב Ash vs. Evil Dead, ומרלון ברנדו?

התשובה: שום דבר. אחד מהם אפילו די מת כבר למעלה מעשר שנים. לכן מפתיע ששניהם משויכים לאותו מקצוע ושניהם נקראים שחקנים.

קמפבל זכה בתואר הבלתי סביר “השחקן הרע הטוב ביותר” בעקבות גילומה של, פחות או יותר, אותה הדמות לאורך הקריירה הדי ענפה שלו בקולנוע, בעיקר באזורי ה-B-מוביז; החל ביצירות “מופת” כמו “בבא הו-טפ” או “קוראים לי ברוס” ועד תפקיד סוכן ה-FBI בדימוס בסדרה החביבה “סוכן מחוק”.

בין שלל תפקידים הנשכחים הנ”ל, קמפבל הצליח להשתחל לתפקידי משנה קטנים בסדרות כמו “הרקולס” ו”זינה” וסרטים כמו טרילוגיית “ספיידר-מן”. כל אלה בעיקר לאור ידידותו רבת השנים עם האחים לבית ריימי, מביניהם המוכר ביותר הוא סאם, האיש שהביא לעצמו ולקמפבל תהילת עולם בזכות סדרת סרטי Evil Dead, אשר בחסד של תרגום עליון אנו מכירים אותה בארץ בשם “מוות אכזרי” (בפרצוף שלך, מארק וואטני).

ממש כמו פיצה, גם דבר פשוט לכאורה כמו טראש טוב צריך לדעת איך לעשות נכון, אחרת זה סתם… טראש. אם מישהו אחר חוץ מסאם ריימי היה עומד מאחורי סדרת הטלוויזיה AvED (כך תכונה הסדרה מעתה), רוב הסיכויים שזה היה יוצא מחורבן; אבל נראה שריימי מגיע אליה במטרה להתבדר ולהתפרע. וזה טוב ליהודים אפילו אם הפרק הראשון שודר בהאלווין, כמתבקש (ואין לכך שום קשר ליהודים).

טריילר מדמם במיוחד לסדרה (ראו, הוזהרתם!):

מי שראה את הסרטים המקוריים כבר יודע שיש להתייחס אליהם בהרבה קלילות והומור. קחו לדוגמה את העובדה שהפרנצ’ייז הוא לא ממש סדרה: הסרט השני לא בדיוק ממשיך את הראשון (יותר ממחזר אותו עם קצת יותר תקציב) והסרט השלישי לא ממש שייך לז’אנר האימה (משמש יותר כמחווה לסרטי הרפתקאות\פנטזיה ישנים). אז איפה הסדרה מתברגת? נניח שהיא מתרחשת 20 ומשהו שנה אחרי הסרט השלישי, אם למישהו בכלל אכפת מהמשכיות.

בסוף הסרט השלישי, “צבא האופל” (1992), אש חזר להווה ומצא עבודה בחנות חומרי בניין. הוא עדיין עובד בחנות חומרי הבניין, או אולי זו חנות אחרת. לא ממש משנה. הוא כלומניק שמעביר את זמנו בחניון קראוונים ומחפש איך להשכיב בחורות בעזרת הקסם השרמנטי שהוא בטוח שיש לו (אין לו; אלא אם כן דביליות משולבת בפאנץ’ ליינים טיפשיים עושה לכם\ן את זה.) ובכן, זו לא ממש הדמות של אש וויליאמס, אלא יותר האלטר-אגו של קמפבל, שאותו ברוס קמפבל השחקן מגלם בכל סרט מאז ועד היום. אבל, שוב, למי אכפת? כשאתה יודע שברוס קמפבל מככב בתפקיד ראשי – אתה יודע למה לצפות.

לאחר לילה של שכרון חושים אש מגלה כי “בטעות” (?!) הוא דקלם את השורות האסורות מ”הנקרומוניקון”, ספר קסמים שמצא בסרט השלישי, ועורר את כל שדי הגיהנום שבאים לסגור איתו כמה חשבונות ישנים. איזה טוויסט אידיוטי?! אתם צודקים לגמרי, אבל זה מה יש!

להזכירכם, אתם צופים בסדרה ברשת Starz, הערוץ שהחליט, כנראה במודע, שהמוטו שלו יהיה: “אנחנו נספק לכם טראש, אתם תיהנו ממנו” (כפי שעשו ב”קמלוט” ו-“הסודות של דה-וינצ’י”). נחזור לפרק: אש כבר מתכנן לברוח מהעיר, אבל כאשר הוא מגיע לקחת את פדיון ימי העבודה שלו, הבוס הלא נחמד בחנות חומרי הבניין מכריח אותו להישאר. כמובן ששדי הגיהינום כבר מתחילים להשתולל ואנו נזכה לכמה דיבוקים מבדרים, כאשר זוג שוטרים יגיע לחקור בית מרוחק, שנראה כמו כל בית רדוף בסרט אימה. למה?! ככה. אמרתי לכם לא לחפש סיבות.

