אחרי ההצלחה הבלתי צפוייה של "ונום" ב-2018, ולמרות שהכוונה הייתה לייצר "קריירת סולו" לדמותו של הנבל האייקוני של ספיידרמן, טום הארדי חוזר לגלם את דמותו של אדי ברוק, העיתונאי הכושל שפוגש בטפיל חללי וקרניבורי ויחד השניים הופכים לאנטי גיבור מפלצתי בשם ונום.

סרט ההמשך "ונום 2" או "ונום- ויהי קטל" בתרגום עולמי, מציב את הגיבור שלנו מול האוייב המתבקש ביותר עבורו, מאז שדמותו של ונום הפכה בשר ודם, ספיידר… לא לא באמת ספיידרמן. אסור! זה של חברה אחרת עכשיו. אני כמובן מדבר על לא אחר מאשר "הצאצא" של ונום- קארנג', המגולם ע"י, הבחירה האולטימטיבית והיחידה עבורו, וודי הארלסון. את ההגה במושב הבמאי תופס הפעם לא אחר מאשר אנדי סרקיס האגדי, שלמרות שאין עוררין לגבי יכולות המשחק שלו, בבימוי הוא לא צלח עד כה ("מוגלי" השאיר צלקות).

אל הארדי והרלסון מתלווים שחקנים וותיקים כמו מישל ויליאמס שחוזרת לגלם את דמותה של אן ווילינג, ריד סקוט כדוקטור דן, הארוס של אן, ופגי לו בתפקיד גברת צ'אן, לצד כמה פרצופים חדשים כמונעמי האריס בתפקיד שריק, מוטנטית (כן! מוטנטית) צווחנית, וסטיבן גראם בתפקיד הבלש פט מוליגן (והקהל משתולל! פרטים בהמשך).

מכאן והלאה מעט ספויילרים:

נהנתי מאוד מ"ונום" הראשון. הוא לא היה סרט של ונום, מאחר וכל מהות הדמות נשענת על ספיידרמן, אבל פליישר והארדי יצרו דמות מעניינת ומהנה שהצליחה להחזיק אותי בעניין לפחות לשעה. מערכת היחסים בין אדי ברוק לונום הייתה מבדרת, מעט מרגשת ובגדול עבדה בתור סיפור גיבורי על. הנוסחא של הסרט, של גיבור הנלחם בדמות מראה, קצת פחות עבדה. אבל! הסרט הצליח, ומה עושים כשמצליח לנו? נכון, את אותו הדבר בדיוק!

אחרי שהביסו את ראייוט, הסימביוט הזדוני האחר בחבורה של ונום, אדי וחברו החייזר מתפקדים כסוג של "מגן קטלני". תופסים פושעים, ואוכלים אותם. ככה אדי נשאר גיבור, וונום מקבל את המזון שהוא צריך כדי לשרוד. אך מסתבר שהסידור הזה לא מוצא חן בעיניי המשטרה וברוק מגויס ככתב לענייני פלילים עבור "הדיילי ביוגל" (עוד לא להשתגע חברים) בשיתוף עם הבלש מוליגן. המשימה הראשונה של ברוק היא, להמשיך את סצנת הפוסט-קרדיטים מהסרט הקודם ולראיין\לחקור את הרוצח הסדרתי קליטוס קאסידי (הארלסון). קאסידי, שרק רוצה לבדר את עצמו מול ברוק, פולט בטעות כמה רמזים מפלילים שמספקים לברוק וונום מספיק מידע כדי לעזור למוליגן להרשיע אותו ולשלוח אותו לכיסא החם.

היחסים בין ברוק לונום מתחילים להתערער כאשר בן האנוש רוצה לחזור לחיים נורמליים והחייזר הרעב רוצה לחזור לבלוס מוחות. קשה שלא להתפוצץ מצחוק בכל פעם שהארדי משחק מול עצמו על המסך, שכן הכתיבה פשוט זהב קומי. השניים רבים, משלימים, בוכים יחד, זוכים להפגין רגשות בצורה ביזארית ומופרעת, ממש כמו זוג נשוי על סף גירושין.

כאשר אן יוצרת קשר מחדש עם אדי רק כדי להשיג את ברכתו לקראת חתונתה הקרובה, העניינים בין אדי לונום מגיעים לנקודת רתיחה. בדיוק בזמן להוצאתו להורג של קאסידי שמבקש לראות את ברוק לפני הסוף המר, וכשזה מקניט אותו ומשווה בינהם, ונום תוקף את הרוצח הכלוא. כתוצאה מהעימות, חתיכה קטנה מונום מתמזגת עם קאסידי ויוצרת סימביוט חדש- קארנג'.

קארנג' וקאסידי יוצרים ברית מדממת ונמלטים מהכלא בסצנה שהייתה חייבת להיות בדירוג למבוגרים בלבד כדי להיות מושלמת, אבל בעולם מושלם… בכל מקרה, הצמד בורח וממהר למכון "רייבנקרופט" (מעיין "ארקהם" של מארוול) כדי לשחרר את אהבת הנעורים של קאסידי, פרנסיס הידועה בתור המוטנטית "שריק".

השטיק של שריק – שואבת גלי קול מסביבתה הקרובה וממירה אותם לצליל בפיץ' גבוה עד מוות. יחד, שריק קאסידי וקארנג' מתכננים "חתונה אדומה" שתכלול שלוש נקמות- במוליגן, שבעבר פצע את שריק, באדי, שהביא להרשעתו של קאסידי, ובונום, שקארנג' מתכנן לטרוף כדי להפוך לסימביוט החזק ביותר בעולם.

כמובן שבעזרת חברים, אדי וונום משלימים, מכנים את עצמם בשם טיפשי ויוצאים להתעמת עם "נבל המראה" שלהם, ממש כמו בסרט הקודם! הרעים מובסים, הטובים זוכים בבחורה… סתם! קארנג' וקאסידי הופכים לחטיף עבור ונום, שריק חוטפת פעמון לראש ואדי וונום הופכים לנמלטים בחסות החוק כדי שלא יהפכו לאיש הרע (כי צריך גיבור אמיתי בשביל זה. חכו עם הכפיים!).

ומה יש לנו להגיד על "ונום 2"? אחרי שהסרט הראשון היה לא מדוייק אך מהנה? בדיוק אותו הדבר. "ונום 2" היה מפוספס ומהנה בעת ובעונה אחת. הפן הקומי, הכימיה בין הארדי להארלסון, העובדה שהארלסון הוא ליהוק מושלם לקארנג' וסצנות הקרב של הסימביוטים- כל אלו מספקים סרט שפוגע בול במטרה שלו. והעובדה שמדובר בשעה וחצי בלבד כולל ההפתעה אחרי הכתוביות הופכת את הסרט גם לסביל, אם באתם עם בטן מלאה לקולנוע. בעידן שהסטנדרט הוא שעתיים וחצי לסרט- זה פלוס ענק.

מה חלש בסרט? העובדה שאפשר היה לקחת אותו עד הסוף, אבל צריך למכור סחורה לילדים אז ממתנים. קארנג' תמיד היה מזוהה עם דם ואלימות, אפילו מסדרת האנימציה "ספיידרמן" של  שנות ה-90 נאלצו לצנזר חלק מהתפקידים של הדמות. זה רוצח סדרתי עם חייזר טורף למען השם! תנו לנו דם! אבל לפחות ראש אחד נערף ומילת הגנאי האולטימטיבית נזרקת בשביל פרוטוקול, אז נוותר הפעם.

בשורה תחתונה, אנדי סרקיס מצליח להראות שהוא במאי קומי מוצלח, ושונום יכול לתפקד כשחקן סולו ללא סיפור המקור הוותיק שלו, לפחות לשני סרטים. סרט שלישי כזה יימאס מהר מאוד. רגע… מה קורה כאן?

(ספויילר ענק לפניכם! הישמרו!)

אפשר לומר שהחלק הכי מרתק ב"ונום 2" הוא דווקא סצנת אחרי- הקרדיטים שלו. מוכנים? רגע! זוכרים שאמרתי קודם שפט מוליגן ירגש את הקהל? ובכן בקומיקס גם הוא הופך לסימביוט בשם טוקסין. הסרט נותן לכך במה. אומנם במה מזורזת, חסרת קונטקסט או אפילו מקריות ויזואלית… אבל נתרגש ונמשיך הלאה. כן, סצנת האפטר-קרדיטס!

אז ונום ואדי יושבים באיזו חושה במקסיקו אחרי שברחו מהרשיות. ונום מספר לאדי קצת על ההיסטוריה של הגזע שלו. "מילארדי שנות אור על פני אין ספור יקומים" אומר החייזר כשהוא מדבר על היכולת של הסימביוטים לתקשר דרך זמן וחלל אל אין ספור אחרים מבני מינם, כאשר הבזק אור מסתורי (שדומה מאוד לקסם שראיתי פעם) מזפזפ את השניים לחדר אחר לגמרי! על מסך הטלויזיה מופיע ג'יי ג'ונה גיימסון (ג'יי קיי סימנס) ומיד לאחר מכן ספיידרמן (טום הולנד). ונום מזהה את פיטר פארקר, מלקק את המסך, והקהל שישב מאחורי התחרפן לחלוטין, שכן קיבלנו אישור סופי על מיזוג המותגים של סוני ומארוול באופן סופי. ברוכים הבאים אדי וונום! היכונו לכתיבה עצלה מאוד!

ציון סופי: 4