שם, כמובן, איברים ייכרתו, מוחות יפוצפצו והדם יזרום כמים ורק שוטרת אחת תישאר לספר את הסיפור. למה זה טוב? אין לי מושג. כנראה החליטו שצריך גיבורה נשית קשוחה לצד אש. אה, וגם זינה – סליחה, לוסי לולס – צצה לשנייה כדי לתת לה טיפים לחיים טובים. או משהו כזה. אין לי מושג למה זה טוב. בואו נמשיך הלאה.

בחנות חומרי הבניין כמובן שאש יזרע חורבן, כי הוא פוץ; כלומר, זה לא הוא הפוץ אלא הדמות של ברוס קמפבל. נחזה בשטיקים הצפויים שבהם הוא שובר דברים שהוא לא אמור לשבור.

בין לבין אש ילחם בבובה רצחנית בגובה של 10 ס”מ שתנסה לנשוך לו את האף ולשסף את כל השאר בסכין יפנית. זה מבדר באותה רמה שזה מפגר. רצוי ומומלץ להגיד למוח שלכם שיעשה שאט-דאון עד שהפרק ייגמר. כך תיהנו יותר.

בחנות נגלה גם את הסיידקיק העתידי שלו – בחור לטיני קופצני עם תסרוקת מוזרה; ואת הבחורה החתיכה שתלווה אותם, שהיא ידידה של הלטיני. קלוש, נכון? מה לעשות שכל החלק הזה הרגיש לי כמו העתקה של הסדרה קצרת הימים Reaper: עובדים בחנות לחומרי בניין שנלחמים בשדים ואחד מהם לטיני?! כנראה שגם ככה אף אחד לא זוכר את הסדרה הנ”ל.[1]

[1] הערת העורך: אני דווקא זוכר אותה ומתגעגע…

בקיצור, כל מיני דברים אקראיים לחלוטין מתרחשים על המסך במהלך רוב הפרק, רק כדי שבעשר הדקות האחרונות שדים ירדפו אחרי האופנוע של ריי (ע”ע הלטיני) ודנה (ע”ע החברה של הלטיני) והם יגיעו לקראוון של אש כדי לשכנע אותו לעזור להם לעזור לאבא של דנה, שנרדף ע”י גופת אמה המתה. או תירוץ אחר.

יאדה יאדה יאדה, אש רק רוצה להסתלק, אבל אז קופצת עליו זקנה רצחנית רדופת שד שהסתתרה כל הזמן הזה בארון צדדי. נשבע לכם. פה באמת תגיע ההשתוללות הסופית שתשכנע אתכם שמדובר בסאם ריימי הישן והטוב, כאשר המצלמה תתחיל לתזז לכל הכיוונים והקלוז-אפים ייצאו משליטה באופן סופי. בסיקוונס אדיר לחלוטין, אש ישוב לאחוז בשוטגאן המקוצץ ובמסור החשמלי הרועם והרי לכם – אש חזר!

ארבע הדקות הראשונות של הפרק (עם כמה סצנות שלא מיועדות לילדים ו/או לצפייה במשרד):

אם אתם מחפשים אחראים, כדאי שתדעו שעל כל היופי הזה היו אמונים רוב בני חמולת ריימי לדורותיה: סאם הפיק וביים את הפרק, אחיו הגדול איוון כתב ופיתח, ורק האח הקטן טד (הבחור הצנום והממושקף שתמיד אוכל אותה בסרטים של אחיו) נפקד בינתיים. אני בטוח שהוא יופיע בהמשך.

אז… האם אשוב לראות את הפרק השני בשבוע הבא את? Hell yes! נכון, זה היה אידיוטי ומפגר, אבל אידיוטי ומפגר ומודע לעצמו, ונהניתי לצפות בפרק לפחות כמו שאני בטוח שריימי נהנה לעשות אותו. אני מניח שזה סוג של תרפיה קומית עבורו אחרי ההתעסקות בשוברי קופות הוליוודיים נפוחים.

ציון: 4

אי אפשר לסיים ביקורת בלי ליווי מוסיקלי, והפעם: מסע אודיו-ויזואלי בעקבות הגרזן והמסור החשמלי, הכלים החביבים על אש כאשר הוא קוצר גופות: